בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוחניות ושירים בינוניים מפלסטיק בפסטיגל

הפסטיגל של השנה הוא ספקטקל כוחני וסוחף. השילוב של תוכן לא-קיים וצורה מרשימה הוא בעייתי, והכנסת שיריו של אריק איינשטיין היא בלתי נסלחת

18תגובות

באמצע הקטע הראשון אחרי ההפסקה בפסטיגל - קטע ריקוד אנרגטי באווירת ברייקדאנס, ללא שירה או תוכן דרמטי נלווה - העין קלטה את עוז זהבי עומד במתחם שמוביל לחדרי הלבשה ומתבונן בחבריו להפקה מנענעים את גופם במרץ.

זהבי, אחד מכוכבי הפסטיגל, נח בקטע הזה, ומאחר שזאת היתה ההופעה השלישית (ולא האחרונה) באותו יום, ההיגיון אמר שהוא צריך לבלות את רגעי המנוחה בחדר ההלבשה ולהתפלל שהיום המפרך הזה כבר יגיע לקצו. אבל זהבי העדיף להביט בחבריו רוקדים, והוא נראה מבסוט חלאס כמו שהיתה אומרת הדמות שלו ב"עספור". כשהרקדנים ירדו מהבמה הוא החליף אתם כאפות והחמיא להם על הביצועים שלהם. בצדק: הם באמת רקדו יפה.

הסצינה הספונטנית הזאת לכדה את המהות של האירוע כולו. פסטיגל 2011 הוא בראש ובראשונה ספקטקל כוחני, סוחף ומתוזמר לעילא של גופים צעירים חטובים מתנועעים. יש כמובן עלילה דרמטית (משהו על שני תלמידי תיכון שנשאבים לתוך משחק מחשב) ויש שירים (עשויים פלסטיק מאיכות בינונית - הידרדרות בהשוואה לפסטיגל 2010, שהפתיע עם שירי פלסטיק מאיכות גבוהה יחסית) ויש קטעים קומיים (דלים מאוד ואף מעצבנים, בניצוחו של אלי יצפאן הבלתי נסבל) ויש איזשהו מסר כללי על כך ש"חברות אמת ומגע אנושי קיימים רק בעולם האמיתי, מחוץ למחשב".

אבל כל המרכיבים האלה, ה"תוכן" כביכול של הפסטיגל, בטלים בהשוואה לאלמנט הגופני, הקצבי, האנרגטי. אין תוכן בפסטיגל, יש רק צורה. והצורה מרשימה, אי אפשר להכחיש. מעין שילוב של "רוקדים עם כוכבים", סרטים אמריקאיים על רקדני רחוב, סדנת אירובי למתקדמים בחדר כושר יוקרתי וטקס פתיחה של אולימפיאדה.

דניאל צ'צ'יק

הבימוי הקצבי דוחף את כל העסק קדימה (הפסטיגלים הקודמים נראו פתאום כמו סרטים בהילוך אטי) וכך גם התאורה האגרסיבית והסאונד המתכתי הרועם בטעם פלייבק.

לעומת זאת, הדיאלוגים, השירים והבדיחות הם כמעט בגדר פילרים. כמו מתעמלת קרקע שעושה צעדי ריקוד חסרי משמעות לפני שהיא עוברת לדבר האמיתי וחורכת את המזרן ברצף של סלטות ופליק-פלאקים.

מהנה בדרכו השטחית

את הרשע מגלם הפעם עוז זהבי, והחנון המתייצב כנגדו ויכול לו הוא יהודה לוי - אבל הכוכבות האמיתיות של הפסטיגל הזה הן נשים. אנה ארונוב, דנה פרידר, מאיה בוסקילה ועמית פרקש מושלות בבמה בתנועות זקופות וגמישות עד אין קץ. הבחורים - זהבי, לוי ולי בירן - לא מגיעים לקרסוליים שלהן, וכך גם מירי מסיקה (שמגלמת ספרנית חסודה!). היא שרה יותר טוב מכולן, אבל זה לא רלוונטי. בפסטיגל הזה הגוף הוא חזות הכל.

מנקודת מבט חינוכית, יש משהו מטריד בדמות הנשית המצטיירת לעיניהם של הילדות והילדים שיושבים בקהל. ארונוב, פרידר ובוסקילה נראות וזזות כמו נשים ביוניות, זקופות ומתוחות איברים עד לקצה גבול היכולת, כמעט כמו דמויות בסרט מצויר. כך לא נראות נשים אמיתיות, אבל לך ספר את זה לילדה בת שמונה.

עוד דבר מטריד הוא המחשבה שאירועים כמו הפסטיגל הזה מרגילים את הילדים להוויה תרבותית של 100% צורה ו-0% תוכן, של פסאדה מטמטמת חושים שאין מאחוריה דבר. אבל את זה אפשר היה לכתוב עוד לפני שההופעה התחילה. את העובדה שהחלק הראשון של פסטיגל 2011 היה מחזה מהנה בדרכו השטחית היה קשה יותר לנחש מראש.

הקליפ הרשמי של הפסטיגל

פיאסקו מביך

ועכשיו לעניין אריק איינשטיין. מה לעזאזל חשבו אנשי הפסטיגל כשהחליטו לייחד את החלק השני של המופע ל"מחווה" לבכיר זמרינו? איזו הצדקה הם מצאו לפיאסקו המביך הזה? מדוע לא להסתפק בבידור היעיל של החלק הראשון ולהתעקש לגרור פנימה אמנות במשקל כבד?

"גבירותי ורבותי, אריק איינשטיין!" הכריז אחד מכוכבי הפסטיגל, ואז החלו להקרין על מסך גדול שירים ותמונות של הזמר בזמן שעל הבמה עמדו הכוכבנים הצעירים ושרו בקולותיהם הדלים את "אני ואתה" ו"התוכי יוסי" ו"עטור מצחך". זה היה נורא.

בפתיחת ה"מחווה" לאיינשטיין אמר אחד השחקנים שבסיום המופע תושמע "פנייה אישית" של הזמר לקהל, כמעין תעודת הכשר. אוי ואבוי, האם איינשטיין עומד לבזות את עצמו?

אלא ש"הפנייה האישית" התבררה ככזאת: בסיום השיר "עוף גוזל" נשמע קולו המדבר של איינשטיין, והוא אמר כך: "זהו, גוזלים, הגיע הזמן שלכם לעזוב את הקן, אבל אל תשכחו לבקר". שום קשר מפורש ל"מחווה" הטיפשית הזאת. ההתבזות היחידה היא של הפסטיגל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו