בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מותגי היוקרה מתחרים ביניהם על שוק בגדי הילדים

שמלה של לאנוון ב-1,200 דולר, מעיל גשם ב-1,570. אחרי ההשקעה בתיקי יד ממותגים, בתי האופנה פונים לפלח שוק חדש. השאלה אם הלקוחות ייענו

3תגובות

בוקר אחד בסתיו של 1956, בחדר תצוגה ברחוב 57 מזרח, הציג המעצב האמריקאי הנחשב צ'רלס ג'יימס את קו בגדי הילדים הראשון שלו לפני קבוצה של עורכות מגזינים. את הפריטים הזעירים הציגו נשים במדי אחיות. כוכב התצוגה היה צ'רלי ג'וניור, בן 8 חודשים, לבוש שכמייה בצבע תכלת.

האבהות כנראה השפיעה עמוקות על ג'יימס: מה עוד היה יכול לגרום לגאון עיצובי לעסוק בתחום שולי כמו בגדי ילדים? אפילו באותם ימים היה זה תחום תחרותי מאוד. ואולם הפרשנות של ג'יימס לבגדי תינוקות, כמו כל רעיונותיו, היתה מבוססת על עיקרון.

"רוב האופנה האמריקאית מבוססת על נשים מבוגרות שמנסות להיראות כמו תינוקות", אמר ג'יימס לכתבת של ה"ניו יורקר", בעקיצה לכיוונן של מעצבות כגון קלייר מקרדל ואחרות שעיצבו ביגוד יום-יומי נוח, "אנחנו הלכנו בכיוון ההפוך". אבל ג'יימס לא יצר מיניאטורות לבגדי מבוגרים. מה שמדהים בעיצובים שלו הוא עד כמה הם ילדותיים, בצורתם ובפרטיהם. הקסם שלו היה בחומרים ובתפירה.

בשנים האחרונות נכנסו לשוק בגדי הילדים לאנוון, גוצ'י, סטלה מקרטני ומרני. לפני עשר שנים היו לרלף לורן מתחרים מעטים בלבד. דיור מייצרים את "בייבי דיור" כבר מ-1967 , אבל תחום אופנת היוקרה נטה להתמקד במבוגרים, ובצדק. קשה לדמיין גרסה לילדים של גוצ'י בעיצוב טום פורד, או של ורסאצ'ה: זה היה מקלקל את הפנטסיה המינית שהמותגים האלה מוכרים.

ניו יורק טיימס

בסוף שנות ה-90 הם ריכזו את מאמציהם בגריפת רווחים עצומים ממכירת תיקי יד. כיום ילדים הפכו לאקססוריז, ומותגי יוקרה מתחרים על פלח השוק החדש. בשנה שעברה גרפה ברברי הכנסות בסך 91 מיליון דולר מבגדי ילדים, עלייה של 23% מהשנה הקודמת. רוב החנויות של המותג לבגדי ילדים ממוקמות באסיה ובמזרח התיכון.

נדמה שבן לילה מותגים כמו אוסקר דה לה רנטה, פנדי, מרק ג'ייקובס, רוברטו קוואלי, מיסוני, מילי ופיליפ לים חדרו למחלקות בגדי הילדים המתרחבות בחנויות הכלבו, למשל המחלקה החדשה בברגדורף גודמן. אמנם מותגי המעצבים לא דחקו את רגליהן של החברות הוותיקות לבגדי ילדים, כמו פלורנס אייזמן והמותג הבריטי רייצ'ל ריילי, אך הם זוכים לתשומת לב - ומחירי הבגדים בהתאם. "לפעמים אני נדהמת ממחירם של בגדי המעצבים", אמרה ריילי, "חלקם משתמשים בבדים לא איכותיים".

היא התחלחלה לשמוע שהקולקציה הראשונה לבגדי ילדים של לאנוון כוללת שמלה ב-1,200 דולר עם חותם ההיכר של המעצב אלבר אלבז, שרשרת פנינים מלאכותיות שזורה בטול, ומעיל גשם מבד טפטה ב-1,570 דולר. "הבגדים האלה בכלל מותאמים לגוף של ילדות?", שאלה.

התשובה שלילית. לדברי אלבז, מדובר בגרסאות מוקטנות של הפריטים לנשים מבוגרות. "לילדות יש בטן גדולה והן עומדות מצחיק", אמרה ריילי. היא עצמה אמנם עשתה כמה ויתורים לפי דרישת הקהל - למשל, היא מייצרת את נעלי הבובה הוותיקות שלה בגוונים עזים ומבריקים - אבל היא עדיין איתנה בדעתה שילדות צריכות להיראות כמו ילדות, ולא כמו פרסומת למותגי אופנה או כמו נשים קטנות, תופעה שמכונה "Prostitots".

שפע בגדי המעצבים מעיד שהם יותר מסתם "פיתיון לסבתות", מונח שיווקי שמתאר מוצרים במחירים מופקעים לתינוקות. ובכל זאת, אמהות צעירות לא ממהרות ליפול ברשתם. "המחירים לא מוצדקים", אמרה שנטל סקוט, אם לילדה בת 5, בעלת חנות יד שנייה לבגדי ילדים בברוקלין, "אני יודעת כמה דברים באמת עולים". היא מתכוונת לפער בין העלות לבין מחיר המוצר: במותגי יוקרה הוא בערך פי שבעה וחצי מהעלות; ברשתות, פי שלושה וחצי בערך.

דניאל קוק, חוקר ילדות מאוניברסיטת רטגרס בקמדן, אומר כי "חלק גדול מחייהם של ילדים והוריהם סובב על צריכה ומדיה. זה סוג של מכנה משותף". קוק מתעניין בשאלה כיצד מותגי יוקרה יוצרים מעמד בינוני שחוצה מדינות ותרבויות; כיצד אותם עיצובים מופיעים בפאריס, בבייג'ין ובריו. "בעולם מתחילה להיווצר ילדות גלובלית", אומר קוק, "והבגדים הם חלק מזה".

מאנגלית: נילי אלכסנדרוביץ'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו