ישראל עושה צעדים ראשונים בדרך לשגרה, אבל לפניה עוד דרך מפותלת

נתוני הימים האחרונים מראים מגמת שיפור ברורה, ויעילות החיסונים כבר מאפשרת להעז ולדמיין שגרת חיים של ממש. אך תהליך היציאה מהסגר ילווה בכמה שאלות מפתח - שעליהן אין עדיין תשובה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק מחנה יהודה בירושלים, אתמול. תמונת המצב היא חיובית אך שברירית

אחרי תקופה ממושכת של תחושת כאוס ואבדון, הימים האחרונים מספקים לציבור הישראלי סיבות מוצדקות לאנחת הרווחה שהיה זקוק לה כל כך. כבר במהלך תקופת הסגר התברר שישראל ניצבת לפני תמונת מצב שונה מזו שאפיינה את מרבית השנה האחרונה - מציאות דו־פרצופית שבה שתי דמויות מפתח חדשות נותנות את הטון: מוטציות וחיסונים. 

אחרי שבועות ארוכים שבהם היתה ידן של המוטציות על העליונה, נתוני הימים האחרונים מראים מגמת שיפור ברורה ונתוני היעילות של החיסונים כבר מאפשרים להעז ולדמיין שגרת חיים של ממש. קל וגם רצוי להיאחז בכל מידע חיובי מוצק שאפשר לשאוב ממנו תקוות לעתיד, אך ישראל עדיין לא עברה למציאות של פוסט־קורונה. ביד אחת היא מחזיקה את הכלי העוצמתי של החיסונים, וביד השנייה היא נדרשת ללהטט בזריזות בין פרצות ונקודות תורפה רבות בדרך המפותלת של היציאה מן הסגר והחזרה לשגרה. תמונת המצב היא חיובית אך שברירית. בשבועות הקרובים ילוּוה תהליך היציאה מן הסגר בכמה שאלות מפתח, שעדיין אין עליהן תשובה ברורה.  

עד כמה ישפיעו שיעורי ההתחסנות הגבוהים בקרב בני 60 ומעלה?

בישיבת קבינט הקורונה שהתקיימה בתחילת השבוע הוצג לפני הפורום נתון לא פחות ממדהים: מתוך מספר מאומתים יומי של 4,746 איש (בממוצע שבועי), רק 319 היו בני 60 ומעלה. פחות מ-7%. שיעור ההתחסנות בקרב קבוצה זו (כולל מחלימים) עומד נכון להיום על 90%. זה אומר שישראל הצליחה לייצר מעטפת הגנה כמעט מלאה על האוכלוסייה הגדולה ביותר בקבוצות הסיכון שלה. אין זו הגנה הרמטית, ובכל זאת - מרבית התמותה היתה בקבוצה הזאת, והיא גם היתה המשקולת הכבדה ביותר מבחינת מערכת האשפוז. 

נטרול הפגיעות של קבוצת בני ה-60 פלוס, או רובה, צפוי להשפיע במידה עצומה על ניהול המשבר ועל היציאה מן הסגר - תפיסתית ומעשית. הוא מאפשר גמישות רבה יותר ומספק רשת ביטחון לנטילת סיכונים שישראל נמנעה מהם עד כה. ואולם עדיין קשה לאמוד את גודל היתרון של חיסון האוכלוסייה המבוגרת, בשעה שתהליך היציאה מהסגר מגדיל את החשיפה לזן מידבק יותר של הנגיף - שעלול למחוק חלק מהישגי מבצע החיסונים.

איך תשפיע היציאה מהסגר על התחלואה הקשה?

בבתי החולים עדיין לא חוגגים את בשורת הירידה בנתוני התחלואה. במחלקות הקורונה מאושפזים כיום 990 חולים קשה, מתוכם 346 במצב קריטי. אף שמדובר בירידה לעומת יותר מ-1,200 חולים קשה בשיא, שגרת העומסים של הצוותים והפגיעה בפעילות השוטפת של בתי החולים לא השתנו במידה ניכרת. אין בית חולים שאין בו יחידת טיפול נמרץ עמוסה, ומערכי הקורונה בבתי החולים כמעט שלא התכווצו מאז הורגש השינוי במגמה. 

לפי הנתונים, כ-40% מהחולים הקשים הם בני 60 ומטה. אך העובדה הזאת כלשעצמה אינה מקילה את העומס במחלקות. יתרה מזו, לפי עדויות של רופאים בבתי החולים, חומרת המחלה שהם נתקלים בה כעת היא קשה יותר, ודורשת משאבים רבים יותר לעומת מה שהיה בתקופות השיא הקודמות. מקצתם תולים זאת בשכיחות של המוטציות, שככל הנראה משפיעה על קצב ההידרדרות ועל החרפת התסמינים. בגל הנוכחי גם הגיע לשיא השימוש במכונות לב־ריאה (אקמו), שנדרשות במקרים הקשים ביותר, עד כדי מצב של ברירת מטופלים ודחייתם, בשל משאבי כוח האדם הנדרש במקרים הללו. 

במערכת הבריאות יודעים להתמודד עם מספרי מאומתים גבוהים, בעיקר כאשר הם באים מקרב צעירים ובריאים שנתונים בסיכון נמוך יותר להידרדרות לתחלואה קשה. ולכן, ככל שיתקדם מבצע החיסונים, המשקל של מספר המאומתים צפוי להיות נמוך יותר במערך השיקולים הנוגע להטלת הגבלות.

כיצד תשפיע החזרה ללימודים?

ילדים הם הקבוצה היחידה שאינה מתחסנת בשלב הזה ובקרוב, עם התחסנות רוב האוכלוסייה - היא תהיה גם הקבוצה החשופה ביותר לנגיף. על הרקע הזה, ובשל העובדה שהזן בריטי המידבק במיוחד נוכח בישראל, פתיחת המסגרות אמורה להיעשות במגבלות רבות. 

תלמידים בגבעתיים בשבוע שעבר. עם התחסנות רוב האוכלוסייה, ילדים תהיה הקבוצה החשופה ביותר לנגיףצילום: הדס פרוש

חוסר הוודאות בתהליך הפתיחה של מוסדות החינוך הוא רב, ולכן מדובר תחילה בפתיחה מצומצמת שמשאירה את ילדי הערים האדומות בביתם. מכיוון שהתהליך נעשה על פי ציוני הרמזור, המשך השיפור בנתוני התחלואה ברמה הארצית צפוי להוביל בתוך כמה שבועות לפעילות מלאה של מערכת החינוך - גם אם במתווה קפסולות - במרבית יישובי ישראל. 

ואולם המהלך הזה מלוּוה בחשש רב בכל הקשור בתחלואה, משום שגם במהלך הסגר נרשם זינוק בתחלואת ילדים. במכתב ששיגרה אתמול לבתי החולים ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, ד"ר סיגל ליברנט־טאוב, היא הנחתה אותם להיערך לעלייה בתחלואה זו. "בחודשיים הקרובים אנו צופים מגמת עלייה בהדבקות ילדים מכל הגילים במדינת ישראל, זאת עקב סיום הסגר, פתיחת מערכת החינוך והעובדה שילדים יהוו אוכלוסייה בלתי מחוסנת. בנוסף על כך, מצטברות עדויות לשיעורי הדבקה גבוהים יותר בילדים של הווריאנט הבריטי אשר שכיחותו כעת בישראל היא כ-80%" נכתב במכתב, שבו גם הונחו בתי החולים להרחיב את יכולת הקליטה שלהם לילדים חולי קורונה שנדרשים לאשפוז. 

בתוך כמה זמן תצליח ישראל לייצר הגנה חיסונית רחבה? 

החיסונים הם בלא ספק האמצעי החשוב ביותר, וככל הנראה היחיד, שיוביל לסיום משבר הקורונה. בשל התפשטות הזן הבריטי, קצב ההתחסנות הוא קריטי במיוחד. בהינתן העובדה שנדרש חודש ימים עד קבלת הגנה חיסונית מלאה למתחסן - נתון קבוע שאי אפשר להשפיע עליו - משרד הבריאות מנסה בימים אלו להאיץ את הקצב של מבצע החיסונים, שעומד כיום על כ-140 אלף מתחסנים ביום. כארבעה מיליון ישראלים כבר התחסנו, ו-2.2 מיליון מהם כבר בעלי תעודת מתחסן. משרד הבריאות משקיע בימים הללו יותר מ-30 מיליון שקל בקמפיינים לצעירים, במאבק בפייק ניוז ובקמפיינים לקבוצות גיל ולמגזרים שונים.

מחאה של מתנגדי חיסונים בתל אביב, אתמול. בכוונת הממשלה לקדם חקיקה שתאפשר דרישת התחסנות במקומות עבודה שיש בהם חשיפה גבוההצילום: הדס פרוש

הערכות המצב של הימים האחרונים כוללות שורה ארוכה של מיזמים להאצת ההתחסנות: מבצעי התחסנות במקומות עבודה, קידום מענקי תגמול לרשויות, לרופאים ואחיות בקופות סביב השיגי התחסנות. לצד זאת, ישנם מאמצים להגיע למתחסנים מרותקי בית, להפעיל ניידות חיסון בכניסה לשמורות טבע, וכן לקדם מבצעי התחסנות ביישובי פריפריה, חיסון חסרי מעמד, ואירועי התחסנות נקודתיים בערים ורשויות לקהל הצעירים.

בגזרת התמריצים והסנקציות הממשלה מתכוונת להפעיל את הדרכון הירוק למן הפעימה השנייה של היציאה מהסגר - שמתוכננת כעת בשבוע הבא - ולקדם הסכמי תיירות מול מדינות שייועדו למתחסנים ולמחלימים בלבד. מלבד זאת, בכוונת הממשלה לקדם חקיקה שתאפשר דרישת התחסנות במקומות עבודה שיש בהם חשיפה גבוהה, כמו בתי ספר, מוסדות רפואה ותחבורה ציבורית. המאמצים הללו אמורים להביא את ישראל ליעד של חמישה מיליון מחוסנים (אחרי מנה שנייה) עד אמצע אפריל. 

האם הפעימה השנייה בהישג יד (או כתף)?

אם הפעימה השנייה אכן תצא אל הפועל במועדה המשוער ובמתכונתה המתוכננת, היא תחזיר נתחים יקרים משגרת החיים שכמעט נשכחה. אך היא מיועדת גם לעגן את מבצע ההתחסנות ולספק תמריץ שקשה לעמוד בפניו - מאחר שההקלות מיועדות לבעלי דרכון ירוק. 

קניון בת ים, אתמול. במסגרת הפעימה השנייה מתוכננת פתיחה של קניונים, מרכזים מסחריים, שווקים, חדרי כושר וסטודיו, אירועי תרבות וספורט ועודצילום: הדס פרוש

במסגרת הפעימה השנייה מתוכננת פתיחה של קניונים, מרכזים מסחריים, שווקים, חדרי כושר וסטודיו, אירועי תרבות וספורט, מוזיאונים, בתי מלון (ללא חדרי אוכל), בריכות שחייה ותערוכות. גם חנויות הרחוב ובתי התפילה יוכלו לחזור לפעילות, ויתאפשרו התקהלויות של עד 10 אנשים במקום סגור ו-20 במקום פתוח. החבילה יקרת הערך הזאת נמצאת בהישג יד מיידי כמעט, לפחות על פי התוכנית. אך היא מותנית בעמידה בכמה מדדים: הגעה לשלושה מיליון מחוסנים במנה שנייה, מקדם הדבקה נמוך מ-1, שיעור התחסנות של יותר מ-90% בקרב בני 50 ומספר חולים קשה נמוך מ-900. 

הניסיון מלמד שהקשר בין התוכניות ובין היישום הוא מקרי בהחלט, וכבר השבוע נעשו ניסיונות להקדים את הפעימה השנייה. הניסיונות והלחצים הללו, שמטרתם להקדים את המועד או להגמיש את המדדים - ושבאים מכיוון הדרג הפוליטי - יימשכו ככל הנראה גם בימים הקרובים. הדפוסים הללו מוכרים לאורך כל המשבר. אך הפעם קשה יותר לאמוד את המחיר שהם עלולים לגבות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ