מלחמות של עשירים

בני המאדים שהגיעו לכדור הארץ לא הצליחו להבין על מה כל המהומה, ולמה איש לא מצליח לפתור בעיה שכולם רוצים בפתרונה

מרגרט אטווד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרגרט אטווד

בני המאדים באו לביקור בכדור הארץ. עם נחיתתם, כל יושבי כוכב הלכת השתתפו בפגישה ענקית. "מה הם עושים?" שאלו המבקרים שלושה חכמי קדם. "הם מדברים על שלום במזרח התיכון", ענה אחד מהם.

"כל מי שרוצה שלום במזרח התיכון - שירים את ידו", אמר היו"ר. כל הנוכחים בפגישה הרימו את ידם.

"ועכשיו, כל מי שיודע איך להשיג אותו - שירים את ידו", אמר היו"ר.

אף יד לא התרוממה.

"איך זה יכול להיות", שאלו היצורים את החכמים, "שאף אחד לא יכול למצוא פתרון למשהו שנראה שכולם רוצים בו. החיים בכדור הארץ מבלבלים אותנו מאוד. אנשים חכמים, האם תוכלו לומר לנו מדוע הדבר הזה נראה כה בלתי אפשרי?".

החכם הראשון אמר: "כמה מהם לא באמת רוצים בו. הם רק אומרים שהם רוצים. המציאות מתאימה להם הרבה יותר כפי שהיא״.

החכם השני אמר: "הם מפחדים. הצדדים מפחדים שאם הם יגיעו להסכם, אנשים שנמצאים לכאורה במחנה שלהם יהרגו אותם, כפי שרצחו את סאדאת ורבין. הם גם מפחדים שכל עסקה שמקובלת על הצד השני תעמיד את הצד שלהם בסכנה. יש כאן הרבה היסטוריה עצובה".

החכם השלישי אומר: "זה בגלל גיאו-פוליטיקה. הצדדים הם פיונים במשחק של מעצמות גדולות יותר, שלא יניחו להם להגיע לשלום. יש תזוזות ושינויים. יש לקחת בחשבון את איראן, וגם את רוסיה וגם...".

"אז מהו הפתרון?״, שאלו היצורים.

״אין לי מושג״, אמר החכם הראשון, ״זה מצב שבו כולם מפסידים. בכל פעם שמישהו מציע משהו, יצוץ אחר שידחה את ההצעה ויתחיל להשתולל".

"אולי כדאי שכולם יינשאו בנישואי תערובת, כמו בימי שלמה המלך", אמר החכם השני. "כך ייווצרו בריתות. זה הצליח לו, ובנוסף, היו לו פילגשים".

"עכשיו זה לא אז. זה לא העניין", פסל החכם השלישי, "הכי חשובה היא התקווה. חייבת להיות תקווה, נסים כבר התרחשו בעבר".

בשלב זה התחילו שלושת החכמים להתווכח. "אידיוט" ו"בוגד" הם כינו זה את זה בשעה שהתבצרו בעמדותיהם.

"אנחנו מבינים מה הבעיה, פחות או יותר". אמרו בני המאדים, "ואולם, אנחנו היינו צריכים לפנות את מאדים בגלל שינוי האקלים - כדאי ששני הצדדים יסכימו לשתף פעולה ולשמור ביחד על הקרקע שעליה הם עומדים. אין הרבה ממנה, והיא הולכת ומתייבשת ומזדהמת מרגע לרגע. מה יעשו בני האדם אם היא תהפוך לבלתי ראויה למגורים?".

"זה פתרון לטווח ארוך יותר, אבל איש לא יתעניין בו מפני שבני אדם חושבים רק לטווח הקצר", ענו להם החכמים, שמחים על כך שיש עתה גורם חדש שאפשר להתווכח עמו.

"זו העצה הטובה ביותר שנוכל לתת", אמרו היצורים, "היינו מסייעים עוד, אבל אנחנו לא יודעים כיצד. אנחנו מאחלים לכם כל טוב, ולהתראות". והם חזרו לחללית שלהם ונעלמו.

"כולם רוצים בטובתנו ומאחלים לנו הצלחה", אמר החכם הראשון בייאוש. "או לפחות כך הם אומרים. אבל מה כבר אפשר לעשות עם רצונות ואיחולים", אמר החכם השני. "אם נרצה יותר, אולי זה יתגשם", אמר השלישי, "אין דבר העומד בפני הרצון".

"אבל האם יש רצון?", שאלו החכמים זה את זה. "זו השאלה הגדולה מכולן. ואפילו אנחנו, חכמים ככל שנהיה, לא יודעים את התשובה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ