ידין קאופמן
ידין קאופמן

שיקולי מוסר, זכויות היסטוריות וביטחון שולטים זה זמן רב בשיח הציבורי על חשיבות יישובו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. מבלי לגרוע מכל אלה, הגיעה העת – לאור התפתחויות פנימיות הן בחברה הישראלית והן בפלסטינית – להשמיע את הטיעון הכלכלי למען השלום.

מנקודת המבט הישראלית, הנטל הכלכלי של הבנייה, התחזוקה וצרכי הביטחון של ההתנחלויות ושל הנוכחות הצבאית הממשיכה להתקיים בחלקים של הגדה המערבית, נעשה כבד יותר נוכח גרעון תקציבי של 11 מיליארד דולר וקיצוצים צפויים בהוצאות. על־פי סקר שנערך לאחרונה, רוב הישראלים מצדדים בקיצוצים בתקציבי ההתנחלויות במקום הקטנת ההוצאות על ביטחון, רווחה וחינוך.

ועידת ישראל לשלום תתקיים ב-8.7 - לכל המאמרים והכתבות

ברור שתהיינה הוצאות חד־פעמיות ניכרות בהעתקת המתנחלים אל תוך הגבולות שעליהם יוסכם במסגרת הסדר, ושהקיצוצים בתקציבי הביטחון וההתנחלויות ייעשו בהדרגה, תוך כדי בחינת יציבותו של השלום. הסכנות האזוריות – סוריה, איראן וסיני – יישארו בעינן. אך הסכם שלום עם הפלסטינים והאווירה האזורית שתשתפר בעקבותיו, יאפשרו לישראל להקטין את תקציב הביטחון, העומד כיום על 7% מהתל"ג (והוא האחוז השני הכי גבוה בעולם אחרי זה של סעודיה), לטובת תוכניות פיתוח בתחומי הכלכלה, הרווחה, החינך והבריאות.

סיום העימות גם יפתח הזדמנויות רבות יותר לחברות ישראליות. 350 מיליון הצרכנים הערבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה הם שווקי האינטרנט והסלולר עם קצב ההתפתחות המהיר בעולם, אך הם כיום מחוץ לתחום לרוב היצואנים הישראלים. בין אם במכירה ישירה ובין אם בשיתוף עם הקהילה הטכנולוגית הפלסטינית (הקטנה היום אך מתפתחת גם היא), הסטארט־אפ הישראלי יגיע אל שווקים חדשים וחשובים. יתרה מזו, גם שווקים איסלאמיים רחוקים וגדולים עוד יותר – בהם אינדונזיה ומלזיה – הם צרכנים פוטנציאליים, בעיקר אם הסכם שלום יזכה לתמיכת 57 המדינות האיסלאמיות שאישרו לאחרונה פעם נוספת את יוזמת השלום הערבית.

השלום עשוי לפתוח עידן חדש גם במגזר התיירות הישראלי, משום שיפחית את סכנת הטרור ויגביר את תחושת הביטחון בקרב תיירים רבים. על אף שפע אתרים היסטוריים ודתיים שאין דומה לו, ולמרות הזדמנויות הבידור, החופים ובתי המלון הטובים, ישראל מושכת כיום פחות מבקרים מאשר אלבניה או איראן. בנוסף לתיירות מוגברת מהמערב, הסכם שלום יפתח את הדלת גם בפני מבקרים ממדינות איסלאמיות.

בתי מלון בחופי תל אביב. ישראל מושכת כיום פחות מבקרים מאשר אלבניה או איראןצילום: דניאל בר און

ולבסוף, הסכם שלום עם הפלסטינים ישים קץ לדיבורים על סנקציות כלכליות נגד עסקים ישראליים מצד חברות אירופאיות ואחרות. סביר להניח שהאווירה המשופרת תסייע לממשלה להפוך על פיה את "בריחת המוחות" — הגירתם לארה"ב ולאירופה של אקדמאים, מדענים ומהנדסים מוכשרים ונחוצים.

מנקודת המבט הפלסטינית, הסכם שלום עם ישראל לא רק יממש את השאיפות הפוליטיות הלאומיות, אלא גם יביא בעקבותיו יתרונות כלכליים שנחיצותם ודחיפותם גוברות מיום ליום. ההגבלות על הפעילות הכלכלית ותנועות אנשים וסחורות אמנם צומצמו בשנים האחרונות, אך הן ממשיכות להוות נטל כלכלי משמעותי על המסחר הפנימי והייצוא הפלסטיני. הפלסטינים סובלים כיום משיעור אבטלה גבוה — קרוב ל-25% בגדה המערבית וגבוה עוד יותר בעזה, ואצל הצעירים. יש האטה בשיעור הגידול בתוצר הלאומי הגולמי, והכלכלה ממשיכה להיות תלויה בהבטחות סיוע זר, שרבות מהן אינן מתממשות.

ההשקעות הזרות מוגבלות ביותר, בשל אי הוודאויות שמייצר הסטטוס קוו. אם יושג שלום, הוא יסייע בתדלוק התפתחות מגזרי התעשייה, החקלאות, הטכנולוגיה, התיירות והבנייה הפלסטיניים. התוכנית עליה הכריז שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי במאי 2013, על השקעת ארבעה מיליארד דולר בפיתוח הפעילות הכלכלית ברשות הפלסטינית, היא סימן לבאות.

חברות פלסטיניות תהיינה שותפות טבעיות של חברות ישראליות ואחרות השואפות לייצא לשווקים הערביים הגדולים ובעיקר לסעודיה, מצרים ועיראק. המגזר הטכנולוגי הפלסטיני החדש והמתפתח ימצא בתעשיית הטכנולוגיה המפותחת בישראל שותפים מנוסים ולהוטים. קרנות הון סיכון ישראליות תוכלנה לספק את המימון, התמיכה והידע החסרים כל כך ליזמים פלסטינים שפניהם ליצוא. במקביל, הזדמנויות כלכליות יעודדו חלק מהפלסטינים המוכשרים, שעזבו את ביתם ויצאו לגלות, לשוב ממדינות המפרץ, מארה"ב ומאירופה כדי לקחת חלק בבניית הכלכלה של מדינתם החדשה.

אף צד לא יקריב את שאיפותיו הלאומיות והפוליטיות ואת דרישות הביטחון הנחוצות בכדי להשיג שגשוג כלכלי. תוכניות לשיתוף פעולה כלכלי, חשובות ככל שיהיו, לא ימנעו את הצורך ליישב את הנושאים המהותיים המפרידים בין ישראל לבין הפלסטינאים – ביטחון, גבולות, התנחלויות, פליטים, הכרה הדדית ומעמד ירושלים. אך בניגוד לנושאים אלה, שכולם "משחק סכום אפס", פעילות עסקית יכולה להוסיף מרכיב שייצר רווח בשני הצדדים, ויכול להשפיע על שיקולי עשיית השלום. צמיחה כלכלית אצל האחד מועילה לצד השני, היות והיא תורמת לתקווה וליציבות ומייצרת הזדמנויות לעבודה ולרווחים משותפים. בהינתן שלום, אין גבול לפוטנציאל הכלכלי שישראלים ופלסטינים יוכלו להשיג, בנפרד ובכוחות משותפים.

שיקולים עסקיים עשויים להיות בעלי חשיבות רבה יותר לשני הצדדים כיום, בהתחשב באקלים הכלכלי המאתגר הניצב בפני שני העמים. מתוך תפיסה זו, השיקו בחודשים האחרונים כ-300 אנשי עסקים בכירים, ישראלים ופלסטינים, יוזמה בשם Breaking the Impasse ("שוברים את הקיפאון"), במטרה לעודד את המנהיגים הפוליטיים לשאת ולתת בדחיפות על פתרון שתי המדינות. בנוסף לסיבות המוסריות הרבות לסיום העימות, "דיבידנד השלום" הדו־צדדי, צריך לעודד את המנהיגים הישראלים והפלסטינים לעשות את הפשרות הקשות הנחוצות למען השלום.

ידין קאופמן הוא יזם הון סיכון ישראלי, אשר הקים יחד עם שותף פלסטיני את קרן ההון סיכון הראשונה להשקעה בחברות פלסטיניות בתחום הטכנולוגיה, והוא חבר בסגל המוביל של יוזמת ""Breaking the Impasse"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ