בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיי צעצוע

תחילתו של כל בלון

הבלון, כמו הרבה דברים טובים, נולד בטעות. מאז הוא לא מפסיק לעופף מעלה, מקפיד לברוח מפני לוחמי איכות הסביבה המתנכלים לו

תגובות

הכימאי הבריטי בן המאה ה-19 מייקל פאראדיי תרם רבות לשינוי העולם: בין השאר, הוא בנה את המנוע החשמלי הראשון והניח יסודות לתורה האלקטרומגנטית. חוץ מזה הוא גם המציא את הבלון המודרני (לפני כן הופקו מעין-בלונים משלפוחיות ואיברים פנימיים של בהמות).

את הבלון הראשון שלו הלחים פאראדיי בשנת 1824 משתי יריעות גומי עגולות ומקומחות למטרת ניסוי בגז המימן. תכונות הבלון שבו את דמיונו, ועד מהרה התעורר ביקוש להמצאה והיא נכנסה לייצור. כעבור שנה שיווק יצרן הגומי תומס הנקוק ערכת בלונים שאיפשרה לאנשים ליצור בלונים בעצמם מגומי נוזלי ומזרק.

החומר שממנו מפיקים בלונים כיום, הלטקס, פותח בשנות ה-20 של המאה הקודמת בגרמניה. את הבלון העשוי לטקס המציא ניל טילוטסון, מהנדס כימיה מניו אינגלנד שבארצות הברית. לאחר שפוטר מעבודתו בחברה לייצור גומי בעקבות השפל הגדול, עבד טילוטסון בעליית הגג שלו על המצאות וחידושים. למעשה הוא ניסה לפתח צמיג פנימי מלטקס, אבל ברגע של שעמום וייאוש חתך קרטון ביצוע בצורה של ראש חתול, כולל האוזניים, וטבל אותו בלטקס. כשהתוצאה התייבשה הוא גילה שקית לטקס עם אוזני חתול, שניתנת לניפוח. לנוכח הגילוי החליט טילוטסון להשקיע את כל מה שאין לו במפעל לבלונים, ובו עסקה משפחתו יומם וליל בציור פרצופי חתול על לטקס. בשנתו הראשונה ייצר המפעל חמישה מיליון בלונים.

אלכס ליבק

בסוף שנות ה-30 התרחב המפעל והחל לייצר גם כפפות וסינרי גומי לעובדי התעשייה הכימית. במלחמת העולם השנייה, כשהביקוש לחומר גדל, שימש טילוטסון יועץ לוועד המלחמתי.

עד היום בלונים מפרנסים לא-מעט אנשים. לאחר שהאמן ג'ף קונץ הפך את הבלונים המקופלים כהלכה לסמלו המסחרי ויצר פסלים מונומנטליים בדמותם ("פרח בלון" שלו נמכר ב-12.9 מיליון ליש"ט לפני ארבע שנים בכריסטיס), היו כאלה שהבינו שמדובר אמנם בעסק נפיץ, אך די מכניס. ואולי גם בלי להכיר אף עבודה של קונץ, הם עברו תהליך מואץ של התמקצעות.

וכך, אמני הבלונים של ימינו, "הבלונאים", אינם הליצנים המרושלים של פעם, שהכלבים המנופחים העקומים שלהם ציפצפו בעודם מאבדים אוויר ומתעופפים בספירלות עלובות. לבלונאים יש מדור משלהם בדפי זהב ואתרי בית מעוררי קנאה. הם משווקים עצמם בתקשורת, מעבירים סדנאות לעובדים ויוצרים זרי בלונים אישיים לאירועים. יש כאלה שאף מצהירים כי אינם מוכנים לעבוד באירועים לילדים, מכיוון שאלו אינם מבינים את המורכבות של האמנות שלהם. הזמנת אמן כזה לשמחה משפחתית כלשהי, כמו חתונה או ברית, עולה 1,500 עד 2,500 שקל, לפי האתר של הבלונאי זיוי קיווי, המשמש גם קוסם.

אחת הפעולות הרומנטיות, הגרנדיוזיות והפאתטיות ביותר להבעת שמחה ב"שמחה" היא הפרחת מאות בלונים לשמים. כשהשמים מתכסים במראה המדהים של בלונים בלונים המתעופפים להם מעלה מעלה, אף אחד לא חושב מה קורה כשהם מתפוצצים ונוחתים מטה מטה. לוחמים למען איכות הסביבה, לעומת זאת, מתריעים כי בעלי חיים שנתקלים בשאריות של בלונים לועסים אותם ונחנקים. ולא רק הם: בארצות הברית ממליצים לא לתת לילדים מתחת לגיל 8 לשחק עם בלונים לא-מנופחים ללא פיקוח, וגם האו"ם פירסם המלצות ברוח זו.

אי-פי

במדינות שונות אף יש חוקים נגד מפריחי בלונים - בקליפורניה אדם שיפריח בלונים הממולאים בגז קל מהאוויר בשטחים פתוחים ייקנס בסכום של עד 100 דולר. חוקים דומים תקפים בקונטיקט, פלורידה, וירג'יניה וניו יורק (שם המספר המקסימלי של בלונים להפרחה ביממה לאדם הוא 25).

בשנים האחרונות תעשיית הבלונים המאוגדת, המגלגלת מאות מיליוני דולרים, יצאה לקרב על שמה הטוב, שאנשי איכות הסביבה מתאמצים כל כך להשחיר. בין השאר טוענים שתדלניה, שהחומר ממנו מופק הבלון, הלטקס (שרף הגומי), הוא חומר טבעי לגמרי המופק מעץ הגומי, בדומה לדרך שבה סירופ מייפל מופק מעץ המייפל; שבלון מתפרק בערך בתוך שישה חודשים כשהוא חשוף לאלמנטים טבעיים, בקצב דומה לזה של עלה עץ האלון; שבלונים המופרחים באירועים מיוחדים הם רק חלק זעיר מתעשיית הבלונים. נותרה הבעיה של הבלונים הגדולים, בצורות החיות והדמויות המצוירות עם הצד הכסוף, שאינם מופקים מלטקס כי אם מחומרים בלתי מתכלים שמזיקים לסביבה. חלק מהמאבק הציבורי נגדם מנהלים דווקא ילדים, שבחרו בעניין הזה כדי להתנסות במאבק אזרחי-פוליטי.

נתון

***הישראלים נולדים קטנים: שיעור התינוקות הנולדים במשקל של פחות מ-2.5 ק"ג (8.3%) גבוה מאשר במדינות אחרות, כמו למשל ארצות הברית (7.6%), שווייץ (5.6%) ושוודיה (4.1%)

(נתוני למ"ס)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו