עיריית ת"א ואיכילוב יחלו מחר במבצע חיסונים למבקשי מקלט ולמהגרי עבודה

במתחם שייפתח בנווה שאנן יוכלו להתחסן 600 בני אדם ביום ובהמשך מקווים להרחיב את יכולותיו. החיסונים במקום אינם מוגבלים לתושבי העיר והמגיעים אליו לא ייבדקו בידי רשויות ההגירה

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרכז חיסונים של איכילוב ועיריית ת"א בכיכר רבין, בדצמבר
לי ירון
לי ירון

עיריית תל אביב־יפו והמרכז הרפואי איכילוב יחלו מחר (שלישי) במבצע חיסונים של אוכלוסיית מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. בשלב הראשון יוכל מתחם החיסונים שייפתח בשכונת נווה שאנן לחסן יותר מ-600 בני אדם ביום, ובהמשך מקווים להרחיב את יכולותיו. החיסונים במרכז אינם מוגבלים לתושבי תל אביב, ועובדיו לא יבדקו את כתובת המגורים של המגיעים.

המרכז יכלול 14 עמדות חיסון שיתפעל צוות איכילוב ויפעל בימים ראשון עד חמישי בשעות 18:00-10:00 וביום שישי בשעות 14:00-9:00. הרישום לחיסונים במרכז פתוח לכלל האוכלוסייה הזרה מגיל 16 ומעלה, בהתאם למתווה משרד הבריאות. בהודעת העירייה והמרכז הרפואי הובהר כי המגיעים למתחם לא ייבדקו בידי רשויות ההגירה. 

ד"ר אסתי סייג, סמנכ"לית התפעול בבית החולים איכילוב שמנהלת את מערך החיסונים של בית החולים, מסרה ל"הארץ" כי במערך "מתכוננים לשבוע הראשון שבו נחסן עד 3,000 אנשים מהאוכלוסייה של חסרי המעמד. אנחנו קוראים להם להגיע ולהתחסן, זו מחווה אנושית כדי להגן על בריאותם וגם לאפשר להם לחזור לעבוד עם תו ירוק. צריך להבין שהם חיים בקרבנו, הם חלק מאיתנו והכי טבעי שנחסן אותם".

מרכז חיסונים בתל אביב, בחודש שעברצילום: הדס פרוש

עמותת רופאים לזכויות אדם פנתה למשרד הבריאות כמה פעמים מאז דצמבר בבקשה למצוא דרך לחסן את אוכלוסיית חסרי המעמד – מהגרים, מהגרי עבודה ומבקשי המקלט - שכן אלו אינם מבוטחים בקופות החולים שמנהלות את מבצע החיסונים. "כשם שנגיף הקורונה אינו מבחין בין תושב למהגר, בין אזרח לפליט – כך ראוי להחיל את מבצע החיסון הלאומי על כל מי שחיים בישראל גם אם אינם אזרחיה, וגם אם אינם חברים בקופות החולים בשל החלטות הריבון שמונעות מהם לעשות כן", כתבו בעמותה למשרד הבריאות. לבסוף הודיעה העירייה בסוף ינואר על הקמת מרכז החיסונים.

רבים בקרב חסרי המעמד בישראל, שפוטרו מאז פרצה המגפה, איבדו גם את הביטוח הרפואי הפרטי שהיה ברשותם כשהיו מועסקים. כיום, הדרך היחידה שבה חסרי מעמד בישראל יכולים להחזיק בביטוח רפואי היא באמצעות מעסיקיהם, אם האחרונים רוכשים כזה - כך שהביטוח תלוי בקיום מעסיק. לפיכך, לעשרות אלפי חסרי מעמד בישראל אין כנגישות לשירותים רפואיים. כמו כן, ארגוני זכויות האדם מדווחים על עלייה של עשרות אחוזים בבקשות של חסרי המעמד למזון, מצרכים לילדים ושכר דירה, וכן על הידרדרות במצבם הנפשי. בניגוד לאזרחים ולתושבים, חסרי המעמד אינם זכאים לדמי אבטלה.

מבקש מקלט בתל אביב, באוקטוברצילום: AMIR COHEN/רויטרס

מנהלת מחלקת חסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם, זואי גוטצייט, מסרה כי העמותה "מברכת על תחילתו של מבצע החיסונים ומקווים שאכן, כפי שמשרד הבריאות הבטיח, מתחם החיסונים יהיה פתוח לכלל חסרי המעמד ונעדרי הביטוח הרפואי, ללא הבדל דת צבע, מין, סוג אשרה או היעדרה. ידוע לנו כי מאמצים רבים הושקעו בהקמת המערך והמנגנונים שיאפשרו לחסרי המעמד לזכות בחיסון. מאמצים אלו היו נחסכים מכולם, אילו השכילו קובעי המדיניות לאפשר לחסרי המעמד להיות מבוטחים ולקבל שירותי בריאות דרך קופות החולים מלכתחילה. נותר לקוות שמשרד הבריאות יפיק את הלקחים הראויים מהמשבר הזה, גם בהקשר של חסרי המעמד שחיים בינינו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ