ללמוד מן העבר בחיפוש אחר השלום

ההישגים והשגיאות של תוכניות השלום בין ישראל לפלסטין, שהגה הרוזן השוודי פולקה ברנדוט בשנת 1948, יכולים להתוות את הדרך לפתרון של שלום

סוון-אריק סודר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סוון-אריק סודר

בחודש מאי 1948 מונה הרוזן פולקה ברנדוט לתפקיד מתווך השלום הראשון מטעם ארגון האומות המאוחדות, ונשלח לנסות לתווך בין ישראל ופלסטין. סביר להניח כי התפקיד ניתן לו בזכות תרומתו ההיסטורית בשלהי מלחמת העולם השנייה, אז הוביל בהצלחה משלחת הומניטארית לגרמניה, שבזכותה ניצלו אלפי אסירים ממחנות ההשמדה של הנאצים.

ברנדוט זכה להערכה בין-לאומית בעקבות הישגיה של אותה משלחת רבת-חשיבות, אולם כשהגיע לישראל הוא נבחן בספקנות, משום שהאופטימיות והגישה הפעלתנית שבהן ניחן נחשבו לנאיביות. כיצד יוכל אריסטוקרט שוודי לתרום במקום שבו נכשלו הבריטים והאמריקאים? כיצד אדם, שכף רגלו מעולם לא דרכה במזרח התיכון, יוכל להבין את מורכבויות הסכסוך?

הספק וחוסר-האמון במתווך השוודי הוחלפו עד מהרה בהתפעלות. שני הצדדים רחשו לו כבוד: אנשים כמו משה שרת והנרי קטן שיבחו את יכולתו של ברנדוט להתמצא במהירות בנבכי הסכסוך ולנווט את דרכו בתוכו. הם גם דיברו בזכות האומץ שגילה והחשיבה העצמאית שהפעיל. שבועיים בלבד אחרי שהגיע לאזור, השיגו השיחות המרתוניות ודיפלומטיית מסעות הדילוגים שניהל, הפסקת אש של חודש.

אולם, לא חלף זמן רב ופולקה ברנדוט הפך לאדם שנוא. תוכנית השלום הראשונה שלו, שעוצבה כבסיס להמשך השיחות, הובילה לתגובות קשות משני הצדדים. התוכנית הציעה איחוד בין יהודים וערבים, כאשר ירושלים שייכת לצד הערבי, בעוד ליהודים ניתנת אוטונומיה מוניציפאלית.

שר החוץ משה שרת והרוזן פולקה ברנדוט בקריה בתל אביב, ספטמבר 1948צילום: לע"מ

ברנדוט הסיק את מסקנותיו מהתגובות הקשות, אבל המשיך לדבר עם שני הצדדים בצורה פרגמטית וללא לאות. הוא החל לגבש תוכנית שנייה, שונה מאוד מזו הראשונה, ובה הציע שלטון בין-לאומי בירושלים בחסות האו"ם. נושא הפליטים דובר בהרחבה כבר בהצעה הראשונה, ונשאר משמעותי גם בשנייה. ברנדוט לא התפשר בנושא זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, והציע שאם חזרתם לא תתאפשר, ישולם להם פיצוי כספי.

ממשלות בריטניה וארה"ב גיבו את התוכנית במהלך שיחות חשאיות, וברנדוט עמד להציגה באו"ם. בריטניה וארה"ב היו אמורות להבטיח את הסכמת הצד הערבי והיהודי. בעיית פלסטין הסבוכה עמדה סוף כל סוף בפני פתרון.

אולם התוכנית הייתה עתידה למות עם האדם שהתווה אותה: ברנדוט היה למתווך האו"ם הראשון שנרצח בעת מילוי תפקידו. ב-17 בספטמבר 1948, נרצח פולקה ברנדוט בירושלים בעקבות התנקשות שתוכננה על ידי הוועד המרכזי של הלח"י. איש לא הורשע, אבל שנים רבות לאחר מכן התפארו כמה מן המעורבים שהם ביצעו את הרצח.

"תוכנית ברנדוט" נחשבה בחוגים מסוימים לפרו-ערבית, ונושא הפליטים במיוחד היה בעוכריו של הצד היהודי. לו הורשו פליטים פלסטינים לשוב לארצם, אזי חצי מן המדינה היהודית היתה עתידה להיות מאוכלסת בפלסטינים. לו ניתנה למתווך האו"ם האפשרות להציג דעתו בפני העצרת הכללית, עלול היה הדבר לאיים על עצם קיומה של ישראל. אשר על כן היו שסברו כי על המתווך השוודי להיעלם.

מאמצי התיווך של פולקה ברנדוט נכשלו; בכך אין כל ספק. לא אכחיש כי ברנדוט עשה מספר חישובים מוטעים, אולם פעילותו לא זכתה להערכה שלה היתה ראויה. הפסקת האש שהשיג שימשה מאוחר יותר כבסיס להסכם שביתת הנשק, עבורה קיבל עמיתו הקרוב ביותר, ראלף באנץ', את פרס נובל לשלום בשנת 1950. יש לבחון את פעילותו בצורה מפוכחת, בהינתן ש-60 שנים לאחר מכן, הסכסוך עדיין רחוק מפתרון.

לולא נרצח, תוכניתו השנייה עשויה הייתה להתפתח ולהוות בסיס חשוב לפתרון הסכסוך בין שני הצדדים. מובן כי תפיסותיו הטריטוריאליות אינן נכונות עוד לזמננו, אולם הערכת מעמדה של ירושלים בתוכנית ברנדוט השנייה עדיין מעניינת, וכך גם העמדה שהוצגה בה כלפי בעיית הפליטים. תשומת הלב שהקדיש לבעיה זו הובילה להקמת אונרו"א ו- ה-UNTSO (ארגון הפיקוח על הפסקת האש של האו"ם) – שתי סוכנויות או"ם שממלאות תפקיד חשוב עד היום. היום יותר מאי-פעם, עלינו לזכור את מחויבותו לאלו שאולצו לעזוב את בתיהם, במיוחד בעת הנוכחית, שבה אנו חווים את גל הפליטים הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

תרומתו החשובה של פולקה ברנדוט לשלום ולביטחון, כמו גם מחויבותו ההומניטארית העיקשת, ראויים לכבוד. אנו יכולים ללמוד הן מהישגיו והן משגיאותיו, עת ממשיכים אנו לחפש אחר פתרון של שלום.

הכותב הוא מנכ"ל האקדמיה ע"ש פולקה ברנדוט, סוכנות ממשלתית שוודית הפועלת ברחבי העולם לקידום שלום, ביטחון ופיתוח

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ