בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך גידלנו דור שלם של רודנים קטנים

הילדים של היום הם כנראה היצורים הכי מפונקים אי פעם, קובעים ספרים אמריקאיים חדשים, שמנסים לעזור להורים להבין איפה הם טעו

81תגובות

חוץ מצאצאי שושלת מינג ויורשי העצר של צרפת לפני המהפכה, ילדים אמריקאים כיום הם כנראה האוכלוסייה המפונקת ביותר בתולדות העולם. כך פוסקת כתבת "הניו יורקר", אליזבת קולברט, בכתבה שכותרתה "מקולקלים מרוב פינוק" (Spoiled Rotten). "לא רק שיש להם כמות חסרת תקדים של חפצים ­ בגדים, צעצועים, מצלמות, מגלשי סקי, מחשבים, טלוויזיות, טלפונים סלולריים, פלייסטיישנים ואייפודים, הם גם קיבלו לידיהם סמכות חסרת תקדים", היא כותבת.

הפתרון לבעיה מתחיל כנראה בזיהויה, ולכן יצאו לאור באחרונה בארצות הברית שורה של ספרים העוסקים בנושא ותולים את הפינוק במגוון של סיבות.

"הורים רוצים את האישור של ילדיהם, היפוך של האידיאל מהעבר שלפיו ילדים חיפשו את האישור של הוריהם", כתבו ג'ין טווינג וקית קמפבל, שני פרופסורים לפסיכולוגיה, בספר "מגיפת הנרקסיזם". "במשפחות רבות מהמעמד הבינוני, לילדים יש לפעמים עד שלושה מבוגרים שמזנקים למלא כל בקשה שלהם. זהו ניסוי חברתי בקנה מידה גדול, ומספר הולך וגדל של מבוגרים חוששים שהוא לא מצליח".

גטי אימג'ס

לפי סקר שהזמינו המגזין "טיים" ורשת סי-אן-אן, שני שלישים מההורים האמריקאים חושבים שהילדים שלהם מפונקים.

הספרים ­ בהם "נסיך הזכות" ו"אמהות רעות שולטות" ­ הם מעין ספרי "אל-תעשה-זאת-בעצמך". עצותיהם הן על דרך השלילה: לא להיכנע לפעוט; לא להתערב בכל פעם שבני העשרה שלכם נראים משועממים; לא להשקיע 200 אלף דולר בלימודים גבוהים של הילד, שחוזר אחר כך לגור בבית ושותה את כל הבירה שלכם.

"צאצאינו פשוט מינפו את הכוונות הטובות שלנו ואת השקעת היתר שלנו לצרכיהם", כותבת סאלי קוסלואו בספרה החדשה "להתכופף לקראת בגרות: תובנות מקן שלא כל כך התרוקן". העמדה שלה עולה בקנה אחד עם זו של ספרי העצות האחרים. ותמציתה ­ לא לעשות. "הדרך הטובה ביותר להפגין את אהבתנו היא לנסות להיות פחות אמהיים ואבהיים", היא כותבת. בין השאר היא מציעה פשוט לא לעשות כלום כשהילדים הבוגרים עוזבים את הבית.

מדלן לוין, פסיכולוגית מקליפורניה, טוענת בספר ששמו "למדו את ילדיכם היטב: הורות להצלחה אמיתית", כי הורים מתאמצים יתר על המידה לעזור לילדיהם משום שהם מעריכים במידה מופרזת את יכולתם להשפיע. לדעתה, המאמץ הרב שמשקיעים בילדים, באופן פרדוקסלי, רק מעכב אותם.

פמלה דרוקרמן, עיתונאית לשעבר ב"וול סטריט ג'ורנל", הגיעה למסקנה דומה כשחיתה מחוץ לארצות הברית. היא עברה לפאריס, נישאה לבריטי לשעבר ונולדה להם בת. באופן טבעי גידלה את בתה, בין שמה, לפי האסכולה האמריקאית. התוצאה של החינוך הזה, לפי תיאורה בספר "לגדל את Bebe" (תינוקת בצרפתית), היתה שבין בלטה כילדה הכי לא מחונכת בכל מסעדה פאריסאית וגינה ציבורית שבהן ביקרו. "ילדים צרפתים ישבו בנחת בארוחה של שלוש מנות, ואילו בין זרקה אוכל מהשולחן עוד לפני שלב המתאבנים", היא כותבת.

דרוקרמן שוחחה עם הרבה אמהות צרפתיות, כולן מטופחות ונראות רגועות. היא למדה מהן שהצרפתים מאמינים כי לטובת ילדיהם עדיף להתעלם מדרישותיהם. "הורים צרפתים לא דואגים שהם יקלקלו את הילדים שלהם בכך שיתסכלו אותם", היא כותבת. "להיפך, הם מאמינים שהילדים שלהם יהיו מקולקלים אם לא יידעו להתמודד עם תסכול".

עוד דבר שלמדה דרוקרמן הוא פשוט לומר לא. מתברר שהורים צרפתים מתכוונים למלה הזאת כשהם הוגים אותה. "זה מבהיר לילדים שיש עוד אנשים בעולם, שצרכיהם חזקים כמו אלו שלהם", היא מסיקה.

שני אנתרופולוגים שחקרו את אורחות החיים של שבט המאציחנקה?? החי בפרו גילו כי הילדים בשבט זה, המונה כ‑12 אלף בני אדם, מחממים את האוכל שלהם מעל מדורה כבר בהיותם בני שלוש. הם השוו את הרגליהם לאלה של משפחות בלוס אנג'לס ­ וגילו כי ילדים אמריקאים כמעט לעולם אינם מבצעים מטלות מבלי שהתבקשו לעשות כן. "רבים מההורים האמריקאים", על פי החוקרים, "טוענים שיותר פשוט לעשות את המטלות בעצמם מאשר לגרום לילדים שלהם לשתף פעולה".

בספר "אומה של חנונים: המחיר הגבוה של הורות מתערבת" תולה הארה אסטרוף מאראנו את הפינוק בשיטת הקבלה למכללות בארצות הברית. טענתה היא כזאת: הורים ממעמד מבוסס רואים בתואר מאוניברסיטת יוקרה אחת הדרכים היחידות לקדם את הילדים בתחרות הקשה בעולם של היום. כדי להבטיח את היתרון הזה, ההורים יעשו כמעט הכל; וזה אומר לא רק לקבל עליהם את כל מטלות הבית, אלא גם לעזור לילדים בשיעורי הבית במתמטיקה, לשכור מורים פרטיים בעלי תארים, ואם צריך ­ לתבוע את בית הספר על ציון נכשל.

מעניין איזה ציון יקבלו בסופו של דבר, בראייה היסטורית, ההורים של הדור הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו