איך להתמודד עם הבלגן של בני הנוער בבית?

הם מסתובבים לנו בבית ופותחים את המקרר, אבל הם כבר בני אדם מבוגרים, שמחזיקים בחדר מבולגן. אז מה עושים? לאיים? לשבת למשא ומתן? לסדר עבורם? שירלי אבנון קרייזל עם הפתרונים. כתבה שישית בסדרה שמלמדת אתכם לאהוב את הבית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: Viachaslau Govorkov / Shutterstock

בפרקים הקודמים למדנו שהבית שלנו צריך אהבה, איך נראה בלגן, איך עושים סידור עומק, צללנו לסידור עומק בארון הבגדים וטיפלנו בחדרי הילדים. היום ניכנס לממלכה הכמעט אסורה השוכנת מאחורי הדלת הסגורה, החדר שנדרשת בשבילו ססמה סודית: חדר המתבגרים. 

בשונה מחלקים אחרים בבית שהשאלה המרכזית בהם היא "איך"; איך מסדרים, איך משחררים, איך מאחסנים – אל חדרי המתבגרים נכנסות שאלות נוספות, גדולות ועמוקות יותר: מי מסדר את החדרים האלה? למה? מתי? של מי החדרים האלה בכלל? אלו שאלות הנוגעות לחינוך, לתפיסת עולם, שאלות שמתאימות לקליניקת הפסיכולוג או להדרכות הורים.

חדר המתבגרים הוא מראה לעולם הפנימיצילום: רוני דיאמנט

כדי לפרוש תמונה יותר רחבה שוחחתי עם מדריכת ההורים עינת נתן, מחברת הספר "משלנו", והעצות המובאות כאן הן שילוב בין הרעיונות שלי וההדרכה שלה. לא תמצאו פה נוסחה או אמת מוחלטת, "עשה" ו"אל תעשה". כל בית וכל הורה צריך למצוא את מה שעובד לו ולמתבגר שלו. 

נתחיל מהנחת יסוד: אנשים בגיל הזה לא באמת נועדו לגור איתנו בבית. בעולם אחר, בשנים קדומות, בתרבויות אחרות, אמורים היו לחיות בבית רק מבוגרים וילדים. גיל ההתבגרות, המסע לחיפוש זהות נפרדת מאיתנו, המתרחש במקרה בין כותלי הבית שלנו, מכניס שאלות של טריטוריה והבנת הגבולות הרגשיים של הזהות החדשה שהולכת וקורמת עור וגידים בתוך הבית. 

בהתאם, חדר של מתבגרים, הוא כמו מראה לסערה הפנימית שמתחוללת אצלם בנפש. להיכנס לתוך החדר שלהם זה כמו להציץ פנימה אל תוך הראש שלהם. עבור המתבגרים, לעיתים, יש בכניסה שלכם לחדר שלהם חוויה חודרנית, מלווה בתחושה קשה של ביקורת.

עבור המתבגר, החדר המבולגן הוא בגדר הישג התפתחותי. זה ממש שלב שהוא צריך לעבור דרכו. הבלגן הזה הוא לא נגדכם. סידור החדר פשוט לא נמצא בעדיפות גבוהה. יש עניינים רגשיים שדורשים הרבה אנרגיה, וסידור החדר כמו גם ריצוי ההורים – הם לא בראש הרשימה.

החדר המבולגן הוא בגדר הישג התפתחותיצילום: רוני דיאמנט

רוב ההורים מצידם, מרגישים שהחדר המבולגן של המתבגר שלהם הוא כישלון אישי. יש אמנם הורים שמבינים את הצורך של המתבגר למרוד, מבינים את הסערות המתחוללות אצלו, ומאפשרים חופש בתחומים מסוימים כמו בחירת בגדים: "שתלבש מה שבא לה, בעיניי היא נראית כמו הומלסית, אבל יעבור לה", היא נערה מתבגרת – אבל נעמדים על הרגליים האחוריות ועוברים למצב מלחמה כשזה מגיע לחדר.

בחרו את המלחמות 

כהורים כדאי לנו לחשוב באיזה אזורים עדיף לנו לשחרר שליטה, כדי שבאזורים אחרים תהיה לנו שליטה. החדר הפרטי הוא לא מקום ששווה לריב עליו. עלינו להבין שהאדם הזה שחי אצלי בבית נמצא כרגע בסערה התפתחותית. שווה לי לשמור את הריבים לנושאים הנוגעים לביטחון הפיזי והרגשי שלו מאשר לחדר הלא מסודר שלו.

שחררו את החדר. לא מייאוש, לא מהתעלמות, לא עם תחושת כישלון. שחררו את החדר ממקום שמכבד את המרחב הפרטי, שהוא לא שלנו. כמו שאתם מכבדים את המחשבות שלהם, כמו שאתם מכבדים את החלומות שלהם.

אתם לא מסדרים בשבילם, אתם מסדרים כי זה חשוב לכם. אם המתבגר שלכם מאפשר לכם לעשות את זה- אתם רשאים להרגיש בני מזל. המתבגר שלכם רוצה אתכם קרוב אליו, והוא לא מדיר אתכם מהמרחב הפרטי שלו

האדם הזה, שחי אצלנו בבית, נמצא בסערה התפתחותיתצילום: שירלי אבנון קרייזל

"מה זה עניינך אם החדר שלי מבולגן? את יכולה לסגור את הדלת ולא להיכנס"; "ככה אני אוהבת את זה"; "תביני כבר שככה אני מוצאת את הדברים שלי הכי טוב"; "אל תגעי לי ואל תיכנסי לי". כל אלה הם משפטים שהרבה הורים שומעים מהמתבגרים שלהם.

גם אנחנו נשמעים כמו תקליט שרוט וחוזרים שוב ושוב על משפטים כמו: "מה יהיה עם החדר הזה"; "זה נורא מה שקורה פה"; "זה עושה לי רע"; "איך יכול להיות שבבית שלי יש חדר שנראה ככה".

כשאנחנו כבר מניחים להם, זה מלווה בדרך כלל בגלגולי עיניים, נחרות בוז ומלמולים לעצמינו שיעזרו לנו להכיל את ההתרחשות שזה עתה ראינו.

גיל ההתבגרות, המסע לחיפוש זהות נפרדת מאיתנו, המתרחש במקרה בין כותלי הבית שלנו, מכניס שאלות של טריטוריה והבנת הגבולות הרגשיים של הזהות החדשה שהולכת וקורמת עור וגידים בתוך הבית

אפשר להחליט לסגור את הדלת ולא להיכנס לשםצילום: Sergio Azenha / Alamy Stock Photo

המופע כולו ידוע מראש. המתבגרים שלכם יודעים מה אתם חושבים על סדר. הם גם יודעים מי אחראי על הסדר בבית, מי מסדר באמת, ומי מסתיר את הבלגן בתוך המגירות, הם צופים בכם שנים. הם גם יודעים מה מצופה מהם. זה פשוט לא דחוף להם.

אז מה עושים?

אחרי שהבנו את כל זה בואו נפרוש את כל האפשרויות הנוגעות לטיפול בחדרי המתבגרים. 

לעזוב את זה כמו שזה: לסגור את הדלת, להפסיק להעיר, להפסיק להאשים ולבקר. לא מתוך ייאוש, לא עם גלגול עיניים, אלא מתוך כבוד למרחב הפרטי שלהם. חשוב עיני לסכם מי מנקה את החדר ומתי. אפשר להגיד: אתה יכול לעשות את זה לבד, את יכולה לעשות את זה איתי, או שהמנקה ייכנס רק לנקות. אם תחליטי שאת רוצה או צריכה עזרה בסידור, אני אשמח לעזור לך.

לנהל משא ומתן: להיכנס למשא ומתן סביב סידור החדר, כמו נושאים אחרים שאתם נושאים ונותנים בהם: לימודים, שעת חזרה הביתה, עזרה בעבודות בית וכו'. יש חוקים, יש סנקציות, כשהמסר הוא: החדר הוא חלק מהבית, הבית הוא שלי או באחריותי, והחדר שלך צריך להיות מסודר כי זו דרישה בבית שלנו.

לסגור את הדלת, להפסיק להעיר, להפסיק להאשים ולבקר. לא מתוך ייאוש, לא עם גלגול עיניים, אלא מתוך כבוד למרחב הפרטי שלהם

דוגמא לאפשרויות אחסון. אפשר להיכנס למשא ומתן סביב סידור החדרצילום: שירלי אבנון קרייזל

לסדר עבורם: לא כדי להגיד לו אחר כך "תראה מה אני עושה בשבילך", ואך ורק אם המתבגר מסכים שתיכנסו אליו חדר. במקרה הזה, אתם חייבים להבין שהסידור הזה הוא לפני הכל – עבורכם. אתם לא מסדרים בשבילם, אתם מסדרים כי זה חשוב לכם. אגב, אם המתבגר שלכם מאפשר לכם לעשות את זה, אתם רשאים להרגיש בני מזל. המתבגר שלכם רוצה אתכם קרוב אליו, והוא לא מדיר אתכם מהמרחב הפרטי שלו.

להגיע להבנות: לדבר על זה באופן רגוע, להחליט על כל פיתרון המקובל על שני הצדדים. מי מסדר, האם, מתי, למה, נהלי ניקיון וכו'.

כהורים כדאי לנו לחשוב באיזה אזורים עדיף לנו לשחרר שליטה, כדי שבאזורים אחרים תהיה לנו שליטה. החדר הפרטי הוא לא מקום ששווה לריב עליו

סדר עושים באהבה

מילה ממני לאימהות והאבות שוחרי הסדר שרוצים לסדר את חדרי המתבגרים אבל מרגישים אי נוחות או מבוכה סביב הפעולה הזו: אפשר להגיד שאתם נותנים דוגמא אישית. שאתם עושים למתבגרים שלכם מודלינג. אפשר להגיד: אני חושבת שהחיים שלך בחדר מסודר יהיו לך טובים יותר. וגם: אני אוהבת אותך ולכן אני משקיעה בסידור החדר שלך. סידור החדר עבורם, אם זה משהו שחשוב לכם, הוא דרך להעניק אהבה.

סידור עומק. בחרו מה נשאר, מה לפח, מה למסירהצילום: רוני דיאמנט

כשאני נכנסת לשלושת החדרים של הבנים המתבגרים שלי כל בוקר, ועושה שם סיבוב סידור מהיר, אני מרגישה שאני קרובה אליהם, שאני מטפחת אותם, שזו הדרך שלי לאהוב אותם. אימהות אחרות מכינות סיר קציצות מהבילות, תופרות תחפושות, או לומדות יחד עם הילדים. אני יודעת לסדר, וזו דרך שלי לתת אהבה. 

בכל מה שנוגע לבלגן שלהם מחוץ לגבולות החדר, צריכה להיות אכיפה מכבדת של נהלי הבית. ניקח סיטואציה פופולרית לדוגמה: נעליים של המתבגרת עומדות באמצע הסלון. מה עושים עם זה?
אומרים: "אביב, קחי מכאן בבקשה את הנעליים שלך".
לקחה, יופי; לא לקחה, לפניכם שתי אפשרויות: אם אני מסוגלת להכיל את זה - לעזוב את הנעליים שם.
אם זה מפריע לי - להזיז משם את הנעליים בעצמי, לא מתוך מירמור, אלא מתוך אהבה עצמית. אני רוצה שהנעליים האלה לא יהיו שם, זה מפריע לי, ולכן אני מזיזה אותן. פשוט וענייני. זכרו – את המלחמות שימרו לזירות אחרות.

הטעם שלהם משתנה ומתפתח. את המלחמות שימרו לזירות אחרותצילום: שירלי אבנון קרייזל

ואלה שכן רוצים

הבן הבכור שלי חזר לפני זמן מה מחבר טוב שלו והראה לי תמונות מהבילוי המשותף שלהם: סידור עומק בחדרו של החבר א-לה מארי קונדו. יש מתבגרים שדווקא כן בא להם לסדר את החדר, אבל לא תמיד הם יודעים איך, ולא בהכרח עם ההורים שלהם לאור כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו. אולי יעדיפו לסדר עם חבר או חברה שהם מסודרים מטבעם (ניצנים ראשונים בקריירת הסידור שלי ניראו בדיוק בגיל הזה. הייתי יושבת עם חברות שלי בחדר לשיחות נפש, ותוך כדי ממיינת ספרים ומקפלת בגדים. כבר סיכמנו שיש כאלה שאצלם זה דחף מולד), או אולי עם מסדר מקצועי.

נוהל הסידור הוא אותו נוהל מוכר של סידור עומק. עבודה לפי קטגוריות: בגדים, נעליים, ציוד בית ספר, תכשיטים, אוספים, מזכרות וכו. מיון למה נשאר, מה לפח, מה למסירה. רבות מהמתבגרות (בעיקר הן ולא הם) אוהבות להשאיל ולשאול בגדים, נעליים ועוד פריטים מהחברות שלהן, כך שהן מתורגלות לגמרי בשיחרור חפצים. 

מתוך הסדרה "חברים"קרדיט: מתוך הסדרה "חברים"

רוב המתבגרים רוצים לעדכן את עיצוב החדר שלהם בתדירות של פעמיים-שלוש ולפעמים יותר  במהלך שנות ההתבגרות (נערה בת 12 שהופכת לבת 15 שהופכת לבת 18, והחדר משתנה איתה), כדי שיהיה מותאם למי שהם עכשיו. בהמשך הסידרה אתייחס גם לעינייני עיצוב והלבשה של החדרים, אנחנו כרגע מתמקדים בסידור. 

משהו לקחת הביתה

מצאו שעת רצון וערכו שיחה קטנה עם המתבגרים על החדרים שלהם. אתם יכולים לשלוח להם בווטסאפ לינק לכתבה הזו, זה עשוי להיות פתיח טוב לשיחה בנושא. דברו על עצמכם, על הצורך שלכם, על ההתלבטויות, ובעיקר גלו אמפתיה וכבוד למרחב הפרטי שלהם. בהצלחה.

בפרק הבא נמשיך בסידור העומק, ונלמד איך מתמודדים עם ערימות הניירת שמתפשטות ומשתלטות על המרחב בבית כאילו היו מגיפה עולמית. 

שירלי אבנון קרייזל היא מעצבת פנים ומסדרת בתים. בעברה מרפאה בעיסוק ומנחת קבוצות בתחום בריאות הנפש 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ