מרכז המידע לקורונה: ייתכן שלגרסה מדרום אפריקה יש סיכוי גבוה יותר להדביק מחלימים

מחקר ראשוני בארה"ב מצא כי המוטציה שאובחנה גם בישראל היא בעלת עמידות מסוימת לנוגדני קורונה של מחלימים. המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים ובדו"ח של מרכז המידע צוין כי לא ניתן ללמוד ממנו על עמידות המוטציה לחיסונים

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת קורונה בביה"ח איכילוב בתל אביב, בשבוע שעבר
עידו אפרתי
עידו אפרתי

מחקר ראשוני מצא כי גרסת הקורונה שהתגלתה בדרום אפריקה, ושאובחנה גם בישראל, היא בעלת עמידות מסוימת לנוגדני קורונה של מחלימים - כך עולה מדו"ח של מרכז המידע והידע למאבק בקורונה שפורסם היום (ראשון). המשמעות היא כי ייתכן שלגרסה יש סיכוי גבוה יותר להדביק מחלימים מאשר לנגיף הקורונה הרגיל. עם זאת, מחברי הדו"ח מדגישים כי מדובר במחקר ראשוני מאוד, שטרם עבר ביקורת עמיתים, וכי נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע את מידת עמידותה של הגרסה לחיסון.

במחקר, שחוקרים מארה"ב פרסמו במאגר המחקרים bioRxiv, נבחנה יכולתם של נוגדנים מנטרלים, שנדגמו מנוזל הדם של 11 מחלימים, לנטרל את הגרסה הדרום אפריקאית. לפי הממצאים הראשוניים, בנוגדנים של חלק מהמחלימים נפגעה היכולת לנטרול הנגיף בגרסתו הדרום אפריקאית. הבדיקה בוצעה במבחנה ולא בוצע ניסוי על נבדקים אנושיים.

מחלקת קורונה בבית החולים איכילוב, בשבוע שעברצילום: הדס פרוש

בדו"ח של מרכז המידע מזהירים כי המחקר מאוד ראשוני ומציינים כי "נמצאה שונות גדולה בתוצאות הניסוי ברמות וסוג הנוגדנים המנטרלים בין המחלימים". לפי הדו"ח, בקרב חלק מהמחלימים יכולת הנטרול לא נפגע כלל מול הגרסה הדרום אפריקאית או כל גרסה אחרת. "שונות זו מחלישה כשלעצמה את מובהקות הממצאים", נכתב. עוד צוין כי "מערכת הניסוי בה נעשה שימוש מוגבלת ואינה מייצגת במלואה את המערכת הטבעית, ועל כן עלולה לגרום להטייה בתוצאות".

כמו כן, במרכז מזהירים כי קשה להסיק מתוצאות הניסוי מסקנות לגבי יעילות החיסונים לקורונה נגד הגרסה הדרום אפריקאית. עם זאת, נכתב, "ניתן לומר כי ממצאי הניסוי מהווים ראיות נסיבתיות המחשידות לכך שנוגדנים במחלימים אינם מזהים באופן מלא את הגרסה, ויתכן שיש לכך קשר ליעילות החיסון".

פרמדיקים ביהונסבורג, בשבוע שעברצילום: MICHELE SPATARI - AFP

הנגיף שהתגלה בדרום אפריקה חולק כמה מהשינויים במבנה שלו עם הגרסה הבריטית, וראיות מדעיות ראשוניות מצביעות על האפשרות שכמו הבריטית, גם היא מדבקת יותר מהנגיף המקורי - והשינויים בה עלולים אף לפגוע במידה מסוימת ביעילות החיסונים. אולם נראה כי השינויים בגרסה הדרום אפריקאית לא מספיקים כדי לאפשר לו לחמוק באופן מלא מההגנה שהחיסונים החדשים צפויים להעניק לאוכלוסייה.

שגיאות בהעתקת הרצף הגנטי, מוטציות, מופיעות בשכפול הגנום של נגיף הקורונה, כמו שקורה גם בחלוקת תאים של כל אורגניזם. נגיף הקורונה נבדל מנגיפי רנ"א אחרים, כמו שפעת, בכך שהגנום שלו כולל מנגנון תיקון שגיאות, ולכן קצב המוטציות איטי מהשפעת. אולם, כאשר הנגיף משתכפל, ובוודאי כאשר הוא משתכפל בגופם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, הסיכוי לכניסת מוטציות הולך וגובר. מרבית המוטציות חסרות משמעות, אך לעתים הצטברות המוטציות, בייחוד באזורים חשובים לתפקוד הנגיף, יכולה להעניק לו יכולות משופרות בהשוואה לנגיף המקורי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ