בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משוואה בלי סטריאוטיפ

10 מתוך 12 עבודות גמר במדעים, שהוגשו השנה לתחרות במכון ויצמן, היו של נערות. האם מסתמנת תזוזה בנטייה של בנות להסתייג מתחומים אלה?

35תגובות

ביום שישי לפני כשבועיים, בחדר משרדים במכון ויצמן ברחובות, פתחה עופרי כהנא, נערה נעימת מראה מנתניה, בהרצאה קלה על עבודת הגמר שלה, שעליה זכתה בפרס הראשון בתחרות ארצית של עבודות גמר במדעים. המחקר של כהנא, תלמידת י"ב בתיכון ש"י עגנון, כך נכתב בהודעה הרשמית של מכון ויצמן, עוסק ב"כליאת יונים, אטומים או מולקולות בעלי מטען חשמלי, במקום מוגדר במרחב, לפרק זמן ממושך".

כשכהנא הסבירה במתינות, מול קהל אוהד, את מטרת המחקר ודרך הפעולה שלה, קבוצת הנערות שהקשיבו לה, כולן מצטיינות במדעים כמוה, שאף הגיעו לשלב מתקדם בתחרות שבה זכתה, הינהנו בהבנה. אני, לעומתן, התחלתי להזיע קלות למשמע ההסברים, למרות המזגן, ומוחי נאטם. חשתי כמו תייר בארץ זרה. אבודה לגמרי.

אחרי כהנא, סיפרה שי קריתי מתיכון אהל שם ברמת גן על המחקר שלה, העוסק במחשוב. "ניסיתי להשתמש בקוד במחשב כדי למצוא דרכים פשוטות לבנות כלים למחשב בעזרת כלי מחשוב קוונטים", אמרה. שליטתה בחומר היתה מרשימה, אך בשבילי זאת היתה אותה שפה זרה.

דניאל בר און

שינוי נרשם למשמע ההסברים הקצרים של מיכל טברוסקי מתיכון קציר ברחובות ונועם שלו מרעות הלומדת בתיכון למדעים ואמנויות בירושלים, שעבודותיהן נעשו בתחום הביולוגיה. וכשהן דיווחו על כך שהמחקרים עשויים יום אחד לתרום, האחד לריפוי סרטן והשני להקלה על התקפי חרדה, זה אפילו נשמע מעניין.

מתוך 120 עבודות גמר במדעים שהוגשו השנה לתחרות במכון ויצמן נבחרו 12 עבודות לשלב הסופי. ובהן, רוב מכובד של עשר עבודות הוגשו על ידי תלמידות. שיעור ההצלחה הנשי בתחרות צד את העין, שכן הוא חריג במציאות שבה ייצוג נערות ונשים במקצועות מדעיים בתיכון או באוניברסיטה הוא נמוך וכלל אינו משקף את חלקן באוכלוסייה.

מעניין אם כן לנסות להבין מה הניע לפחות חלק מהתלמידות שהגיעו לשלב הסופי לבחור במקצוע המדעים, וכן כיצד הן מסבירות שרוב חברותיהן מעדיפות, כמוני, נושאי לימוד או עניין שאינם דורשים ידע מתמטי או מדעי.

מתברר שהנערות הללו אינן מקבלות את ההנחה המוקדמת שיש בעיה. הן בחרו בתחומי המדעים כי "זה פשוט מעניין", כפי שאומרת קריתי. היא מתעניינת בעיקר בפיסיקה. ובשעות הפנאי שלה היא נוהגת לנהל דיונים עם מדענים בפורומים על ייצור דלק מאצות.

בעיני האחרות זו כלל אינה סוגיה. "לא מעניין אותן ללמוד באופן כללי", מסבירה כהנא. "גם בנות יכולות לעשות מדע", פוסקת טברוסקי בביטחון עצמי רב. לדבריה, הטענה שבנות נרתעות ממדעים היא סטריאוטיפית בפני עצמה.

"כל הניסיונות לקדם רק בנות מסמנים אותן כשונות וזה מזיק", טוענת גם קריתי. "החשש ממקצועות מדעיים משותף לכולם. אלה מקצועות קשים יותר. אנשים הולכים על דרך הקלה". שלו מסכימה: "מציק לי שיש בכלל דיבור על מגדר. אנחנו פה כדי להראות שלא רק לבנים יש מחשבה ריאלית. בכלל, מעצבן אותי שמייחסים לבנים חשיבה שונה מבנות. ושהם בולטים בעולם מדע. אנחנו כן פה. אנחנו שווי כוחות ולא צריך להעצים נשים".

כמו סבתא ואמא

בניגוד למסקנה הנחרצת של שלו, במשך השנים ובעקבות מחקרים העמדה של חוקרי חינוך וסוציולוגים היתה שדווקא צריך להעצים נשים, כדי להתמודד עם תת-הבחירה שלהן במקצועות מדעיים.

רבים מהניסיונות הללו מצביעים על כך שהנערות הצעירות לא יכלו לשאת את עיניהן למודל נשי מצליחני בתחומים אלה. כשבוחנים את הרקע המשפחתי של הנערות הללו, מתברר שרובן באות מבתים שבהם המדעים היו שיח טבעי. כך, למשל, סבתה של טברוסקי היא ביולוגית, ואמה עובדת בשטח הביולוגיה המולקולרית במשרד החקלאות. אמה של כהנא היא רכזת מתמטיקה ומדריכת מורים בתחום זה. אולי זה מלמד שבמקרה שלהן לפחות, בזכות המודל שראו בבית, נחסכה מהן המשוכה של סטריאוטיפים חברתיים שמונעת מבנות רבות לבחור במדעים. למשל העובדה שבנות מייחסות לתלמידי כיתות המדעים את התכונה הפסולה ביותר בתיכון, חנוניות, וחוששות מהתיוג הזה.

לדברי כהנא, "הסטריאוטיפ שלהבין במדעים זה להיות חנונית הוא פאסה בדיוק כמו זה של 'אשה למטבח'. אצלנו בבית ספר חנוניות הן החכמות. מקנאים בהן ורוצים להתחבר אתן. אין כבר השפעה לסטריאוטיפים על בנות. אין יותר מה להתייחס לזה".

כשהיא נשאלת אם היו לה לבטים כשנרשמה לכיתת הפיסיקה, שבה חוץ ממנה יש תלמידה אחת נוספת בלבד, השאר בנים, היא מודה ש"חששתי קצת. אבל סמכתי על אמא שלי שסייעה לי לבחור בכיתה הזאת, ואני לא מצטערת".

לדברי הפרופ' אורית חזן, העומדת בראש המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה בטכניון, הרתיעה של נשים ממקצועות המדעים אינה ניכרת בקצה העקומה של המצטיינות במדעים ­ "אחרי הכל יש לנו גם זוכת פרס נובל" ­ אלא בעיקר באמצע, בקרב התלמידות הממוצעות. היא מספרת על ניסוי שבו השתתפו תלמידות בחיפה בפעילות במעבדות הנדסת חשמל; כעבור כמה שנים קפץ שיעור הבנות במקצוע זה מכ‑10% ל‑20%.

כיום חזן מלווה פרויקט חדש, ארוך טווח, להעצמת נערות במדעים, שנעשה בחיפה. במסגרתו הטכניון, הנחשב למוסד שבו הגמוניה גברית, מפנה את פניו לשכונה שבה הוא יושב ובעיקר פועל כדי שיגיעו אליו נשים צעירות.

"מובילות לטכניון" פעל השנה בתיכון עירוני ג' שמול הטכניון, בשכונת נוה שאנן בחיפה, אבל הוא עתיד להתפשט בחיפה רבתי. זהו פרויקט שש שנתי, שמלבד הטכניון תומכים בו עיריית חיפה, סניף ויצ"ו בנוה שאנן וכן חברות בתעשיית ההיי-טק כמו יבמ ואינטל.

מטרתו המוצהרת של הפרויקט היא יישומית: לכוון נשים צעירות לטכניון ולבחירה במקצועות ההנדסה דווקא. שכן לדברי חזן, יש מחסור באנשי מקצוע במקצועות אלה בצבא ובתעשייה. מטרה משנית היא שבאמצעות האופק המקצועי שלהן, וקבלת מלגה לטכניון, המשתתפות בפרויקט ישאפו להישאר בחיפה, הסובלת מהגירה שלילית.

39 תלמידות כיתה ח' השתתפו השנה בפרויקט, שכלל שעות תגבור במתמטיקה בקבוצות קטנות, פעילויות שונות בנוער שוחר מדע בטכניון, סיורים בחברות היי-טק ומפגשים עם חוקרות מהטכניון ונשים מצליחות בתעשייה; לאו דווקא כאלה שבאו מרקע שהבטיח הצלחה. בשנה הבאה תמשיך הקבוצה בפעילות ותיפתח קבוצה חדשה של תלמידות כיתה ז'. כמו כן יצטרפו לפרויקט בתי ספר נוספים בחיפה.

הבנים מתלוננים

במקצועות המדעים בעירוני ג' בחיפה, תיכון השם דגש על מדעים, דווקא נרשם ייצוג גבוה לבנות. בכיתות הפיסיקה יש כמעט שוויון. מדוע התעקש בית הספר הזה להעצים בנות?

מנהלת חטיבת הביניים, רבקה גינזבורג, אומרת כי "בבית הספר באמת יש בנות שלומדות מדעים, אבל השאלה מה הן עושות בהמשך. האם הן נשארות במקצועות מדעיים ובמיוחד הנדסה? המחקרים מראים אחרת. יש נשים שלומדות, אבל המשקל שלהן נמוך יחסית בתעשייה. כ‑15% בקרב לומדי מקצועות ההנדסה. אנחנו רוצים לאתר את הפוטנציאל הנסתר מהעין".

לדבריה, בבית הספר קיים "כל המנעד של החברה בישראל. מילדים שהוריהם עובדים בטכניון עד ילדים שרק אנחנו שם בשבילם". היא מאמינה ש"זימון ההצלחות לבנות הוא חשוב. בעקבות הצלחתן בלימודים, הן יוכלו להביע רעיונות, להשתתף ולשאול בשיעור בלי לחשוב שהן מסכנות משהו מהיוקרה האישית. הן יאמינו שהן יכולות לעשות מה שהן רוצות, גם לחצות את תקרת הזכוכית".

לדברי גינזבורג, הבנים בשכבה התרעמו על ההעדפה המתקנת לבנות, כלשונם. "הם שאלו, למה אתן מעדיפות את הבנות? גם אנחנו רוצים לקבל העצמה. הם טענו שאם מעדיפים מגדר אז מערערים על השוויוניות. הסברנו שאנחנו מאמינים שנשים לא נופלות ביכולת האנליטית שלהן מהגברים, אבל הן לא בוחרות במקצועות אלה. הסיבה המרכזית היא שעדיין, עם כל תהליך הסוציאליזציה, בנות לא מגיעות לשוק שנקרא גברי, אלא בוחרות, כמוני, במקצועות שנחשבים נשיים יותר, כמו הוראה, תקשורת ועוד".

לדברי ד"ר אסיה לויטה מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, שאף היא בצוות ההיגוי של הפרויקט, נרשם שיפור משמעותי בציונים בעקבות התוכנית; בעיקר בקרב בנות בכיתות רגילות, הרבה יותר מאשר בכיתות מדעיות. כ‑10% מהמשתתפות עברו לכיתות מדעיות בעקבות הפרויקט. הגורם הכי בולט שתרם לשינוי, כפי שצוין במחקר הערכה שליווה את הפרויקט, היה התגבור והליווי הצמוד לתלמידות, מה שאינו שייך דווקא לעניין המגדרי. כמו כן הצביע המחקר על עלייה בדימוי העצמי ובתחושת היכולת של המשתתפות.

נוכח ההצלחה, בשנה הבאה ייתנו את הדעת גם על גורמים חשובים נוספים, כליווי רגשי ותמיכה כקבוצה וכן חינוך צוות המורים, שעשויים להיות אף הם נגועים בחשיבה סטריאוטיפית.

על השאלה, מדוע לדעתן יש פחות סטודנטיות במקצועות מדעים והנדסה, השיבה אחת התלמידות המשתתפות בפרויקט: "כי תמיד אמרו שבנות צריכות להיות בבית. זו מין סטיגמה כזו. אחרת ענתה "כי בנות פחות מאמינות בעצמן, יותר מפחדות, לא שואפות מספיק. צריך לעודד בנות, כמו בתוכנית הזאת. להראות להן שהנדסה זה מקצוע שגם בנות יכולות להצליח בו ולהיות משמעותיות. ולא רק לעודד, גם לתת כלים, כמו התגבורים שאנחנו מקבלות בבית הספר. ככה יצטרפו עוד בנות, ככה שוברים סטיגמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו