בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עושה אושיית אופנה כשהיא נהפכת לאמא?

במקרה של דפנה לוסטיג, אחרי הילדה נולד גם אתר, שבו היא ממליצה על בגדים ואביזרים לפעוטות. מי צריך בייבי ורסאצ'ה?

10תגובות

דפנה לוסטיג לא התכוונה להפסיק לחתור אל הבגד המושלם כשנהפכה לאם. לוסטיג, העוסקת באופנה - בין השאר היתה מבקרת וכתבת בתחום זה, למשל ב"וואלה" - טוענת שאין טעם לגרור פעוטות לחנויות. זו לא רק החלטה פרקטית שעשתה כאם לזאטוטה בת שנתיים שלא מחבבת חנויות; היא מעדיפה, אם אפשר, לרכוש בגדים באתרי אופנה אינטרנט. כשחיפשה מעין מורה נבוכים וירטואלי שיעזור לה להחליט איפה משתלם לקנות בגדים ואביזרים לבתה לילי, התאכזבה לגלות שאין אתר ישראלי כזה ברשת. היא לא אמרה נואש והחליטה ליצור אותו בעצמה.

לוסטיג, בת 32, היא אשה רבת פעלים. חוץ מכתיבה על אופנה ומוסיקה, היא שידרה תוכניות מוסיקה ברדיו 102 ו-99. היא נשואה לאסף הראל, שחקן ויוצר הסדרה "מסודרים". השניים גרים בתל אביב. הבלוג שלה, (שעיצבה בכישרון עידית פרנק), פועל זה כחצי שנה ונהפך אט אט לאבן שואבת לאמהות.

את המלצותיה לבגדים ואביזרים לוסטיג מצלמת בעצמה במצלמת האייפון שלה. בתה מדגמנת, אלא אם כן מדובר בבגדי בנים ואז היא מצלמת את האחיינים שלה. התצלומים הטבעיים משקפים את רוח הבלוג, שלא מתייחס לעצמו ברצינות רבה מדי. ועם זאת, הוא כתוב לעניין, לא מתחנף או מתייפייף.

הגננת העירה

לפגישה בבית קפה בתל אביב לוסטיג מגיעה לבושה להפליא כיאה לאושיית אופנה, במכנסיים וז'קט עור, שניהם בגוונים שונים של צבעי מנדרינה, סוודר אוף-וייט של ראלף לורן ומטפחת בהדפס דגל ארצות הברית לצווארה. מבטה מנצנץ בשובבות מבעד למשקפי חנונית מתוחכמים, אבל היא מרצינה כשהיא מתחילה לדבר על הבלוג שלה.

"מאז שיש לי ילדה, הוצפתי בתחום חדש", היא אומרת. "פתאום אני מותקפת בהרבה פריטי ילדים. רציתי לדעת מה לקנות ומה לא לקנות, מה שווה ומה לא. נכנסתי לפורומים כדי לברר לעצמי מה מלבישים לגן, מה נוח, יפה וטבעי לילדים, אבל להפתעתי לא ראיתי שיש שיחת אמהות בנושא".

היא מעידה שקרה שהגננת העירה לה שהיא שלחה את בתה "עם מכנסיים לא נוחים", כדבריה. אבל אל דאגה, לוסטיג רכשה לילדה טייץ-ג'ינס, והיום היא יכולה להתבוסס בבוץ ביתר נוחות.

בבלוגים של אמהות בארץ ובחו"ל לוסטיג מצאה, לדבריה, "טקסטים ארוכים המתעסקים בחוויות עמוקות יותר של האמהות". הבלוג שלה, לעומת זאת, עוסק במוצהר רק בפן הצרכני. "אני נותנת תשובות לשאלות אם הבגדים שווים את הכסף, איפה ומה כדאי לקנות. כשיש התלבטות אם להשקיע 90 שקל במכנסיים לילדה, למשל, אני רוצה שאותה אמא שעומדת בחנות תרגיש שעזרתי לה. זה לא זול להוציא 90 שקל על מכנסיים לגן, אלא אם כן מדובר במכנסי קורדרוי וזה עבה ומחמם".

לוסטיג סבורה שמחירי הבגדים לילדים בחלק מהרשתות, בעיקר המיובאות, גבוהים מדי. היא מעדיפה בגדים של עסקים קטנים ומעצבות פרטיות, גם בגלל העניין שבהם. ברשתות, היא אומרת, אפשר ללקט פריטים בסיסיים וטובים. אמנות השילובים היא הרי החוכמה הגדולה. היא גם ממליצה על רכישות באינטרנט ומכוונת לאתרים ולפריטים ספציפיים שמצאה.

בפוסטים השונים מוצעים מחירים ברמות שונות. כך, בקרוב תציג לוסטיג תחפושות ב-200-300 שקלים, ש"נראות לי חסרות הצדקה", כדבריה, וכאלה ב-40 שקלים מהשוק.

לוסטיג, לזכותה ייאמר, לא מחבבת אפליקציות או הדפסות. בכלל היא נגד בגדים מקושקשים במיוחד או מצועצעים. בתצלומים לילי לא מופיעה כבובה קטנה, אלא כמו ילדה רגילה הלבושה בבגדים נוחים, רגילים אך טובים, עם איזה טוויסט. למשל, נעלי פומה סגולות, או משקפי שמש בצורת לבבות.

50 פאונד למטרייה

בלי להצהיר על כך, ללוסטיג חשוב לקדם כמה עניינים נוספים. למשל: "את השבירה של קונצפטואליות של בגדי בנות ובנים", כלשונה. כלומר, היא נגד ורוד או נצנצים לבנות ופוטר כחול עם הדפסי טרקטורים לבנים, אלא תמיד תעדיף בגדי יוניסקס.

העניין השני שבולט בבלוג הוא התעלמותו המופגנת מתפירה עילית לילדים. "אני בזה לקוטור לילדים, וזאת אף על פי שאני מותגיסטית", היא מצהירה. "זה ביזיון להשקיע מאות שקלים בבגד לילד. לעצמי אני קונה בגדים יקרים, אבל אני גם משתמשת בהם שנים. יש משהו מגונה בתופעה הזאת. זה לא נאמן למה שהילד צריך. האג'נדה בבלוג היא שלילד יהיה מה שהוא צריך, והוא לא צריך סוודר של בייבי דיור".

חלק מההצלחה של הבלוג, לדבריה, נעוץ בכך ש"הוא מציע מחירים שפויים ונותן ביטחון שאפשר להלביש ילד בלי הוצאות מיוחדות". הגישה שלה עצמה השתנתה: "הייתי רגילה לבזבז כסף על בגדים. משהו השתנה בגישה שלי. אני כבר לא קונה מתוך בולמוס. זה עשה לי טוב".

עיון בבלוג מגלה שלוסטיג לא תמיד עומדת בדיבורה. כך, למשל, היא ממליצה על ליין המטריות של "סמסונייט" (מותג מזוודות יקר) לילדים, בסכום דמיוני של 50 פאונד למטרייה. אבל היא דואגת לאזן את התמונה ולהציע מטריות דומות ב"טויס-אר-אס" ב-20 שקל.

יש משהו מעורר הערכה באתר העשוי בהקפדה כזו. ובכל זאת, אני מנסה לאתגר את לוסטיג ושואלת אותה אם הפכה את האמהות לקרדום לחפור בה. לוסטיג מודה בכנות, שגם היא שואלת את עצמה לעתים את השאלה הזאת.

"בעבר היה לי קשה עם הדבר הזה, שאנשים שהולידו ילד הפכו אותו למרכז עולמם. הייתי שנים כתבת מוסיקה ותרבות. כששואלים אותי מה אני עושה, אני חושבת: מה אגיד, שאני בלוגרית של אופנה ותינוקות?

"אבל עם זאת, הבלוג הוא דבר שעשיתי מאפס. יצרתי אותו לבדי ואני משקיעה בו כסף, מאמץ וזמן. ואני מאמינה בו. זה מנצח את הלבטים. זו חוויה חשובה בשבילי. כאחרונת האמהות אגיד, שלא הייתי יכולה לעשות משהו כזה לפני שהיתה לי ילדה. לא ידעתי להתמסר ככה. הבאתי את זה מהאמהות למקום של קריירה".

לוסטיג גדלה בכפר שמריהו. "בתור ילדה לא הייתי מהילדות שלבושות טיפ-טופ, כי אמא שלי ממש לא היתה בענייני אופנה. הדבר הכי חשוב לה בחיים היה נוחות. אני ואחותי לבשנו רק מכנסיים. היה חשוב לה שנלבש חולצות כותנה והן נקנו במידה אחת גדולה יותר כדי שיהיה לנו נוח". רק בגיל ההתבגרות התמרדה, צבעה את השיער באדום והתחילה לגבש סגנון לבוש מקורי משלה.

משיחותיה עם אמהות אחרות לוסטיג למדה לדעת שילדות של היום זה לא מה שהיה פעם, ולדבריה, היא כבר מכינה את עצמה לכל אותם שיגעונות חמודים, שבנות קטנות מסגלות לעצמן בגילאי ארבע-חמש. וכשזה יקרה, היא תהיה שם בשבילה. עם חצאיות הטול הוורודות ביותר, השמלות המסתובבות ביותר ונעלי הלק המבריקות ביותר, הכי איכותיות וקוליות שיש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו