בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסמארטף של איתמר

11תגובות

הורים רבים מלינים על ילדיהם, שראשיהם שקועים מינקותם בתוך מסכים מרובעים רגישי מגע; הילד מנותק, הוא לא תקשורתי, הפרעות קשב, לא מפתח כישורים חברתיים, כושר גופני לקוי, מוח מטוגן מקרינה ועוד פירות וירקות.

יסלחו לי מנידי הראש והנאנחים: הסמארטפון הוא הבייביסיטר הכי טוב בעולם.

מלא גאווה אבהית הבטתי במהירות הקלילה שבה הסתגל בני לטכנולוגיית המגע. חיש קל הותיר מאחוריו איתמר את מבחני המוטוריקה העדינה בטיפת חלב ולמד לנווט בגלקסיית הגלקסי ולשייט בין תפריטים, אפליקציות ומשחקים; בעיקר מצא עניין באלה העוסקים בחי המעופף הנאבק בקפיטליזם החזירי.

כהורה הרגשתי מחויב לשטוח בפניו את הרקע התרבותי של חוקי הג'ונגל שצימחו את הכעס ורגשות הנקם בבעלי הכנף, ולספר לו כיצד הדימוי השלילי שדבק בחיה הטמאה מאז "דירה להשכיר" דירדר אותו לחיי גזל ופשע.

הטף מצדו שקע בחישובים הגיאומטריים המסובכים הכרוכים בהפעלת רוגטקת הציפורים ולא שעה להגיגי. זיהיתי אפילו ניצוץ של מבט "חבר אתה חופר". עם זאת, הרגשתי איך דרך המכשיר הוא לומד לשתף ולחלוק (שיטת "תור אני, תור אתה") וכמובן גם לגנוב תור שצריך.

החברות הבין-דורית סביב המשחק נהפכה לקיטש דביק, ואגב, אם לשפוט לפי הריכוז האיתן של הג'וניור, הפרעת הקשב היחידה שלו היא כאשר המכשיר מצלצל.

מלבד היותו זמין וזול יותר מהבייביסיטרית האהובה עלינו, הסמארטפון הוא המקל, הוא הגזר, הוא המרשמלו באימוני דחיית הסיפוקים (קורס הכנה לבית ספר לטבע). והוא גם כלי הנשק היעיל ביותר במלחמה בסחיטה הרגשית.

מפעם לפעם, כשדרישותיו של איתמר לא מתמלאות לשביעות רצונו והוא חש שבמשא ומתן על בסיס בכי ישיג יותר, אני שולף את הסמארטף ומתעד את המופע. חשוב לציין שבכי הסחיטה של איתמר שונה באיכויותיו הווקאליות ובמחוותיו התיאטרליות מזה הרגיל ודומה לסצינה מהסרט הערבי של פעם.

אני מצלם. איתמר בוכה. אני שואל: "מה קרה חמוד?"

הוא קשוח, יודע שמצלמים אותו וממשיך לבכות.

אני מקשה: "איתמר, מה הדרישות שלך?"

הוא לא נשבר וממשיך לבכות.

אני אורב לניצוץ חיוך ומכה: "איתמר, אתה רוצה לראות איך אתה נראה כשאתה בוכה?"

הבכי נפסק באחת וחיוך מתפשט על פניו; חיוך שמתגלגל לצחוק בזמן הצפייה בעצמו.

כיום שמו הרשמי של בכי הסחיטה הוא "הבכי המצחיק", והוא התקצר בחצי הודות לסמארטף. בני לא מתחיל לבכות לפני שהוא מוודא שאני מצלם.

החיסרון הבולט של שיטת הסמארטף הוא שזה גומר את הבטרייה, ושמהר מאוד הילד לומד לחבר את המלים "אייפון" ו"רוצה" למשפט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו