די עם ההיגיינה

כיצד תולעים מגנות עלינו מפני מחלות

הולכים ומתרבים המחקרים המקשרים בין תיאוריית ההיגיינה לתחלואה גוברת בעולם המערבי. כך למשל, חיסול טפילים כגון תולעים עלול להחליש את מערכת החיסון, הן של בני אדם והן של בעלי חיים

קרל זימר
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרל זימר
ניו יורק טיימס

הקאקאפו, תוכי גדול שאינו יכול לעוף ועשוי לחיות 95 שנה ויותר, נמצא בסכנת הכחדה. בעבר היה נפוץ מין זה ברחבי ניו זילנד אך כיום יש פחות מ–150 פרטים שלו. לכן ביולוגים המומחים לשימור בעלי חיים עושים מאמצים רבים למנוע את היעלמותו. וכשכמה מומחים כאלו גילו לפני כמה שנים כי שני תוכי קאקאפו היו נגועים בתולעי סרט, הם עשו צעד שנחשב למובן מאליו — נתנו להם טיפול נגד תולעים. פרופ' האמיש ספנסר, מומחה לגנטיקה אבולוציונית מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד, סבור שזו היתה טעות. לטענתו, מינים של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה עשויים דווקא להזדקק לטפילים מסוימים כדי לשרוד. בדרך כלל אנו רואים בטפילים — יצורים שחיים בתוך הגוף או עליו (כגון חיידקים ותולעים) — אויבים מחוללי מחלות. זה נכון אבל רק במידה מסוימת.
מחקרים מוכיחים כי גם בני אדם פיתחו יחסים הדוקים וחיוניים עם רבים מהדיירים הללו. חוקרים מצאו לראשונה ראיות לתועלת שבטפילים לפני חמישה עשורים. למשל, ב–1968 הבחין ד"ר בריאן גרינווד מהמכללה להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון (LSHTM) כי מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף (מחלות אוטואימוניות), כגון דלקת מפרקים, שכיחות פחות בקרב תושבי ניגריה ביחס לתושבי בריטניה. הוא העלה את הסברה שזיהום כרוני בתולעי מעיים או בטפילים אחרים מחזק את מערכת החיסון ומפחית את הסכנה שהיא תתקוף את הגוף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ