מומחי משרד הבריאות חלוקים בשאלה אם, כיצד ומתי לחסן מחלימים
מחלימים מקורונה לא חוסנו עד כה מתוך הנחה שהידבקות והחלמה מייצרים הגנה חיסונית למשך חודשים ארוכים. לפי גורם במשרד, הנטייה היא לאפשר למחלימים שירצו בכך להתחסן, אולם רק שלושה חודשים לאחר ההחלמה

אנשי משרד הבריאות חלוקים בשאלה אם יש לחסן לקורונה את מי שנדבקו בנגיף והחלימו. עד כה מחלימים לא חוסנו, מתוך הנחה שהידבקות בנגיף והחלמה מובילים לתוצאה דומה לזו של החיסון – ייצור נוגדנים והגנה חיסונית. ואולם, עם פתיחת המבצע לציבור כולו, למעט ילדים, וכאשר אין כל חוסר במלאי החיסונים, במשרד צפויים לאפשר למחלימים שירצו בכך להתחסן – אולם לא ברור מתי ובאילו תנאים.
לפי מקורות במשרד, הצעות שונות בנושא נשקלות. חלק מהמומחים סבורים כי אין תועלת או צורך בחיסון המחלימים, בעוד אחרים תומכים בחיסון האוכלוסייה כולה. אחת ההצעות שנשקלות היא חיסון המחלימים רק בחלוף שלושה חודשים מההחלמה. לדברי גורם במשרד הבריאות, "הנטייה היא כן לאפשר למחלימים להתחסן, אבל לא בשלב זה אלא בהמשך, ובכל מקרה רק אחרי שלושה חודשים מההחלמה". לדברי גורם אחר, "ישנן עדויות לחסינות של מעל שמונה חודשים במחלימים. דבר שתומך בעמדה של מי שמעדיפים להשאיר את המחלימים לסוף".
- מדענים: הגרסה של הקורונה שהתגלתה בבריטניה כנראה קטלנית יותר
- מחקר מקיף של כללית: החיסון של פייזר יעיל ב-94% במניעת מחלת הקורונה
בישראל יש יותר מ-650 אלף מחלימי קורונה, אליהם משרד הבריאות מתייחס כמחוסנים לנגיף. הם וכ-60 אלף חולים פעילים כיום – שצפויים להחלים – לא הוזמנו להתחסן עד כה. גם אדם שחוסן במנה ראשונה ואז נדבק בקורונה נתפס כמי שלא זקוק למנה השנייה. ההחלטה שלא לחסן מחלימים התקבלה בתחילת מבצע החיסונים, כשלא היה ידוע מה תהיה זמינותם, משיקולי תעדוף. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא להחריג מחלימים ממבצעי ההתחסנות. מבחינה רפואית, הנתונים מצביעים כי חיסון המחלימים לא מהווה סכנה עבורם, כפי שעלה בין היתר מהניסויים של חברת פייזר.
הסוגיה עלתה בכל הדיונים האחרונים של ועדת החיסונים והצוות לטיפול במגפות (צט"מ), ומעסיקה רבות את חבריהם. במרכז הדיונים עומדות שתי שאלות: מה משך ההגנה החיסונית שממנה נהנים המחלימים, והאם החיסון ישפר את ההגנה החיסונים שלהם?
לפי שעה, התשובה לשאלה הראשונה אינה ברורה, וקשה לקבוע אם אדם שהחלים לפני שנה מוגן באותה מידה כמו אדם שהתחסן או החלים לאחרונה. ישנם מומחים שסבורים כי החיסונים צפויים להעניק הגנה חיסונית מספקת במשך שנים, ואחרים סבורים שייתכן שיהיה צורך לחסן את האוכלוסייה מדי שנה - בדומה לחיסון עונתי נגד שפעת - נוכח שינויים בזן הנגיף.
באשר לשאלה השנייה, הראויות עד כה מצביעות כי מקרי הידבקות חוזרת הם נדירים ביותר. הדבר מחזק את הסברה כי הידבקות והחלמה מעניקים הגנה חיסונית למשך חודשים ארוכים לכל הפחות. פרק הזמן מאז תחילת המגפה, שפרצה בישראל בפברואר שעבר, הולך מתארך, ונראה כי עד כה ההגנה שמעניקה החלמה מהמחלה נשמרת.