עידו אפרתי
עידו אפרתי

12,427 ישראלים נדבקו בקורונה לאחר שקיבלו את החיסון מפני הנגיף, בהם 69 שקיבלו גם את מנת החיסון השנייה - כך עולה מנתוני משרד הבריאות. הנדבקים מהווים 6.6% מתוך כ-189 אלף ישראלים שעברו בדיקות קורונה מאז חוסנו. בקרב חלק מקבוצות המתחסנים, שיעור הבדיקות החיוביות דומה לשיעורן באוכלוסייה הכללית, שרובה טרם חוסן. 

לצד זאת, סקר סרולוגי שנערך בקרב עובדי המרכז הרופאי שיבא, כשבוע לאחר מתן המנה השנייה של החיסון, הצביע על עלייה של פי שישה עד פי 20 ברמת הנוגדנים אצל מתחסנים - יותר מאשר אצל חולים קשים בקורונה שהחלימו. הסקר הקיף 102 מבין 4,484 עובדים שקיבלו את מנת החיסון השנייה. אצל שני עובדים בלבד נמצאו רמת נוגדנים נמוכות, ומנהלת היחידה לבקרת זיהומים בבית החולים, פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא ועורכת הסקר, הסבירה כי הם סובלים ממערכת חיסון מדוכאת.

לפי נתוני משרד הבריאות, 5,348 ישראלים נדבקו בנגיף בתוך שבעה ימים מקבלת מנת החיסון הראשונה, מתוך כמאה אלף שנדגמו בפרק זמן זה - שיעור בדיקות חיוביות של 5.4%. 5,585 ישראלים נוספים - 8.3% מבין 67 אלף שנדגמו - נמצאו חיוביים בין היום השמיני ליום ה-14 לאחר קבלת המנה הראשונה. הידבקויות בנגיף אותרו גם בין היום ה-15 ליום ה-21 לאחר קבלת החיסון - תקופה שבה אמורה רמת החסינות מהנגיף לעלות במידה ניכרת: 1,410 מתוך כ-20 אלף מתחסנים שנבדקו בתקופה זו, 7.2%, נמצאו חיוביים. 84 ישראלים התגלו כנשאים יותר משלושה שבועות לאחר קבלת המנה הראשונה - 2.6% מתוך 3,199 שנבדקו. עם זאת, הרכב האוכלוסייה המחוסנת - לרוב בני 60 ומעלה - אינו משקף את האוכלוסייה הכללית.

נוסעים נכנסים עוברים בדיקת קורונה בנתב"ג, היוםצילום: מוטי מילרוד

בחודש האחרון חוסנו כ-2.15 מיליון ישראלים, בהם כ-300 אלף שכבר קיבלו את מנת החיסון השנייה. נתוני התחלואה בקרב המתחסנים ממחישים את חשיבותו של גורם הזמן בבניית ההגנה החיסונית שלאחר קבלת החיסון. לפי נתוני חברת פייזר, שפיתחה אותו, הקפיצה הראשונה ברמת החסינות מפני הנגיף, מ-52% ל-89%, אמורה להתרחש בשבוע השלישי לאחר קבלת המנה הראשונה. בסוף השבוע הזה ניתנת מנת החיסון השנייה, שאמורה להביא את המחוסן בתוך שבוע לרמת הגנה מרבית, של 95%. ואולם, ככל שיגדל מספר המחוסנים עשויים להתגלות פערים בין נתוני הניסוי של פייזר למציאות, ברמת הפרט וביחס ליעילות החיסונים בכלל - בוודאי כשישנה אי-ודאות בנוגע ליכולת ההתגוננות מפני זנים שונים של הנגיף.

עד כה חוסנו במנה הראשונה 86% מבני 70 עד 79 בישראל, ו-80% מאוכלוסיית בני 80 ומעלה. בקרב בני 60 עד 69, מגיע שיעור המחוסנים ל-68%. פייזר מייחסת לחיסון רמת יעילות גבוהה גם אצל בני 65 ומעלה, שאותם ייצגו בניסוי 7,000 נבדקים. ואולם מערכת החיסון נשחקת עם השנים, מה שמתבטא גם בתגובה לחיסונים. כך, יעילותו של החיסון לשפעת היא פחות מ-60% בקרב בני 65 ומעלה, לעומת 90-80 אחוזים בקרב מטופלים צעירים יותר.

רמת היעילות של מערכת החיסון עשויה להיות מושפעת לא רק מגיל, אלא גם מגורמים כמו תורשה, אורח חיים או סביבת מגורים, ועם השנים פותחו מדדים שונים להגדרת גיל חיסוני, לעומת זה הכרונולוגי. "שונות התגובה החיסונית בין בני אדם היא אדירה", אומר פרופ' יורם רייטר, מומחה לאימונולוגיה מולקולרית מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. "ברוב המקרים נותנים חיסונים, אבל לא יודעים לחזות מראש את עוצמת התגובה ואת רמת ההגנה, הן ברמת הנוגדנים והן ברמת ההגנה התאית".

ההבדל הבולט ביותר עד כה בין מתחסנים בני 55 ומטה למבוגרים יותר הוא בשכיחות ובעוצמת תופעות הלוואי של החיסון. "הפער הזה לא מפתיע, ואופייני גם לחיסונים אחרים", אומר פרופ' רייטר. לדבריו, סף ההפעלה של מערכת החיסון לאחר בניית ההגנה החיסונית נמוך יותר אצל מבוגרים, ולכן היא מגיבה בעוצמה פחותה למנה השנייה המדמה את הנגיף. עם זאת, הוא מדגיש, היעדר תופעות לוואי אינו מעיד על יעילות פחותה של החיסון או על תגובה חסרה של מערכת החיסון.

לדברי פרופ' צביקה גרנות, מומחה לאמונולוגיה מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, "מערכת החיסון אצל אדם מבוגר פחות יעילה, וזו כנראה הסיבה להבדלים בין התגובות. התגובה למנה השנייה, להבדיל מהמנה הראשונה, היא כבר תגובת הגוף לנגיף, או במקרה הזה לחלבון שמייצר התא ומדמה את הנגיף. אדם בן 70 יגיב לווירוס אחרת מאדם בן 20". גרנות מוסיף: "באופן כללי, המערכת החיסונית הנרכשת לרוב גמישה פחות אצל מבוגרים ומגיבה לאט יותר. זה לא אומר שהחיסון פחות יעיל, אבל זה בהחלט מסביר למה אצל מבוגרים תגובה בומבסטית של מערכת החיסון, עם תופעות לוואי, פחות שכיחה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ