גלאון: אנחנו חיים על הטיטאניק, אוכלים ושותים ומתעלמים מהקרחונים

עודה: אי אפשר לדבר על דמוקרטיה בתל אביב כשעם נרמס 20 ק"מ מפה ■ לבני: תחושת הנרדפות של נתניהו לא יכולה להימשך ■ ריבלין: "מדינה יהודית דמוקרטית אינה מדינה דמוקרטית ליהודים" ■ דני דיין: הקרן החדשה חותרת תחת קיומה של ישראל ■ עדכונים שוטפים מוועידת ישראל לדמוקרטיה

עיתון "הארץ" מקיים היום (שלישי) את ועידת ישראל לדמוקרטיה בהאנגר 11 בנמל תל אביב. בוועידה, שהחלה בשעות הבוקר, משתתפים נשיא המדינה ראובן ריבלין, המתאם המיוחד למזרח התיכון לשעבר דניס רוס, ראשי המחנה הציוני יצחק הרצוג וציפי לבני, יו"ר מרצ זהבה גלאון, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת איימן עודה, שרים וח"כים בהווה ולשעבר, ובכירים באקדמיה ובארגונים הפועלים לביצור הדמוקרטיה הישראלית.

>>> ללו"ז המלא של הוועידה לחץ כאן

עדכונים חיים מהוועידה:

17:10: המתאם המיוחד למזרח התיכון לשעבר דניס רוס קרא לישראל להפגין יוזמה, ולהציג נכונות לפשרה בפני הקהילה הבינלאומית, לפני שתאבד את הרוב היהודי. "צריך לזכור את הנושא הדמוגרפי. זה יקרה מתישהו. אתם רוצים להיות מדינה יהודית-דמוקרטית, אתם לא יכולים להיות מדינה דו-לאומית. האם יש מדינה אחת במזרח התיכון שבה יש שני לאומים שחיים בשלום זה עם זה? זה לא פיתרון".

בהתייחסו ליחסי ישראל ארה"ב אמר, כי הם מבוססים על היותה של ישראל הדמוקרטיה היחידה באזור. "הדמוגרפיה בארה"ב משתנה. בעוד 20 שנה קהילות כמו האפרו אמריקאים וההיספאנים יהיו הרוב. אין להם קשר היסטורי לישראל", אמר.

16:37: המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר התייחס לצורך בחיזוק בית המשפט העליון ואמר כי "המבנה של הכנסת לא מאפשר פיקוח אמיתי על הרשות המבצעת". עם זאת, הוא מתח ביקורת על דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, וטען כי הוא תומך באקטיביזם שיפוטי כשהדבר נוח לו, אך מתנגד לו - במקרים שאינם עולים בקנה אחד עם התפיסה האידאולוגית שלו.

פרופ' פרידמן אמר כי רדיפת המיעוטים בישראל אינה חמורה כפי שמנסים להציג אותה. לדבריו, "בתקופה הנאצית, היו מיעוטים בפולין ובצ'כיה שתמכו בנאצים בגרמניה. אחרי המלחמה הם גורשו עד האחרון שבהם, ועד היום לא נותנים להם לחזור... אני שמח שאנחנו לא נוהגים כך, אבל לבוא ולהגיד שאנחנו קיצוניים בהתייחסנו למיעוטים - זה מוגזם".

פרידמן נשאל אם הוא תומך בפסילתה של חנין זועבי מלהתמודד בכנסת. "היום העניין הרבה יותר מורכב, נוכח מצבה של ישראל והעובדה שכבר מזה למעלה מ-20-30 שנה מאפשרים לאנשים שייצגו את העמדה הפלסטינית לכהן בכנסת. היום זו בעיה יותר מורכבת", אמר. "לי לא ידוע שמדינת ישראל ביחסה לערבים מפרה איזהשהם כללים במשפט הבינלאומי", דברי פרופ' פרידמן.

מנכ"ל עאדלה, עו"ד חסן ג'בארין, אמר כי ועדת הבחירות נוהגת בצביעות, כמו האמרה "ללכת עם ולהרגיש בלי". זאת, בכך שהיא מקבלת החלטות תוך ידיעה שבג"ץ יתערב כדי לשנותן.

פרופ' קרמניצר אמר כי "בית המשפט מתחמק מהכרעה בשאלות הגדולות, של הבסיס החוקי של הקמת ההתנחלויות". לדבריו, "אם בית המשפט היה מעז בעניין הזה, הוא היה גואל את ישראל ממה שאולי יביא לחורבנה. יחד עם זאת, אם היה מעז, יכול להיות שהיה שובר את המפרקת של עצמו", דברי פרופ' קרמניצר. הוא קרא לשלול מוועדת הבחירות המרכזית את הזכות לפסול מפלגות, משום שהיא מורכבת מפוליטיקאים.

עו"ד טליה ששון הזהירה מהמשך ההתערבות של פוליטיקאים במערכת המשפט, ואמרה כי אנחנו עלולים להגיע למצב בו בעתירה הבאה "בית המשפט יהסס עוד יותר וידחה לעשר שנים - ולא לשלוש - את הדיון".

קרמניצר התייחס להחלטה לפתוח את בג"ץ בפני הפלסטינים. "התפקיד של בית המשפט הוא חיוני מעין כמוהו לתושבי השטחים תחת הכיבוש... אחוזי ההצלחה של עותרים פלסטינים מהשטחים הם גבוהים מאוד. ברמה של סעד לאנשים, בית המשפט עזר לשלטונות להגיע למצב שבו אנשים מקבלים סעד", אמר.

16:30: עורכת הדין טליה ששון, לשעבר ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ומחברת דו"ח המאחזים בממשלת שרון, מתחה ביקורת על התנהלות בית המשפט העליון מול ההתנחלויות. "בית המשפט נתן גיבוי משפטי להתנחלויות, במקום שלפי הדין הבינלאומי הן לא חוקיות. הוא לא עצר את הממשלה ואמר לה 'עד כאן'". לדברי ששון, "הימין והמערכת הפוליטית הימנית רוצה לפחת בכוח של בית המשפט העליון כדי שיעז הרבה פחות גם בזה וגם בתחומים אחרים".

עורך הדין מיכאל ספרד אמר בדיון כי "יש לישראל שני בתי משפט עליונים - אחד עוסק בישראל ואחד בשטחים הכבושים". לדברי ספרד, "אין ספין גדול יותר שנולד ב-67 שנות קיומה של ישראל, מהאגדה שבית המשפט העליון 'דואג לפלסטינים' או שהוא 'סניף של מרצ'. ההיפך הגמור הוא הנכון... הכוח, ההתנחלות ובית המשפט העליון - עליהם עומד הכיבוש. קחו רגל אחת מהן, והכיבוש מתרסק".

"כל מי שמכיר את הנושא יודע כי בית המשפט העליון אישר כמעט כל מדיניות, פרקטיקה ופעולה שמדינת ישראל עשתה, כדי להעמיק את הכיבוש הישראלי. לכן, כששואלים אם בית המשפט העליון הכרחי לשמור על דמוקרטיה - ודאי. הוא הרבה יותר נדרש לשמור כשאין דמוקרטיה. אנחנו מנהלים משטר צבאי, טוטליטרי, שבו המקום היחיד שבו הנתינים שלנו מיוצגים הוא בבית המשפט העליון", דברי עו"ד ספרד.

15:45: יו"ר מרצ, זהבה גלאון, התייחסה בדבריה ל"נהנתנות של משפחת נתניהו", כדבריה. לצפייה בדבריה של גלאון בוועידה לחצו כאן. "הדג מסריח מהראש, כדי שלא נדון בהתנהלות של ראש הממשלה נתניהו, שפועל להפוך את הדמוקרטיה הישראלית לכלי חלול, שכל המטרה שלו היא להנציח את השלטון שלו", אמרה. היא הזכירה את מה שהגדירה כ"רדיפה פוליטית של שופטי פרס ישראל", הפחדות וחקיקה אנטי ערבית בכנסת ודה לגיטימציה לכל מתנגדי השלטון. "שמאל הפכה להיות מילה גסה", הוסיפה גלאון.

בהתייחסה לסרטון התעמולה של ועדת מתיישבי השומרון, אמרה: "ראיתם את השמאלן התלוי על העץ? זה ממש לא ועד מתיישבי השומרון. מי שאחראי לזה - זה ראש הממשלה נתניהו. הוא זה שבשש השנים האחרונות העביר תקציבים למועצת יש"ע ולארגון הזה, שהאנשים האלה, ועד שומרון, הם שלוחיו". גלאון מתחה ביקורת על שותפיו הקואליציונים של נתניהו, והגדירה את מפלגות המרכז כ"משתפות פעולה של ממשלת נתניהו, שהכשירו את השרץ".

לדברי גלאון, הרשימה המשותפת הערבית "באה להגיד לכם: 'לא יעזור לכם. לא יעזור לכם'". "כמה שאתם חושבים שרע לכם בצד הדמוקרטי של ישראל, אני לא מציעה לכם להתחלף עם הפלסטינים בגדה", שלא יכולים לצאת לחו"ל, לבקר בעזה או לעבד את אדמתם, אמרה גלאון בפנותה למחנה השמאל. גלאון הוסיפה, כי "אנחנו חיים היום בטיטאניק, ממשיכים לאכול ולשתות, אך מתעלמים מהקרחון האירופאי העצבני ומהקרחון האמריקאי העצבני".

15:19: פעיל הימין והפובליציסט שמעון ריקלין אמר בפאנל כי הימין - ולא השמאל - הוא המגזר המקופח במדינה, וכי השלטון במוסדות כמו התקשורת והאקדמיה נמצא בידי השמאל ולא הימין. "אנחנו לא נאצים", צעק שוב ושוב, במחאה נגד מה שהגדיר כהסתה נגד ציבור שלם "של 400 אלף מתנחלים".

15:10: יו״ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, אמר: "אנחנו החלטנו להתאחד. זו לא אחדות מסתגרת ובדלנית. אנחנו החלטנו להיות חלק מהפוליטיקה במדינה. נביא 20% מהמדינה שישימו את כל המשקל שלהם למען שלום, דמוקרטיה וצדק חברתי במדינה. היו שקראו לעצמם המחנה הלאומי. אחרים - המחנה הציוני. אנחנו נהווה את הבסיס של המחנה הדמוקרטי במדינה. אנחנו בעד צדק לאומי לשני העמים. גם צדק חברתי וגם צדק לאומי. אנחנו לא חיים בפלנטה אחרת. אי אפשר לדבר על דמוקרטיה בתל אביב כש-20 ק"מ מפה חי עם שלם, מחפש זכות להגדרה עצמית. המדינה שכולנו אזרחים בה כל יום רומסת את הזכויות הבסיסיות של העם הערבי הפלסטיני. המדינה הזו לא יכולה להיות דמוקרטית כאשר היא כובשת עם שלם".

14:55: מנחת הטלוויזיה לוסי אהריש הסבירה מדוע תמכה בפסילתה של חנין זועבי מלרוץ לכנסת. לדברי אהריש, זועבי צריכה לגלות אחריות כלפי החברה הערבית, ולא להתסיס בהתבטאויות קשות, שמקימות את החברה הישראלית על שכניה הערבים. "ברגע שאת יודעת מה המילים שלך יכולות לעשות לחברה שלמה, ל-20% מהמדינה הזאת, את תלמדי לדעת לדבר", אמרה. לדבריה, זועבי לא מייצגת "את כל הערבים" ולא מדברת "בשם כל הערבים". "אנחנו חברה חיה, פלורליסטית. יש לנו הרבה מה להגיד ואתם תשמעו את זה, תתנו לנו את הבמה - ואם לא, ניקח אותה". אהריש הוסיפה: "אני לא חנין זועבי. אני ערביה גאה שחיה במדינה הזאת. אני לא מתנצלת על זה שאני ערביה. לא מתנצלת על זה שאני מוסלמית".

14:50: לאחר שהותקף הן מצד הרשימה המשותפת והן מצד הליכוד על כך שהוא אינו ציוני, אמר המועמד מטעם "המחנה הציוני" לכנסת, זוהיר בהלול: "אני לא ציוני". בהלול התייחס בדבריו גם לניסיון של מפלגת "ישראל ביתנו" להפיץ בחינם בארץ את המגזין "שארלי הבדו". "חלוקת העיתון בחינם באה להתסיס את הציבור הערבי, להעלות את גובה הלהבות ולגרום ליהודים, שלא תמיד רוצים לשקול בשיקול דעת לוגי את הימצאותו של האחר לצדם, לצאת לרחובות, ואז לתת לגיטימציה לעם מתפרע ולעם שחוצה קווים".

14:19: עיתונאי "הארץ" גדעון לוי סיפר על המחיר האישי ששילם בשל המאמרים שפירסם במהלך מבצע "צוק איתן". "נזקקתי למאבטח", אמר. "יו"ר הקואליציה קרא להעמיד אותי לדין על בגידה במלחמה, וזה עבר בשקט מוחלט. היו עלי ארבעה איומים משפטיים, כולל מעצר. לתומי חשבתי שדמוקרטיה וחופש הביטוי לישראל היא לאזרחיה היהודים. אחרי 'צוק איתן' אני חושב שהיא דמוקרטיה לאזרחיה היהודים של המדינה שחושבים כמו הרוב, ולא עוברים קווים אדומים".

13:45: חברת הכנסת ציפי לבני, מראשי המחנה הציוני, מתחה ביקורת על הסרטון של ועד מתיישבי השומרון המשווה שמאלנים למסייעים לנאצים, כמו גם על סרטון התעמולה של הליכוד המציג את השמאל כמשתפי פעולה עם ארגון דאעש. "לא מעניין אותי אם זה סרטון שאנחנו משתפי פעולה עם דאעש או משתפי פעולה עם הנאצים. זה כמעט סמנטיקה בגועל נפש הזה".

לבני תקפה את נתניהו ואמרה כי הוא מחזיק ב"תפיסה עמוקה שאומרת 'אסור לבקר אותי ומי שמבקר את המדיניות שלי משתף פעולה עם האויב'. זו תפיסה שאומרת: המדינה זה אני. בבחירות הקודמות המילה שלום הפכה להיות מילה גסה. בבחירות הבאות, אם לא נילחם עליה, המילה דמוקרטיה תהפוך למילה גסה". הח"כית התייחסה לסיקור האוהד של עיתון "ישראל היום" כלפי נתניהו: "יש כאן מיליארדר עם כיס עמוק והרבה כסף מהימורים שרוצה לשלוט בפוליטיקה הישראלית. ישראל היום בעיני זו תעמולת בחירות אסורה".

חברת הכנסת אף מתחה ביקורת על החלטת נתניהו לפטר שופטים מוועדת פרס ישראל - "אם אנחנו בודקים מי יכול לשפוט סופרים, פעם הבאה גם יהיו חרמות על סופרים. אולי גם יאמרו איזה מילים מותר לסופרים לכתוב". לדבריה, "נתניהו עדיין נמצא בתחושה הזאת של מה עשו לאבא לפני כל כך הרבה שנים ועכשיו הוא ימנע ממישהו לקבל את פרס ישראל. כל כך הרבה שנים אתם בשלטון. תחושת הנרדפות הזאת לא יכולה להימשך". 

12:00: חבר הכנסת והשר לשעבר מטעם סיעת הליכוד, דן מרידור, אמר בוועידה: "אין לי ספק שמי שאומר היום את המילים זכויות אדם, שלטון החוק ודמוקרטיה, מתויג כשמאל. חל פה שינוי עצום בשיח הציבורי. המבחן הוא לא רק במילים".

לדברי מרידור, השמירה על איזון לאומי ליברלי היא לא דבר קל. "בשעה של מתח לאומי, בלי הנהגה שמובילה על פי ערכיה, הציבור יטה ליצרים יותר בסיסיים. לכן המבחן הוא בהנהגה", אמר. "אם אלה שמובילים לא אומרים 'עד כאן זה אסור' אלא מובלים על ידי הסקרים, זה ייגמר כך. יותר קל לחמם את המוח ואת הלב ולהסית. זה באמת מבחן בראש ובראשונה של ההנהגה ולצערי אני לא יכול להגיד שאני מרוצה ממה שקורה במחנה הזה בעת האחרונה. אני גאה להיות שייך למחנה הזה, הלוואי והוא יחזור להיות מה שהיה".

11:01: יו"ר מועצת יש"ע לשעבר דני דיין, שפרש מרשימת הבית היהודי, אמר כי הגיע לדיון בוועידה מכיוון שהוא סבור "שעצם קיום דיון בין יריבים מרים הוא דבר חשוב והכרחי, הוא מהותה של הדמוקרטיה". דיין הוסיף: "אני רוצה להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אני מזדהה עם כל מילה שאמרו חבריי למחנה - נפתלי בנט, זאב אלקין ואחרים – על הקרן החדשה לישראל. הקרן החדשה לישראל חותרת בפעולותיה תחת היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, היא חותרת תחת היותה של ישראל בכלל. אני גם כופר בהנחות היסוד שעמוס שוקן הציג בפתח הדיון".

11:00: מנכ"לית הקרן החדשה לישראל, רחל ליאל, אמרה כי "הקרן החדשה נאבקת על קיומו של שוויון אזרחי גם כשמושמעות דעות שאינן נוחות לנו. מי שהחרים אותנו יצא נגד העקרון של שיח פתוח שנועד לשכנע ולא לכפות. הדמוקרטיה עבורנו אינה שלטון של הרוב אלא זכויות המיעוט וזכויות האדם. הדמוקרטיה היא גם סיום הכיבוש כי אי אפשר להיות דמוקרטי עם כיבוש. עבור המפלגות, ההסלמה היא דרך להשיג קולות אבל הנזק הוא ממשי וארוך טווח".

10:57: חבר הכנסת אחמד טיבי מהרשימה המשותפת התייחס להעלאת אחוז החסימה. טיבי אמר בסרקזם כי עשו זאת "באופן דמוקרטי כדי שלא נהיה בכנסת. ליברמן אמר זאת. מתברר שהוא לא מבין ערבית. אכזבנו אותו, התאחדנו. פתאום הוא אומר לאחרונה 'נחשף פרצופם האמיתי של הערבים, הם התאחדו כי המטרה של הערבים זה להרוס את מדינת ישראל'. אני רוצה להודיע לכם בשם הרשימה המשותפת שאנחנו לא עוסקים בהרס מדינת ישראל כי ליברמן ובנט עושים את זה ביעילות טוב יותר מאיתנו".

שר החינוך לשעבר ועיתונאי "הארץ" יוסי שריד אמר כי הדיון לא צריך להיות בשאלה האם הימין ליברלי, אלא כיצד הפך הליכוד למפלגה פשיסטית. "מי ששולח ילדים בני 10 ובני 14 לבית סוהר בלי הוריהם על פי הגדרה לא יכול להיות ליברל. מי ששולח פליטי חרב, ואנחנו יודעים מה מחכה להם בדארפור, מי ששולח אותם לסהרונים או לחולות - על פי הגדרה לא יכול להיות ליברל. אתם לא שומעים את משק כנפי הפאשיזם, שהן כבר כאן ואנחנו שומעים אותן בבירור?", דברי שריד. 

10:47: יו"ר המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג, האשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בהרס הדמוקרטיה הישראלית: "עוצמתה של ישראל תימצא קודם כל בעוצמת הדמוקרטיה שלה. בשנים האחרונות הדמוקרטיה שלנו הפכה לשק חבטות בידי גורמים מסוכנים וקיצוניים, באופן פרדוקסלי מתוך הממשלה ומתוך הקואליציה, גורמים שממלאים את השיח הציבורי בפחד, בשנאה ובגזענות. פעם הגורמים האלה היו בשוליים של החברה. לא התייחסנו אליהם ברצינות. מי שהפך את הגורמים האלה לבני ברית לגיטימיים, לשותפים העושים ככל העולה על רוחם בלשכת ראש הממשלה הוא לא אחר מאשר בנימין נתניהו. בדרך הזו ביבי מפרק את הדמוקרטיה, מפרק את מדינת ישראל". 

10:10: נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בראיון עם עורך "הארץ" אלוף בן כי "אנחנו עלולים לבוא לידי מצב שבו תוך שנה או שנה וחצי נלך לבחירות נוספות". בדבריו, מתח הנשיא ביקורת מרומזת על התוכנית המדינית שהציג יו"ר ישראל ביתנו, שר החוץ אביגדור ליברמן: "גם אם הימין יבוא ויגיד שאום אל פחם תהיה מחוץ לגבולות מדינת ישראל, הדבר בלתי אפשרי. הסדר מדיני לא ישנה את הטופוגרפיה והדמוגרפיה".

ריבלין התייחס להרכבת הממשלה הבאה ואמר כי יטיל את המשימה על בעל הסיכויים הטובים ביותר. "נער הייתי וגם זקנתי והמשפט החוקתי בישראל מאיר לי ברור שחבר הכנסת שיקבל את ההזדמנות להרכיב ממשלה הוא חבר הכנסת שאני אתרשם לאחר התייעצות עם כל חברי הסיעות שיש לו את הסיכוי הטוב ביותר להרכיב ממשלה", אמר ריבלין.

בדבריו, ציין ריבלין כי לא יתייחס לאמירות ולשמועות שנפוצות לגבי בחירת המפלגות לפני הבחירות. "אם יהיו סיעות שיתחמקו, אני לא אעזוב אותן ואבוא ואשאל אותן מי אתם רוצים שאני אטיל עליו את הרכבת הממשלה הבאה". הנשיא אמר כי "לא תוכלנה להיות הפתעות למרות שפעמים בחיים הייתי איש מפתיע".

הנשיא מתח ביקורת על ההתנהלות בימין - "יש התפתחות בימין שהיא התפתחות קשה במובן זה שמדינה יהודית דמוקרטית אומרת מדינה דמוקרטית ליהודים. זה דבר שאני לא מוכן להעלות על דעתי לחיות איתו", הבהיר. ריבלין התייחס לסוגיית חיבור העיר הפלסטינית רוואבי למים. "שלום יגיע רק כאשר אנחנו נוכל לחיות יחד בלי שאנחנו נאיים עליהם או הם יאיימו עלינו. לכן צריכים לבנות אמון", אמר. "אני רואה את רוואבי כאינטרס מובהק של מדינת ישראל כמדינה ציונית. מדוע ששכנינו יהיו לנו לאויב או לשונא כאשר אנחנו יכולים לחיות זה לצד זה?", שאל ריבלין. "עזבו כרגע את הפלסטינים, רוואבי טובה למדינת ישראל. אנחנו רוצים שכנים שהם ביכולת לקיים את חייהם הפרטיים ברמה ראויה, אנחנו צריכים לתת להם מים. לא נותנים להתנחלויות מים?".

10:05: מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, אמר בפתח הוועידה כי "צריך להכיר בכך שהאיומים על המרכיבים החיוניים של הדמוקרטיה הם רק סימפטום למחלות האמיתיות – עליית משקלה של הדת כמקור הסמכות במקומם של האזרחים ובעיקר האסטרטגיה של שליטה על מיליוני פלסטינים משוללי זכויות. האסטרטגיה האנטי דמוקרטית הזאת של ישראל גרמה לתגובת נגד של הדמוקרטיה בצורת פעילות של ארגונים ועמותות שמנסים להגן על זכויותיהם של משוללי הזכויות. ביטול השתתפותם בוועידה של שר וחברי כנסת של הימין שנומק בחסות שניתנה לה על ידי הקרן החדשה לישראל משקף התנגדות לארגונים ולעמותות האלה. הביטול מצער, הנימוק ירוד ובלתי דמוקרטי אבל הוא לא יעלים את הדיון ההכרחי".

-----

הוועידה, שנערכת בחסות ארגון "אנו", המכון הישראלי לדמוקרטיה, המכון למורשת מנחם בגין והקרן החדשה לישראל נועדה להעמיק את הדיון באופיה הדמוקרטי של ישראל ולהדגיש את חשיבותו וחיוניותו לקיומה של המדינה. במסגרת הוועידה נכללים ארבעה מושבים שעוסקים בסוגיות מהותיות לאופי המדינה: האם ישראל יכולה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, האם הימין בישראל עדיין ליברלי, מהם גבולות חופש הביטוי והאם נכון בכלל להציב לו גבולות, ועצמאותו של בית המשפט העליון.

חרף החרמת הוועידה בידי מפלגות הליכוד, הבית היהודי וח"כ אריה דרעי מש"ס, בשל חסותה של הקרן החדשה לישראל, הקפיד "הארץ" לייצג בוועידה גם את קולו של הימין הישראלי, לצורך קיום דיון מעמיק ופתוח, כפי שראוי לוועידה שעוסקת בדמוקרטיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ