חיסון לכל הקהילה

ההחלטה לחסן נגד וירוס הפפילומה גם תלמידים — ולא רק תלמידות — מחייבת הורים לעסוק בסוגיה רגישה: המיניות של ילדיהם

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידו אפרתי

משרד הבריאות הודיע לאחרונה כי החל בשנת הלימודים הבאה יקבלו גם בנים חיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV), בהגיעם לכיתה ח'. בבתי הספר ניתן כיום חיסון בשם גרדסיל לבנות בלבד, כפעילות למניעת התפתחות של סרטן צוואר הרחם. אלא שמאחורי ההודעה הלאקונית והעמומה של המשרד, שעוסקת לכאורה בבריאות הציבור, מצוי חיסון שיש בו גם מטען חברתי נפיץ. מתן החיסון מחייב הורים לעסוק בזהות המינית של בנם. החיסון נגד פפילומה ניתן גם לבנים בכמה מדינות במערב, אבל האם ציבור ההורים בישראל בשל לעסוק בכך? 
פפילומה הוא וירוס נפוץ מאוד. כ–80% מהאוכלוסייה נושאים את הנגיף, שבמרבית המקרים אינו מזיק והמערכת החיסונית מצליחה להתמודד עמו. בכ–10% מהמקרים הוא בא לידי ביטוי ביבלות (קונדילומות) באיברי המין ובאיברים אחרים. בחלק קטן יותר מהמקרים, בעיקר בקרב גברים הומוסקסואלים, מתפתח סרטן. אצל 80%–90% מהגברים החולים בסרטן באזור פי הטבעת המחלה נגרמת בגלל הידבקות בווירוס הפפילומה. 
מאז 2007 ניתן חיסון נגד פפילומה בעשרות מדינות בגיל הילדות. החיסון ניתן במדינות מזרח אירופה, בקנדה, בארצות הברית, באוסטרליה, במקסיקו ובחלק ממדינות אפריקה. 
שלושה נימוקים רפואיים עומדים בבסיס ההחלטה לחסן גם בנים נגד וירוס הפפילומה: הפחתת השכיחות של יבלות באיברי המין — תופעה לא נעימה אך נפוצה, שלרוב מטופלת אצל רופא עור ואינה מסוכנת; מניעת התפתחות של סרטן בפי הטבעת וסרטן בחלל הפה, מחלות שקבוצת הסיכון העיקרית העלולה לחלות בהם היא האוכלוסייה ההומוסקסואלית (החל בשנת 2014 נכלל חיסון גרדסיל לגברים הומוסקסואלים, עד גיל 26, בסל הבריאות); הגנה על בנות זוג של נערים וגברים. לפי חישובים שנערכו, אם יחוסנו כ–80% מהבנות אפשר יהיה להפחית במידה משמעותית את תפוצת הנגיף. מכיוון שיעד זה טרם הושג, הוחלט משיקולים של בריאות הציבור שעדיף לחסן גם בנים נגד הנגיף. 
"אני חושב שמשרד הבריאות קיבל החלטה מאוד אמיצה. אנחנו אחת המדינות החלוצות שהולכות לעשות את זה  באמצעות כסף ציבורי, וזאת החלטה נכונה. אבל מכיוון שיש לה גם אלמנטים חברתיים, יש ללוות את ההחלטה לחסן בנים נגד פפילומה בדיון ציבורי", אומר ד"ר ברוך ולן, חוקר במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. בשנתיים האחרונות הוא חוקר יחד עם עמיתיו — ד"ר גיורא קפלן, ד"ר ארנה טל, ירון קונלי וארנונה זיו — את השאלות החברתיות הנוגעות לחיסון הפפילומה. המחקר ממומן על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.  
משרד הבריאות מעדיף שהדיון בחיסון נגד פפילומה יישאר בשדה הרפואי, אלא שמדובר בחיסון שקשור ליחסי מין ולמיניות, הן של בנות והן של בנים. בשנת 2013 קמה סערה בקרב הציבור הדתי והחרדי סביב ההחלטה על הכנסת החיסון לשגרת החיסונים של בנות בכיתה ח'. גדולי הפוסקים קבעו אז שאין לחסן בנות מהמגזר החרדי והדתי בגיל זה. כיום ניתן החיסון לבנות המגזר רק טרם כניסתן לחופה. 
באוכלוסייה כללית ניתן חיסון נגד פפילומה כבר בגיל 13–14, כדי להגן על בני נוער בטרם הם מתחילים לקיים יחסי מין. במחקרים שונים נמצא כי אם החיסון ניתן לפני גיל 15, התגובה החיסונית טובה יותר ומקבלי החיסון נהנים מהגנה ממושכת ויעילה יותר מפני הנגיף. 
אבל ההחלטה, שנובעת משיקולים רפואיים, כופה על ההורים עיסוק בסוגיה שרבים היו מעדיפים להימנע ממנה: מיניות ילדיהם. חיסון נגד פפילומה ניתן לבנים, כאמור, בעיקר כדי למנוע התפתחות של סרטן פי הטבעת וסרטן חלל הפה, הנפוצים בעיקר בקרב הומוסקסואלים. ד"ר ולן ועמיתיו בדקו כיצד תופס הציבור מתן חיסון נגד נגיף הפפילומה לבנים באמצעות קבוצות מיקוד, שאלון אינטרנטי וסקר טלפוני שכלל מדגם מייצג של 600 משתתפים. התברר כי רוב רובו של הציבור אינו מודע לחשיבות של מתן החיסון לבנים. "כ–90% מהאנשים שפנינו אליהם לא ידעו בכלל שיש אפשרות לחסן בנים נגד פפילומה. זאת היתה הפעם הראשונה שהם שמעו על כך", מספר ולן. 
החוקרים בדקו אם כשיידרשו לאשר את מתן החיסון לבניהם, ההורים יהיו מוכנים להביא בחשבון את האפשרות שבנם עשוי להיות הומוסקסואל. "רצינו לבחון אם נכון יהיה להכניס את נושא ההומוסקסואליות ואם זה יקדם את הרצון לחסן את הבנים, או שעדיף לטשטש זאת", אומר ולן. "התברר שהרוב הציבור מוכן לדון בהומוסקסואליות וזה לא גרם נזק לנכונות לחסן בנים". 
ממצאי המחקר הראו שאחרי הסבר קצר על החיסון ותפקידו, הביעו כ–75% מהנשאלים תמיכה במתן חיסון נגד פפילומה לבנים ולבנות. "מחקר שנערך בארה"ב הראה כי הגיל הממוצע שבו אדם הומוסקסואל משתף לראשונה את רופאו בנטיותיו המיניות ובהרגלי המין שלו הוא 21, אחרי שכבר היו לו 17 פרטנרים בממוצע. בסופו של דבר החיסון המניעתי הוא תפקידו של ההורה", אומר ולן. 
על פי ממצאי המחקר, המניע הראשוני והישיר לתמיכה במתן החיסון לבנים היה רצונם של ההורים להגן על ילדם, אבל החוקרים מצאו סיבות נוספות לתמיכה במתן החיסון. למשל, מודעות לחשיבות של מניעת התפשטות הנגיף בקרב בנות ונשים. "גילינו שקיים גם מניע ערכי־חברתי שקשור במשפחה", מסביר ולן. "מצאנו זהות בין האינטרס של הגנה על הילד ואינטרס משפחתו העתידית. למעשה, חיסון בנים נתפס גם כאמצעי הגנה על בנות זוגם לעתיד, שיהיו אמהות לנכדי ההורים, מפני סרטן צוואר הרחם – מחלה שמוכרת יותר בציבור ושלמניעתה מיוחסת חשיבות רבה. אנחנו חושבים שיש לטפח את מוטיב המשפחה כאשר מציגים את החיסון לציבור". 
בראייה מערכתית־ציבורית, החיסון נגד פפילומה נועד לצמצם את התפשטות הנגיף. לדברי ולן, מאחורי התמיכה במתן החיסון לבנים עומד גם אינטרס חברתי־לאומי. "נכון שבריאות הבן היא השיקול הראשון ואחריו באה הראייה המשפחתית העתידית, אבל גם אלמנט התרומה החברתית הכללית תורם לנכונות לחסן וזה עניין שלא צריך לטשטש", הוא מציין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ