6,000 מתים ושני וריאנטים ששינו את התמונה: סיכום שנת הקורונה בישראל

אחרי ינואר, שבו הגיע מספר המתים מהנגיף לשיא של 1,444 איש, החל לרדת מספר המתים בהשפעת מבצע החיסונים. רופאים מעידים שהגרסה הבריטית השפיעה על שיעור המתים הגבוה

עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות הפיראט האדום באור יהודה, בה התגלה בפברואר 2020 אחד ממקרי הקורונה הראשונים בישראל
עידו אפרתי

כמעט שנה אחרי מקרה המוות הראשון מקורונה בישראל, מספר המתים מהנגיף חצה את ה–6,000 — נתון השקול לכ–15% ממספר המתים בארץ בשנה ממוצעת. בשנה שחלפה מאז המוות הראשון מהנגיף בארץ ב–20 במארס 2020, חוו אזרחי ישראל שלושה גלים של המגפה שלווו בסגרים, בתי חולים שכרעו תחת העומס, כמה וכמה גרסאות של הנגיף ומבצע חיסונים נרחב ששינה את תמונת התחלואה.

יותר מ–700 אלף איש אובחנו כחולים בקורונה מפרוץ המגפה בישראל. ניתוח של נתוני התמותה מהנגיף בשנה האחרונה מגלה מגמות משתנות. הסיבות לשינויים מגוונות, ומשקפות בין השאר את אופן ההתמודדות של ישראל עם המגפה, השפעות הווריאנטים השונים ושיעור ההתחסנות הגבוה, שהוריד את שיעורי התחלואה והתמותה.

הגל השלישי של התפרצות הקורונה הביא את ישראל לשיא של תחלואה, חולים קשה ומקרי תמותה — כולל בתקופת הסגר השלישי. ינואר היה החודש הקשה ביותר מפרוץ המגפה בישראל, עם 1,444 מתים מהנגיף. בחודש העוקב כבר הורגשה ירידה משמעותית במקרי המוות, ובסופו נרשמו כ–900 מתים. מדובר אמנם בירידה משמעותית, אך זהו עדיין נתון גבוה מאוד והחודש השלישי מבחינת מספר המתים אחרי ינואר השנה ואוקטובר אשתקד, אז מתו 957 חולי קורונה.

בבית החולים הדסה עין כרם — שמחלקות הקורונה שבו היו מהעמוסות ביותר במשך המשבר — החלו לנתח באחרונה את נתוניהם של כ-4,000 חולי קורונה שאושפזו בבית החולים מפרוץ המשבר, ובכללם גם את מקרי התמותה. "בדקנו תיקים רפואיים של 150 נפטרי קורונה לאורך המשבר, כדי לבחון כמה מהנפטרים מתו מסיבוכי המחלה, וכמה מהם היו חולים עם קורונה שמתו מסיבות אחרות", אמר פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים הדסה עין כרם. "בדקנו את נתוני הנפטרים בכל שלושת הגלים. גילינו ש-90%-95% מתו מסיבוכי הקורונה ולא מסיבות אחרות". לדבריו, "בגל השלישי ראינו עלייה ניכרת בתמותה, כש-90% מהם היו עם המוטציה הבריטית".

נתב"ג, בדצמבר. ינואר היה החודש קשה ביותר מתחילת המשבר בישראל עם 1,444 מתים מהנגיףצילום: הדס פרוש

ההסבר לעלייה בתחלואה ובתמותה בגל האחרון מיוחס על ידי מומחים רבים במערכת הבריאות לחדירה ולהתפשטות של הווריאנט הבריטי, המדבק הרבה יותר מהגרסה שהיתה נפוצה קודם בישראל. תכונה זו של הווריאנט, שכיום מצוי ביותר מ-90% מדגימות המאומתים, הזניקה את שיעור הבדיקות החיוביות לשיאים חדשים החל מדצמבר 2020. כתוצאה מכך, עלה גם מספר החולים במצב קשה.

רופאים במחלקות קורונה וביחידות טיפול נמרץ העידו כי להתפשטות הגרסה הבריטית בישראל היתה גם השפעה קלינית שונה על החולים, שבאה לידי ביטוי בתסמינים חמורים יותר ובקצב הידרדרות מהיר יותר. "בחודש ינואר מספר המתים היה גבוה מאוד יחסית לחודשים אחרים", אמר מבורך, והוסיף כי "בפברואר המספר ירד, אבל הוא עדיין גבוה מאוד. הסיבה לכך עשויה להיות שילוב של תחלואה רחבה בשל הגרסה הבריטית, מחלה קשה יותר ממה שראינו קודם לכן, וגם עומס בבתי החולים. אם בגל הראשון או השני ראינו ששיעור המתים מקרב המאושפזים עמד על כ–6.5%, בגל השלישי הוא כבר היה יותר מ–10%". מבורך ציין כי התסמינים בגל השלישי היו חמורים יותר, וכי אצל חלק מהמאושפזים המחלה התפתחה במהירות רבה.

בדיקת קורונה בנתב"ג, היום. יותר מ–700 אלף איש נדבקו בקורונה מפרוץ המגפה בישראלצילום: הדס פרוש

לפי נתוני משרד הבריאות, בין 4 בפברואר ל-14 במארס מתו 1,015 ישראלים מקורונה. הגיל הממוצע של המתים בתקופה זו עמד על 75 לעומת 82 בגל הראשון והשני, והגיל החציוני עמד על 78 לעומת 79 בגלים הקודמים. מבין המתים 646 טרם התחסנו, 224 היו אחרי חיסון ראשון, 49 אחרי מנת חיסון שנייה, ו-96 שבוע ויותר לאחר קבלת מנת החיסון השנייה. ברמה היומית, ניכרת בתקופה האחרונה ירידה עקבית ומשמעותית בקצב התמותה לעומת חודש ינואר: משיא של 76 מתים מקורונה ביום אחד ב-24 בינואר, לכ-15 מתים בממוצע בימים האחרונים.

את הירידה במספר המתים מייחס ד"ר שאול לב, מנהל טיפול נמרץ קורונה מבית חולים השרון, לידע שנאסף בבתי החולים אודות המחלה והטיפול בה. "יש היום יותר קונצנזוס בין הרופאים המטפלים באשר לטיפול בחולים המאושפזים — יותר הסכמה לגבי מה יכול לעבוד טוב יותר". לדבריו, הרופאים הבינו כי אין עדיין תרופה אנטי־ויראלית יעילה למחלה, אולם ניתן לטפל בדלקת שהיא יוצרת באמצעות תרופות אנטי־דלקתיות. הוא הוסיף כי "אין עדיין פרוטוקול אחיד והסכמה מלאה בין הרופאים לגבי המינון ותזמון הטיפולים".

לב ציין כי גם אחרי ההחלמה מהמחלה, מאושפזים רבים זקוקים לתקופת שיקום ארוכה. "הבנו שהמהלכים הטיפוליים המשמעותיים צריכים להיות כבר בשלב המוקדם, לפני שהמחלה הריאתית מחמירה, ושהמחלה דורשת רצף טיפולי גם לאחר היציאה מהמחלקה להמשך שיקום", אמר, "המחלקות השיקומיות מתמודדות כיום עם חולים שמגיעים עם מחלה עמוקה וקשה יותר ממה שהיו רגילים בעבר. ולכן אנחנו רואים המשך תמותה של חולים גם בשלבי ההחלמה, לפעמים עקב מחלות זיהומיות אחרות".

מחלקת קורונה בשערי צדק. ההסבר לעלייה בתחלואה ובתמותה בגל האחרון יוחסה על ידי מומחים רבים במערכת הבריאות לחדירה ולהתפשטות של הווריאנט הבריטיצילום: אוהד צויגנברג

לפני שהגרסה הבריטית השתלטה על מפת התחלואה בישראל, עשה זאת וריאנט אחר בשם D614G. במאמר שפורסם בכתב העת Nature באוקטובר האחרון, תואר הווריאנט D614G כגרסה עמידה של הנגיף, בעלת תכונות משופרות בכל הקשור לשכפול הנגיף בתאי האפיתל של הריאות ורקמות דרכי הנשימה. לפי המאמר, החיסון יעיל עבור הווריאנט, שגורם לזיהום המתבטא בעיקר בדרכי הנשימה העליונות.

"בממצאים של הדגימות שלנו ראינו בבירור את תהליכי ההשתלטות והדומיננטיות של המוטציות", סיפר מבורך. "מפברואר בשנה שעבר ועד הקיץ ראינו עלילה ברורה בהשתלטות של הווריאנט D614G, שהשתלט למעשה על מדינות רבות בעולם. זו מוטציה שתלטנית, אבל פחות משמעותית מבחינת תחלואה והדבקה. החל מנובמבר האחרון, ראינו את מגמת ההשתלטות של המוטציה הבריטית. ישנן הרבה מוטציות, אבל מה שחשוב בסוף זה אם הן שתלטניות או לא. אם ישנן מוטציות אלימות יותר אבל שנוכחות באחוזים זעומים, אין לזה השפעה דרמטית על התחלואה".

בקרב מומחים במערכת הבריאות ישנה הסכמה גורפת כי החיסונים, שחלוקתם החלה לפני כשלושה חודשים, יעילים ומשפיעים באופן מכריע על התחלואה והתמותה מהנגיף. כך מראים גם הממצאים הרבים שפורסמו בשבועות האחרונים על ידי קופות החולים. לפי מבורך, "החיסון ככל הנראה הוריד את התחלואה ומשפיע על התמותה. זה התחיל עם חולים בני 60 ומעלה, שאצלם מראש שיעורי התמותה היו הגבוהים ביותר, וזה עכשיו זה ניכר בעוד ועוד אוכלוסיות".

ירושלים, בנובמבר. תמהיל הגילים של החולים השתנה בהשפעת החיסוניםצילום: אמיל סלמן

לדבריו, העובדה שתמהיל הגילים של החולים השתנה אינה מעידה על כך שצעירים חולים יותר, אלא על ירידה במספר החולים בני 60 ומעלה בהשפעת החיסונים. "זה לא שבני 40 התחילו פתאום למות והמחלה השתנתה", אמר, "כשהשווינו את ממוצע הגילים של המאושפזים בשלושת הגלים, ראינו שהגיל הממוצע של המאושפזים לא יותר צעיר ונע סביב גיל 50 עד 53. פשוט בגל השלישי ראינו הרבה יותר חולים, ולכן גם מספר הצעירים עלה. הסיכון לתמותה היא עדיין בגיל מבוגר יותר".

קונים בביל"ו קריית עקרון, בנובמבר. 95%-90% מחולי קורונה מתו מסיבוכי המגפה ולא מסיבות אחרותצילום: מוטי מילרוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ