צוללים לעומק הארון: היכונו לסידור הגדול

הבנו מה הבעיות שלנו בבית, מה זה בעצם בלגן, ואיך מתחילים לסדר. עכשיו הגיעה השעה: נכנסים לארון ומתחילים לצמצם, לסדר וליצור גן עדן אוורירי של חפצים נבחרים. שירלי אבנון קרייזל עם כל השיטות והטיפים שיביאו אתכם אל הנחלה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סידור
שירלי אבנון קרייזל
שירלי אבנון קרייזל

בפרק הקודם למדנו איך עושים סידור עומק. למדנו איך עובדים לפי קטגוריות, איך מרכזים הכל יחד, איך שואלים שאלה לגבי כל אחד מהחפצים, ומחזירים לארון רק את קבוצת הנשארים, כשחלק הלך לפח וחלק למסירה. התנסנו בקטנה, ועכשיו הגיע הזמן לקחת את הקפיצה הגדולה לארון.

אף אחד לא לימד אותנו לסדר

יש את מי שנולדו מסודרים והדחף הפנימי מראה להם את הדרך. כשאני נכנסת לבית מבולגן מאד, אני יכולה לראות בעיני רוחי איך הוא יכול להראות כשיהיה מסודר, ויש לי איזה GPS פנימי שאומר לי בדיוק איך להגיע לשם.

אבל אנשים שלא נולדו "סדרנים", לא למדו בשום מקום לסדר. יש איזו הנחה רווחת שפעולת הסידור היא כה פשוטה ואינטואיטיבית, שאתה אמור לדעת אותה לבד. תחשבו על זה שחוץ מרכישת מיומנויות מוטוריות שלנו כתינוקות, כמו ישיבה זחילה והליכה, כמעט כל פעולה שאנחנו עושים בחיינו כרוכה בלמידה, או לכל הפחות הדרכה בסיסית.

סידור הבית, למרות יחסי הציבור הגרועים שלו, היא פעולה עמוקה ומורכבת. רב ההורים נוזפים בילדים שלהם "תסדרו כבר את החדר!" אבל לא מלמדים אותם איך לעשות את זה. הרבה פעמים הם בעצמם לא יודעים איך לעשות את זה.

קרדיט: jdroesch_hwnerd

אחסון הוא אגרנות בתוך ארון

בניגוד למה שאתם אולי חושבים, הבעיה היא לא מעט מידי מקומות אחסון שיש לכם בבית. הבעיה היא בכמות החפצים. כדי לעשות סדר אמיתי צריך להיפרד מחפצים, לשחרר אותם. להכניס חפצים לתוך ארון, ועוד ארון, ולמחסן, ולמחסן של ההורים שלכם – זה לא נקרא לעשות סדר. זוהי למעשה דחיינות (אני לא מחליט כרגע לגבי החפץ הזה)  פלוס אגרנות (אני בעצם לא משחרר אותו) וזה להעמיס על אחרים את הקושי שלכם. הארגזים האלה ששמתם אצל ההורים שלכם? הם לא צריכים אותם שם.

קרדיט: tidymess_dxb
קרדיט: tidymess_dxb

יותר חשוב לזרוק מאשר להחליט איפה לשים את הדברים

המשימה הכי גדולה בסידור עומק היא להיפטר מחפצים. שאלות כמו "איפה אשים את זה?"; "האם כדאי להניח במגירה הזו או אולי בארון הזה?"; "איזו סלסלה תתאים פה?", או אין לי בכלל סלסלות אולי אקפוץ למקס סטוק לרכוש לי כמה – כל אלה הם הסחות דעת מהדבר עצמו. אנחנו מתחילים לאמן את שריר קבלת ההחלטות. בהתחלה הוא קצת מקרטע אבל מתישהו העסק מתחיל להתחמם ותבחינו שפעולת השחרור של החפצים מתרחשת הרבה יותר במהירות. כמו "שוונג" של ריצה - אם תעצור פתאום, אם תוסח דעתכם, יהיה קשה לחזור אליו.

לכן השאלה – "איפה לשים" היא פחות חשובה. השתמשו בקופסאות נעליים ריקות או קופסאות פלסטיק לאחסון אוכל אם אתם צריכים סלסלה. אני אומרת תמיד לאנשים שאני מסדרת איתם שתמיד נוכל להזיז אחר כך ממקום למקום, זה לא בהכרח המקום הסופי. אנחנו לא מדביקים עם סופר גלו את הצלחות למגירה ולא שופכים דבק סיליקון על החולצות בארון. הכל אפשר להזיז. כרגע הפעולה החשובה ומיקוד האנרגיה הוא  - לבחור מה אני רוצה להשאיר.

סלסילות לתיקים ולנעליים. לא להתעכב בשלב הראשון על הסלסלות. להתחיל מהמיון עצמוצילום: שירלי אבנון קרייזל

רוב החפצים שאנחנו זורקים – הם לא נדירים

השבוע עשיתי סדר בארון האמבטיה שלנו וזרקתי משחה שפג תוקפה, שחשבתי שהיא שלי. יצא שטעיתי. המשחה היתה של עודד, בן הזוג שלי, שאוהב את המשחות שלו פגות תוקף. אחרי שאני נאמתי נאום הגנה על זה שככה זה כשעושים סדר ואחרי שהוא גמר להתבאס, הצעתי בעדינות שאפשר להשיג את המשחה מחדש בכל בית מרקחת.

זה נכון לגבי רוב החפצים בבית. מעט מאוד ממה שיש לנו בבית הוא נדיר או בלתי ניתן לשחזור. בגדים, ספרים, כלים – אלה פריטים שאם פתאום תיתקלו במצב קיצון בו תיפול רוחכם או תחטפו התקף פניקה שנפרדתם מספר שבעצם ממש רציתם להשאיר – רוב הסיכויים, שתצליחו לאתר אותו מחדש.

סידור ארון הבגדים שלנו

🎀 צוקרברג חולצה אפורה. מן הידועות הוא, ש-80% מהזמן אנחנו לובשים 20% ממה שיש לנו בארון הבגדים. העניין נובע במידה רבה מחיסכון שפיתחנו לנו בקבלת החלטות: היעילות או האסטרטגיה שאנחנו מפתחים עם הזמן כדי לחסוך זמן וכדי לא להשקיע אנרגיה בקבלת החלטות – אנחנו כבר יודעים מה הולך עם מה, מי מתאים למי, מה נוח תמיד, מה לא נוח אף פעם, מה היה יפה בחנות אבל כשמדדתי בבית לא הבנתי מה חשבתי לעצמי. למארק צוקרברג, בחור שלא נדרש כלכלית לצמצום בבגדים, יש רק טישירטים אפורים. לאובמה יש רק חליפות באפור ובכחול. אצל שניהם זוהי בחירה הנוגעת לצמצום קבלת החלטות בעניינים שהם לא רוצים לבזבז עליהם זמן או אנרגיה.

צוקרברג חולצה אפורה. עומס בארון הוא לא שפע, אלא מחנקצילום: Mark Lennihan / אי־פי

אנחנו לא חייבים להיות צוקרברג. אבל לזכור שככל שהארון עמוס יותר, מלא יותר וכאילו מגוון יותר – אנחנו חווים ההפך מחווית שפע. ארון מפוצץ יוצר תחושת חנק, ומקשה עלינו את החיים הרבה יותר מארון דליל ומדויק. תרבות הקנייה הוירטואלית, העובדה שהכל קורה תוך כדי שכיבה במיטה או רביצה בשירותים, והכל בקליק, ומהיר, וזול ושליח עד הבית - מצריכה מאיתנו איפוק של נזירי זן. 

גם אני לא נזירה כזו, ומעולם לא גזרתי על עצמי התנזרות משופינג. אני כן יודעת להגיד, שהריגוש הכי גדול טמון בשיטוט באתר, בפנטזיה שהנה אני עומדת עוד רגע קט ורק ב-34 דולר – להיראות כמו הדוגמנית הזו, ואז בציפייה למשלוח, ואחר כך זהו. כשזה בארון, הריגוש נעלם, והחולצה, שנעימה כמו שקית זבל, תקועה לי בארון לנצח.

לכן אני מציעה להחליף את הריגוש של רכישות ברשת בריגוש של הוצאת כל מה שקניתם ולא תלבשו לעולם. האיפוק הוא הסיפוק החדש.

לפני ואחרי בתמונה. כדאי להתרכז במיון ורק אחר כך בסידור על המדפים:

לפני
אחרי

🎀 חלקו לתתי קטגוריות. אנחנו לא מסדרים את כל הארון בבת אחת. אפשר לחלק את הארון כולו לבגדים לחלק העליון (חולצות, סוודרים ודומיהן) בגדים לחלק התחתון (מכנסיים חצאיות ודומיהן), בגדים לתלייה (שמלות, ג'קטים וכו), בגדים תחתונים, גרביים, בגדים לאירועים ספציפיים (בגד ים, בגדים לשלג, בגדי ספורט).

בחרו קטגוריה ראשונה להתחיל איתה. למשל – בגדים עליונים:

השתמשו באריזות שיש בבית. תמיד אפשר לשדרג לקופסאות בהמשךקרדיט: adonithaaronit
אל תתעכבו, ושדרגו בהמשך לסלסלות יפהפיותקרדיט: basic_studio

👕 הוציאו את כל הבגדים העליונים מכל מדף ומגירה בארון, והניחו אותם בערימה על המיטה או על הריצפה. אם יש לכם בגדים מהקטגוריה הזו במקומות נוספים בבית, זה הזמן לצרף אותם לחגיגה.

👕 עמדו מול הערימה רגע ונסו להרגיש מה מתעורר בכם. האם זה "מה זה הכמות הזו?" או שאולי אתם מרגישים שזה מעט מידי, ואולי שום דבר בערימה לא משמח אתכם. או ההפך: אתם מרגישים מחוברים למה שקורה שם. נסו לשהות ולהבין. 

👕 הכינו סלסלה או גיגית או ארגז או שקית "למסירה". הכינו ארגז או שקית נפרדת לאשפה. החזיקו חולצה ביד ושאלו את השאלה – האם אני בוחרת להשאיר אותה?

👕 אם כן – היא עוברת לערימה נפרדת. אם לא – היא עוברת לשקית האשפה (כי היא קרועה או מוכתמת) או לשקית המסירה. 

הקיפול על פי קונדו. אם יש לכם שידה, הרווחתם

🎀 אחסון בגדים. מארי קונדו אומרת שהדרך הכי טובה לאחסן בגדים היא בקיפול ובאחסון אנכי. אם יש לכם שידת מגירות בחדר השינה – אתם בני מזל. הקיפול האנכי הוא החסכוני ביותר במקום, והוא היעיל ביותר מבחינת שמירה על הסדר. 

שיטת קונמארי. רוב הבגדים אוהבים להיות מקופלים, אבל לא כולם

רוב הבגדים אוהבים להיות מקופלים, אבל לא כולם. מה תולים על קולבים? אם לא הצלחתם לקפל משהו, אתם תבחינו בזה. בדים רכים מידי או לחילופין בגדים העשויים מבדים קשיחים – יעדיפו תלייה.

ארון מסודר, קולבים זהים, בגדים משוחרריםקרדיט: tidymess_dxb

זה נשמע קצת אנאלי, אבל אני ממליצה לכם שהקולבים יהיו אחידים בצבע שלהם, ושכולם יפנו לאותו כיוון. נכון שאתם אוהבים לדפדף בקולבים בחנויות וזה עושה לכם נעים? זה כי נעים ומסודר לכם בעיניים. באותו אופן, הוציאו קולבים שלא תלויים עליהם בגדים, הם תופסים מקום ומייצרים עומס. אל תתלו שני בגדים על אותו קולב. מחשב לכל ילד וקולב לכל בגד. הבגדים התלויים רוצים לנשום. הם לא אוהבים להרגיש כאילו הם בטוסטר. אם עדיין צפוף אצלכם בארון, המסקנה היא אחת: חיזרו לשלב א. לא דיללתם מספיק.

משהו לקחת הביתה

אנחנו קופצים למים. בחרו השבוע קטגוריה גדולה (בגדים, כלי מטבח, משחקים וצעצועים, ספרים וכו) ועבדו לפי ההנחיות:

🏡 חלקו לתת קטגוריות אם צריך, ורכזו את כל הפריטים במקום אחד.

🏡 עברו פריט פריט, שאלו את השאלה, וחלקו לשלוש קבוצות: פח, מסירה, נשאר.

🏡 החזירו את כל מה שנשאר לארון. אם אתם מסדרים את ארון הבגדים, העזרו בטיפים שלמדנו היום.

יאללה, אני מאמינה בכם! לכו לעשות קצת סדר טוב לעצמכם.

שירלי אבנון קרייזל היא מעצבת פנים ומסדרת בתים. בעברה מרפאה בעיסוק ומנחת קבוצות בתחום בריאות הנפש 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ