בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך מאיירים ישראליוּת, ולאן נעלמו הדתי והערבי?

מה קורה כשבאיור בספר ילדים ישראלי מופיע פתאום שלט בערבית? מה יותר חשוב - לתת ייצוג למגוון של ילדים או להישמר מפני תקינות פוליטית? אלה רק כמה מהשאלות שעמן התמודדה המאיירת ליאורה גרוסמן תוך כדי אצירת התערוכה החדשה והמקיפה ״אני מכאן״, העוסקת בייצוג חזותי של מקומיות בספרי ילדים ופעוטות מ-1948 ועד היום

2תגובות

כשהמאיירת ליאורה גרוסמן קיבלה לידיה בשנה שעברה את ספרה של טלי כוכבי "ביום שמש בהיר", כוכבי ביקשה ממנה לצייר את הרחוב שבסיפור לפי הרחוב שבו היא גדלה בשכונת נוה שאנן בחיפה, וביקשה שהאיור יהיה ״עכשווי, לא מיושן, והכי ישראלי שאת יכולה״, מספרת גרוסמן. לפני שהתחילה במלאכת האיור ערכה גרוסמן סיור ברחובות השכונה וצילמה תמונות שישמשו לה כרפרנס לאיורים. אחד הצילומים שעל פיו היא עבדה כלל שלט סטנדרטי עם שם הרחוב. לאחר שסיימה את העבודה על הספר היא הציגה את האיורים לתלמידי בית ספר יסודי, ומה שהטריד את הילדים,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו