בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמא מחליפה

אמהות טרייה מזמנת לנשים תקופה קשה ופעמים רבות גם בודדה. בפרויקט חדש, אמהות מנוסות מלוות נשים שזה עתה ילדו

35תגובות

"הרגשתי במערבולת, בבלק-אאוט, הייתי בודדה", כך מתארת איריס, אם חד-הורית בת 47 מרמת גן, את השבועות הראשונים של האמהות הטרייה שלה, לבנה בן החצי שנה. "היה לי ניסיון עם ילדים", היא מספרת, "והיו לי אחיינים שממש גידלתי, אבל כשזה שלך זה אחרת לגמרי".

הוריה של איריס מתו לפני שנים, אחיה גרים רחוק מעירה, לחברותיה יש כבר ילדים גדולים, ואיריס חשה שהיא נמצאת בתוך בועה של קושי. לתוך הבועה הזאת נכנסה לאחר כמה שבועות מתנדבת של "אם לצדך", פרויקט שיזם הפורום לקידום נשים בעיריית רמת גן, ובו אמהות מנוסות, לאחר הכשרה מיוחדת, מלוות אמהות טריות. "גם המלווה שלי היא אם חד-הורית", אומרת איריס. "היא לא חקרה אותי, אבל היא ידעה בדיוק על מה אני מדברת".

ההתאמה הזאת אינה מקרית. מתוך מגוון הנשים המלוות, מנסות מרכזות הפרויקט לשדך לכל אם את המלווה שתתאים לה. בין המתנדבות צעירות בשנות ה-30 לחייהן וסבתות בנות 60 ומעלה, מורות, מזכירות, נשות עסקים, נשים ממקצועות טיפוליים. בנוסף לרצון להתנדב, חלק מהן רוצות גם לעבור סוג של תיקון לחוויה שהן עצמן עברו.

אילוסטרציה: גטי אימג'ס

כ-15 נשים סיימו בשנה האחרונה את הקורס הראשון של הפרויקט בעיר, וכעת הסתיים הקורס השני. בקורס הן שומעות הרצאות על מצבי רוח אחרי לידה, המערכת המשפחתית בתקופה זו, גבולות בהתנדבות ועוד. את ההרצאות נושאות נשות מקצוע מתנדבות וכן הרכזת המקצועית של הפרויקט, פז רענן, מטפלת באמנות ומנחת קבוצות.

פרויקטים דומים מתקיימים ברשויות נוספות, כמו כפר סבא והוד השרון, שבהן חשו צורך לדאוג לא רק לתברואה ולחניה, אלא גם לקשיים של נשים אחרי לידה. "המטרה היא לא לטפל אלא לתמוך", אומרת בריל ברגמן, יועצת לקידום נשים ויו"ר המרכז להתפתחות אישית בעיריית רמת גן, "לכן הפרויקט נקרא ‘אם לצדך': אשה שעברה את מה שהיולדת עברה ויכולה עכשיו לשמוע ולהעצים".

המתנדבות מלוות את היולדות במשך כחצי שנה ונפגשות אתן למשך שעתיים בכל שבוע. חלק מהאמהות הטריות מעוניינות בעזרה של התארגנות וסיוע בטיפול בתינוק, אחרות מנצלות את האפשרות לבשל, להתקלח או לשוחח בטלפון, ויש הרוצות לשוחח ולשתף.

דניאל צ'צ'יק

"בתרבות שלנו יש הרבה התייחסות להתפתחות התינוק לאחר הלידה", אומרת ברגמן, "יש פחות התייחסות לאם ולמה שעובר עליה במשפחה או עם בן הזוג. אגב, יש לנו כמה זוגות שבהן האם הטרייה חיה עם בת זוג, וגם שם עולים אותם רגשי אשם ותסכולים כמו בקרב הזוגות האחרים".

אמא שטוב לה

היולדות שפונות לפרויקט הן ממגוון מקצועות ומצבים משפחתיים. יש ביניהן צעירות ומבוגרות, רווקות ונשואות, עולות שבאו לכאן בלי משפחה. רובן עובדות, וביניהן גם רופאה מתמחה וסמנכ"לית כספים. נשים שונות זו מזו נתונות כיום באותו לחץ חברתי-תרבותי להיות אמהות מושלמות, לחוש מיד אהבה וקרבה לתינוק, לדעת באופן אינסטינקטיבי איך לטפל בו - ציפיות שהן תוצר של מיתוס האמהות ומקשות עוד יותר על תקופה לא קלה זו.

"כאם חד-הורית הכל עלי, וזה קשה", מספרת איריס. "עזרה לי מאוד הפגישה השבועית הזאת, האפשרות לשוחח. היו פעמים שניצלתי כדי לישון או לעשות מדיטציה ולהירגע. היה לי קשה להניע את עצמי להתחיל לדאוג למסגרת לבן שלי לסיום חופשת הלידה, והיא פשוט ישבה אתי על טלפונים לגנים".

דניאל צ'צ'יק

ליאת, בת 37, אם לתינוק בן שמונה חודשים, חשבה בזמן ההריון שהיא תהיה בשליטה מלאה אחרי הלידה, והופתעה לגלות את הקושי. בשבועות הראשונים שהתה ליאת, שעובדת כיום בחנות, אצל אמא שלה, בדרום הארץ, אבל בהמשך חזרה לביתה והרגישה בודדה. אף שהיא נשואה, היתה זמן רב לבדה, ובכל מקרה - כמו נשים נשואות רבות מאוד - היא מרגישה שהאחריות מוטלת כולה עליה. כשבנה היה בן חודשיים פנתה לפרויקט וביקשה אם מלווה.

"דברים שחשבתי שהם הכי פשוטים בעולם לפני כן, כמו להאכיל ולהרדים, פתאום נראו לי מסובכים", היא מספרת. "חששתי שאעשה משהו לא בסדר. לאם שליוותה אותי היה ניסיון וידע. למשל, היא החזיקה את התינוק ודיברה אליו, וראיתי איך הוא פותח עיניים ומקשיב. זה היה לי חדש".

עם תינוק חדש בבית, כשברקע רעיונות ואידיאולוגיות שעוסקים בדרך הנכונה לגדל תינוק, אפשר בקלות להיכנס ללחץ. "אחד הדברים שהדגשנו בקורס היה לכבד את הבחירות של היולדת", אומרת רענן. "יש הרבה לחץ סביב נושא ההנקה, או הגיל הנכון להכניס תינוק למעון, אבל כל אשה צריכה לעשות מה שמתאים לה, ואמא שטוב לה היא אמא טובה. אני מאמינה שאשה יודעת מה הדרך הנכונה בשבילה, וכשהיא מבקשת עצה, היא כבר יודעת את התשובה. צריך רק לאפשר לה לגלות את התשובה ולחזק אותה".

הסבה מקצועית

והחיזוק הזה, כך נראה, מחזק גם את האמא המלווה. רוית סוירי-גולדשמיט, בת 36, היא אם לילדה בת ארבע וחצי ופעוט בן שנה ושבעה חודשים. ההתנדבות בפרויקט סייעה לה בהחלטה לעזוב את התחום שבו עסקה, שירות לקוחות, ולעשות הסבה לעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי.

"רציתי להתנדב בפרויקט כי לא יכולתי לשכוח את התקופה הראשונה של האמהות, וכמה זמן לקח לי עד שהרגשתי אמא בטוחה ושמחה, וזאת אף על פי שהיתה לי סביבה תומכת מאוד", היא אומרת. "נראה לי נהדר לחזק אמא אחרת".

סוירי-גולדשמיט גמרה ללוות אם אחת וכעת מתחילה בליווי של אם נוספת. "לאחר ההיכרות הראשונית", היא מספרת, "ניסיתי לראות איפה היא צריכה עזרה. היא רצתה בעיקר לשוחח, לשפוך את הלב, אבל מפעם לפעם גם סייעתי לה בבית, החזקתי את התינוק כשהיא רצתה לבשל, הלכתי אתה לקניות ויכולתי להרגיע את התינוק בקופה". שתי הנשים שליוותה הן נשים חזקות ועצמאיות, היא מספרת, שהיו צריכות בעיקר אוזן קשבת ומישהי שתגיד להן שלכולן קשה.

איירין ברק-כהן, בת 35, מנהלת מחקרים קליניים בתרופות, מחליפה בכל כמה שנים את התחום שבו היא מתנדבת. כאם לילדה בת שנתיים, רצתה לעזור לאמהות אחרות. על היולדת שליוותה היא מספרת: "לאט לאט היא התחזקה. בהתחלה היא חששה מנסיעה באוטו עם התינוקת, ובאחת הפגישות האחרונות היא אספה אותי ברכב, מאופרת ומטופחת. היא התלבטה אם לחזור לעבודה הקודמת שלה, אפילו ישבנו ביחד ושלחנו קורות חיים. אבל בסיום הדרך המשותפת שלנו היא פתחה עסק.

"באחת השיחות החודשיות של קבוצת המתנדבות הבנתי שמה שהיא קיבלה ממני, בין השאר, זה סוג של דוגמה. אשה שכבר עברה את השלבים הראשונים, ועובדת, ומטפלת בילדה ומתנדבת ומספיקה הכל. הראיתי לה שזה אפשרי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו