בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך כמעט הצטרפתי לנשים המאכילות חתולים ברחוב

38תגובות

באחת השבתות האחרונות מצאתי את עצמי אשה לבדה, מהלכת במרחבי הדירה הריקה שהיתה כולה לעצמי. מקרה נדיר שבנדירים זה אירע כששתי תנועות הנוער שילדי פעילים בהן לאחרונה יצאו לטיול בו־בזמן. 


התנועות עצמן דווקא די צהובות זו לזו. אך מאז התגייסותם של שני האחים הנִצים נרשמים בביתנו רגעי התקרבות נדירים. החניך המתחיל ואחותו המדריכה החלו להשוות שירי מורל ‏(מורלים, בפיהם‏), לעסוק בריגול תעשייתי זה אצל זה בענייני צ’ופרים, פעולות והשבעות, ולהתנצח בחביבות בשאלות הרות גורל, כמו באיזו משתי התנועות הולכים יותר קילומטרים בטיולים, ואיזו תנועה יותר שווה, תורמת למדינה וכדומה. ברגעים אלה אני מוכנה לוותר על מטלות ביתיות ואף לדחות את שעת השינה, כדי לצפות מהצד בתמונה האידילית.


הנופש הצפוי לי בשבת מילא אותי בגיל. כמה ימים לפני כן כבר הייתי חסרת סבלנות וייחלתי לרגע שבו אהיה חופשייה לנפשי במשך יומיים תמימים כולל לילה: נצח ממש בשגרה ההורית שלי. תיכננתי לקרוא ולראות סרטים כחפצי, בלי מוסיקת רקע של כוכב הנוער ג’ייסון מרס או יריות מהמחשב, ובעיקר ללא צורך לבשל ולרחוץ כלים.


כיצד מצאתי את עצמי במשך אותו סוף שבוע מאכילה, מטפלת, נוזפת ומנקה אחרי זוג פעוטות מהסוג החתולי - זהו כנראה עניין לפסיכולוגים לענות בו.


החתול האחד, שחור כפחם - ופחם אכן שמו בישראל - הוא בן משפחה ותיק. עד לאחרונה, האישיות שלו לא היתה דומיננטית יותר מזו של עציץ. מפעם לפעם כשהיינו נזכרים בו ומתחילים לחפש אותו ברחבי הבית. לרוב נמצא מחופר בעומק מדף הסוודרים בארון.


ואולם, בזכות תוספת ג’ינג’ית לא מתוכננת בעליל שנאספה לביתנו בספטמבר ברגע של חולשה, הפך בעל החיים השקט והמנומנם את עורו ויצא להגן על הטריטוריה שלו שהותקפה. פתאום, בשניים, נהפכו החתולים לצמד לא־חמד של מחוללי אסונות. גרגורים רכים נהפכו לנהמות. קולות נפץ של כלים נשברים, קפיצות בנג’י מהמקרר לרצפה ועל ארונות המטבח, מלחמה על החיים והמוות של פרפר לילה שנקלע בטעות לאזור הקרב - היו לפסקול של חיינו.


החדש כבש את לבי בעורמה, כשהושיט את ידו ונגע בי מבעד לכלוב שבו היה דחוק עם עוד שלושה גורי חתולים זבים ומצורעים, באירוע אימוץ בעלי חיים שפסענו לתוכו באקראי אני ובני. הילד נזכר שלפני אי־אלו שנים הבטחתי לו ליום הולדתו חתול, הבטחה שמעולם לא קיימתי. כשהכלוב נפתח, קפץ היצור הקטן והתכרבל בין זרועותי. מצאתי את עצמי מחזירה לו בגרגורי תינוקות.


פעם, בצעירותי, דווקא נודעתי בהיותי מתעבת חתולים מקצועית. עד כדי כך, שכשנעתרתי לבתי והגענו יום אחד לחצר הגדולה של צער בעלי חיים בירושלים, כדי למצוא לה גור כלבבה - שיחליף מרפסת מלאה גרבילים מבחילים שהתרבו בלי חשבון - דרסתי בכניסה לחצר חתול והוכרזתי אישיות לא רצויה במקום.


אבל אחרי שש שנים עם חתול הבית, הגור החדש מצא אותי כנראה מוכנה נפשית לאהבה ללא סייג. כשגילינו שקיבלנו חתול בשק, ושהוא מוכה במחלת עור, ושהדביק בה לא רק את החתול הוותיק והאהוב שלנו, אלא גם אותנו ואת ילדי השכנים וכלבתם, דנו באפשרות להיפרד ממנו. אבל אל מול המחשבה שהיצור המתוק יוציא שוב את כפותיו הוורדרדות מבעד לסורגי הכלוב המצחין, ויתחנן שזרים יאמצו אותו, נחמץ לבנו, והוחלט ברוב קולות להשאיר אותו.


מובן שברגעי החמלה והחסד שכחנו ששני היצורים החתוליים לא מסתדרים. האחד עגמומי מטבעו ורודף שלום. השני שד משחת, מלך פחי הזבל בנשמתו, שוחר אלי קרב. נענוע הזנב של הוותיק גורם לצעיר לאבד את הצפון, לשכוח כללי נימוס חתוליים ולתקוף את הבוגר כנמר טורף. מה שגורם לזה להגיב בנשיפות מאיימות, לפני שרץ להתחפר בארון. אבל שם כבר מקדים אותו הצעיר, וחוזר חלילה.


כך מצאתי את עצמי, בבדידותי המזהרת, עם שפע של מטלות אמהיות חדשות: גוערת בחתולים הנצים כשנאלצתי להפריד ביניהם שוב ושוב, מערבבת את סירופ החתולים נגד הפטריות בטונה, כדי שלא ירגישו בטעם, ומאכילה אותם מיני מזון שונים, זה לחתול בוגר וזה מזון תינוקות.


“מה קורה לך?” שמעתי את עצמי נוזפת בעצמי בקול באישון לילה, כשקמתי להפריד בין החתולים שרבו כמעט עד זוב דם. ובאמת, חשבתי, האם אני לוקה בתסמינים מוקדמים של תסמונת הקן המתרוקן? האם אני בדרך אל החתולים, ולא ירחק היום שאצטרף לעדת הנשים מאפירות השיער, מאכילות החתולים ברחוב? וכך, עם התמונה הזאת בדמיוני, נרדמתי, מוקפת בתינוקות שלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו