בשל החרדה והיעדר השגרה, מספר הסובלים מהפרעות אכילה עלה בזמן הקורונה

חלק מהמטופלים מוצאים נחמה באכילה, ואחרים עוסקים באובססיביות במשקל כדי להסיח את דעתם מהמצוקה והבדידות. בצל המגפה, בשיבא מדווחים על זינוק במספר הממתינים לאשפוז במחלקה להפרעות אכילה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המחלקה להפרעת אכילה בבית החולים שיבא

הקשיים הבריאותיים, הכלכליים, החברתיים והמנטליים שהביא עמו משבר הקורונה הובילו להחמרה בכל הנוגע להפרעות אכילה. בשנה האחרונה ניכרת עלייה משמעותית בשיעורי התחלואה בהפרעת אכילה, ואיתה המצוקה הרבה והצורך במענה ובטיפול.

הפרעת אכילה נפוצה מאוד, ומתאפיינת בהתנהגויות אכילה קיצוניות. בחלק  גדול מהמקרים מצטרפת לתחלואה נפשית נוספת, כמו דיכאון, חרדה ומאפיינים אישיותיים ספציפיים. כמו בהפרעות נפשיות אחרות, שכיחות הפרעת האכילה עולה בתגובה לסטרס, לאובדן שליטה ולחוסר ודאות.

הקורונה פגעה משמעותית באפשרות לשמר סדר יום ופעילויות קבועותצילום: Nosyrevy / iStockphoto via Getty

על רקע משבר הקורונה, רשימות ההמתנה למרכזים להפרעות אכילה ברחבי הארץ ארוכות מהרגיל, והמצוקה רבה. במחלקה להפרעות אכילה מבוגרים בשיבא קיימת רשימת המתנה ארוכה שלא היה לה תקדים בתקופות קודמות, מורכבות ככל שיהיו. 60 הממתינים לאשפוז מלא בימים אלו - כפול בהשוואה לימים כתיקונם. גם מספר הטיפולים במרפאה עלה באופן משמעותי, ותופעה דומה מתרחשת גם בקרב ילדים ונוער הסובלים מהפרעות אכילה.

למה זה קורה?

הקורונה ערערה את סדר היום של כולנו, ופגעה משמעותית באפשרות לשמר סדר יום ופעילויות קבועות. במקביל, נגזר עלינו בידוד חברתי ותחושת אי-ודאות מתמדת. מתבגרים שלא מוצאים עצמם בעקבות סגירת מוסדות החינוך מתקשים לחוש את הביטחון לו הם זקוקים בזמן הסגר, רמת החרדה אצלם עולה, ואיתה המתח והדיכאון. עבור חלקם משמשות הפרעות האכילה כוויסות רגשי ומוצא הישרדותי.

יש מטופלים המוצאים נחמה באכילה כמנגנון הגנה מרגיע ומווסת. לצד זה, יש כאלה הנוטים לצמצם את האכילה בתגובה לחרדה ולצורך בשליטה. יש גם מטופלים העוסקים באופן אובססיבי באכילה ובמשקל כאמצעי להסחת דעת מהבדידות, הריק, המצוקה והמוצפות הרגשית.

מחלקה לטיפול בהפרעות אכילה. זיהוי מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה והתגובה לטיפולצילום: מוטי מילרוד

גם לסגירה הפיזית של חלק מהמקומות יש השפעה ניכרת. היעדר היכולת לשמור על פעילות גופנית קבועה בשל סגירת חדרי הכושר גרמה לצורך בהידוק ובצמצום האכילה עד לכדי ירידה במשקל ואיבוד שליטה. לצד זה, אחרים ניצלו את השהייה הממושכת בבית על מנת לשפר את התנהגות האכילה ואף לנסות לשלוט בה באופן קיצוני עד כדי סיכון עצמי.

מטופלים נוספים ניצלו את הזמן הפנוי במטרה לצרוך מידע לא מבוקר באינטרנט ולאמץ טרנדים והתנהגויות קיצוניות בנוגע לאכילה. חלק מהמטופלים שפונים לטיפול רפואי בימים אלו הם כאלה שסבלו בעבר מקשיים והצליחו להתייצב, אך לא מצליחים לשמור איזון בתקופה מאתגרת זו.

מהם סימני האזהרה?

זיהוי מוקדם של הפרעות אכילה משפר את סיכויי ההחלמה והתגובה לטיפול, ועשוי למנוע את ביסוס הדפוסים ההרסניים ואת הצורך בטיפול ממושך ואינטנסיבי. סימנים אלו עלולים להעיד על צורך בהתערבות מקצועית:

ירידה או עלייה קיצונית במשקל

עיסוק מוגזם במשקל ובאכילה

הימנעות מאכילה וצמצום בכמות ובמגוון המזון

פחד מעלייה במשקל

ביצוע פעילות גופנית אובססיבית כפיצוי

הקאות

שינויים קיצוניים במצב הרוח ונטייה להסתגרות

מיכל עזר היא סגנית מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטנית במרכז להפרעות אכילה בבית החולים שיבא. עינת שאלתיאל היא דיאטנית אחראית במרכז להפרעות אכילה בבית החולים שיבא

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ