בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך לגמור את החודש עם שלושה ילדים קטנים

בלי פסטיגלים, בלי ללכת קניות כבילוי, בלי נסיעות מיותרות ובלי כל הג'אנק שתעשיית התינוקות והפעוטות מעתירה עלינו. ככה מצליחים להחזיק את הראש מעל המים

45תגובות

העם דרש פעם צדק חברתי, זוכרים? זה קרה אמנם בקיץ שחלף, אך מצוקת הדיור והכלכלה החלה במשפחתנו כבר מזמן. למעשה, מאז נולדו ילדינו והתחילו לגדול, גדל גם העול הכלכלי בטור הנדסי. באותן שנים החליטו כנראה כל ראשי המשק הישראלי לעשות עלינו קופה. מחירי הדלק, החשמל, הארנונה, המזון וכל היתר זינקו בעשרות אחוזים.

די מהר גילינו שאין לנו כבר כסף לכלום, וכדי לגמור את החודש יש לקצר אותו בשבועיים. אשתי ואני ישבנו מדוכדכים על המדוכה כדי לארגן את ההוצאות המשפחתיות ולחשוב איפה עוד ניתן לחסוך, שקל פה שקל שם. החלטנו לנסוע פחות, אלא שכאן בגליל אין כמעט תחבורה ציבורית, וכל משפחה נאלצת לרכוש מכונית שנייה כדי להתנייד. פחות בילויים? ממילא הקולנוע והמסעדות נמצאים במרחק של 45 דקות נסיעה, כך שאנו לא יוצאים הרבה. התחלנו להקפיד לכבות את המכשירים החשמליים כשיוצאים, לייבש את הכביסה בשמש, להאיר את הבית בנורות חסכוניות, להפחית את הקניות במכולת ואת השקיית הגינה - וללא הועיל, המצב הכלכלי נותר על הפנים.

עשו לייק לקבלת כל הכתבות המעניינות של גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

ואז זה זרח עלי כמו שמש בין ענני הגשם: לחסוך על חשבון הילדים, כמובן! נכון שזה נוגד את כל מאגר הגנים הפולניים-אשמתיים של עמנו למוד התלאות, אבל בזמנים קשים יש לנקוט יד קשה. ראשית, הפסקתי לקחת אותם לקניות. קניות זה לא בילוי משפחתי. למשל, במכולת - נכון שכיף לבוא עם הילדים והם אפילו עוזרים לפעמים בבחירת עגבניות, אבל אחרי ביקור עם הילד במכולת תגלה פתאום שקנית מבלי משים המון שקיות חטיפים מלוחים עם קלפי סופרגול, מדבקות, מיץ אננס יקר במיוחד, תועפות ממתקים, אקדחי מים ואיזו משאית פלסטיק מסין. פינג! עוד 100 שקל לחשבון.

שנית, לא לוקחים אותם לפסטיגלים למיניהם. כרטיס לפסטיגל עולה, נניח, 210 שקל. תכפילו את זה בשלושה ילדים, בתוספת נסיעות, דלק, חניה, חטיפים וכל היתר, כפול כמה שנים טובות - נראה לי שחסכנו כאן בקלות כמה אלפי שקלים. במקרה הפסטיגל אתם גם חוסכים לעצמכם מבוכה וכאבי ראש לנוכח התרבות המזויפת והחלולה שבה מאביסים את ילדיכם.

אבל כל זה פינאטס. אחרי שקראתי כתבה בעיתון, הבנתי שחסכתי על הילדים לא פחות מעשרת אלפים שקל, כי לא קניתי להם את כל הג'אנק שתעשיית התינוקות והפעוטות מעתירה עלינו במחירים מופקעים. נתחיל ב"חבילת הלידה" המפורסמת. לפי העיתון, חסכתי כאן לפחות 4,000 שקל, שבהם כלולים בקבוקים, מיטת תינוק, שידת החתלה, אמבטיה, מזרן וכו'. חבילת הלידה שלנו היתה התינוק עצמו, את היתר השגנו בזול בדרום תל אביב, או מבני המשפחה שנתנו לנו ציוד יד שנייה או שלישית. נמשיך במנשא הממותג שלא קניתי לתינוק - הופ, חסכתי 750 שקל. לא קנינו גם כיסא בטיחות ב-1,600 שקל, קיבלנו אחד מחברים שילדם כבר גדול. שיא החיסכון היה כנראה באי-קניית העגלה הממותגת, שלדברי העיתון עולה בין 4,000 ל-5,000 שקל. ילדינו חשוכי הבוגבו נסעו בעגלול מהקיבוץ (0 שקל). עד היום לא נרשמו אצלם כל בעיות התפתחות, כאבי גב, עקמת ושאר מרעין בישין. חסכנו גם על מוצץ ממותג (נו, באמת) ועל בגדי גוף לתינוק - מי המציא את הזוועה עם הכפתורים המטופשים שאי אפשר לסגור אותם? לבסוף נרשם חיסכון נוסף בתחום מוניטור הנשימה - 300 שקל. ברוך השם, אני נושם - וגם הילדים, שגדלו חסרי מוניטורים.

אז נכון, יצאו לנו מוניטין מפוקפקים של כאלה שחוסכים על הילדים וכולם מסתכלים עלינו בעין עקומה, אבל לפחות מול כוחות השוק אנו עדיין מצליחים להחזיק את הראש מעל המים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו