בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיכון במילווקי מספק מענה להומואים ולסביות

כשליש מהתלמידים בתיכון אליאנס הם הומואים ולסביות, רבים מהם נשרו מהזרם המרכזי בחינוך. תנועה מבורכת או סוג חדש של הפרדה מינית?

8תגובות

בכיתת הבוגרים הראשונה בבית הספר התיכון אליאנס במילווקי, התלמיד המצטיין של השנה - זה שנושא נאום בטקס הסיום של בית הספר - היה בעל ממוצע ציונים של 60. "אלה היו תלמידים עם שכל", מספרת טינה אוון, מייסדת בית הספר והמורה הבכירה בו. "אבל רבים מהם נעדרו קודם לכן תקופות ארוכות מבית הספר משום שהציקו להם, ולרבים מהם היו בעיות בבית. באותה שנה היו לנו 15 תלמידים. חמישה מהם גרו אצלי בשלב מסוים, מסיבה זו או אחרת".

אליאנס אינו בית ספר רגיל. מטרתו לספק מענה לקהילה שבמקרה הטוב מתעלמים ממנה, ובמקרה הגרוע מתכחשים לקיומה - בני נוער הומואים ולסביות. אם תקראו לו "בית ספר להומואים", יתקנו אתכם מיד. אין דרישות קבלה בתחום הנטייה המינית או כל דרישה אחרת. בבית הספר אין דגלים בצבעי הקשת או כרזות של משולשים ורודים. אוון מנחשת שכשליש מהתלמידים הם להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים או דו-מיניים). "אם אתה גיי, לא עושים אצלנו עניין מזה", היא אומרת. "גם אם אתה לא".

אילוסטרציה: גטי אימג'ס

אבל בית הספר, הפועל במימון מדינת ויסקונסין, ידידותי לגייז במוצהר. "הם יכולים לדבר על קשר או פרידה בלי לפחד הוא איך יקבלו את זה", מסבירה אוון. כל מי שרוצה יכול להתמודד על תואר מלך או מלכת הנשף, ללא שיוך מגדרי אוטומטי. ציור קיר בכניסה למבנה נושא את המלים "ידע, כבוד, שלום", ולידו קבוע שלט, "סטונוול אין" (שמו של פאב ההומואים שבו החלו מהומות סטונוול, נקודת ציון בתולדות המאבק לזכויות הלהט"בים בארצות הברית).

זה בית ספר קטן - 165 תלמידים בסך הכל לומדים בו - וכולם מכירים בו את כולם. במסדרונות נראה שיעור גבוה מהרגיל של נערים בשיער עד הכתפיים או בציפורניים צבעוניות. זו מסה קריטית של ילדים שהרגישו שאינם מתאימים לשום מקום אחר - ובהם גם גותים, פאנקיסטים וחנונים. הנון-קונפורמיזם הוא נורמה.

בתקופה שלא היתה כמוה בארצות הברית בכל הנוגע לקבלת הרב-גוניות המינית, נדמה שבתי ספר כאלה - יש כמה דוגמתם באמריקה - הם פרדוקסליים. "מה קיומם של בתי ספר כאלה אומר על המדינה שלנו?" שואל ריץ' סאווין-ויליאמס, מרצה לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת ורנל, מחבר "The New Gay Teenager" (המתבגר הגיי החדש).

טינה אוון מודה שלא כולם אוהבים את בית הספר. אחד הנערים צילצל הביתה כמה ימים אחרי שהגיע לבית הספר ואמר, "אבא, תוציא אותי מפה, הילדים האלה מוזרים". אבל יש אחרים שהוא מציל. דילן הוגריץ' בעל השיער הארוך, שנוהג להתאפר לפעמים, היה יעד להצקות תכופות בבית הספר בעיירה סוקוויל שבה גדל. "זה פגע בי נורא", הוא אומר. "שנאתי את החיים שלי". כשאמו התלוננה בבית הספר, נאמר לה שעליו להסתפר ולנסות להתנהג "בצורה גברית יותר". כל בוקר, אמרה ל"טיים", "ידעתי שאני מסיעה אותו למקום שבו פוגעים בו. הרביצו לך? בוא, תחזור לשם. לבי נשבר בכל פעם שהוא יצא מהאוטו". היא החליטה לא לרשום אותו לכיתה ח'. הוא עבר ללמוד באליאנס, מרחק שעה וחצי נסיעה מהבית.

בית הספר, שנוסד ב-2005, הוקם בתבנית בית הספר הארווי מילק במנהטן, הקרוי על שם הפעיל למען זכויות הגייז מסן פרנסיסקו, שסיפורו שימש בסיס לסרט "מילק". הוא החל את דרכו כתיכון, הוסיף חטיבת ביניים ובקרוב יחזור להיות תיכון בלבד.

מייקל פרייטס, סטרייט בן 17, אומר שהוא אוהב את אליאנס משום שאינו מרגיש ששופטים אותו שם. "בחטיבת הביניים הציקו לי המון. ניסיתי להיות כמוהם, אבל לא הצלחתי. אבל אם יש בעיה כזאת באליאנס, התלמידים האחרים לא שותקים והמורים מטפלים בזה".

התלמידים פותרים סכסוכים באמצעות הליך שהם מכנים "צדק משקם", ובעזרת "מעגל צדק" בהנהגת התלמידים. פרייטס אומר שבעזרתו "מנסים להבין את הבעיה ולתקן אותה מבלי שהדברים ייצאו משליטה".

ההצדקה העיקרית לקיומם של בתי ספר כגון אליאנס היא הבטיחות האישית - תגובה ממסדית למעשי הבריונות המתפשטים כלפי בני נוער להט"בים ואחרים בבתי ספר מהזרם המרכזי. הבעיה חמורה. במחקר שערכה רשת החינוך להומואים, לסביות וסטרייטים (GLSEN) ב-2009, אמרו תשעה מכל עשרה תלמידים להט"בים כי חוו הצקות או מעשי בריונות. כשני שלישים טענו שהם מרגישים לא בטוחים בבית הספר, ואילו אחד מחמישה אמר שתקפו אותו פיסית.

מחקר מ-2007 העלה ש-39% דיווחו על תקיפות פיסיות. מתוך אלה שדיווחו למורים או למנהלים על ההצקות, רק 29% אמרו שהדיווח הניב התערבות יעילה. בחורף שעבר התאבד קנת וייסהאן, בן 14, אחרי שיצא מהארון בתיכון שלו באיווה. האיומים, ההצקות והמכות שספג נעשו כה חמורים עד שהמורים נאלצו לשמור במסדרונות כדי להגן עליו. בסופו של דבר וייסהאן התאבד.

גם כשההורים אינם מוכנים להשלים עם העובדה שילדיהם הומואים, אומרת אוון, הם מבינים את הצורך לשלוח אותם לסביבה תומכת. "הם רוצים שהילד שלהם יהיה בטוח מסכנה. הם רוצים לדעת שלא יירקו על הילד שלהם ולא יבעטו בו רק בגלל מי שהוא".

השמרנים אינם שבעי רצון מהמגמה הזאת. יו"ר המפלגה השמרנית במדינת ניו יורק, מייקל לונג, מתח ביקורת על בית הספר הארווי מילק. "יש דרך אחרת ללמד הומואים?", שאל. "יש להם מתמטיקה מיוחדת? אין שום סיבה להתייחס לילדים האלה כקבוצה נפרדת".

צ'אד ויידן, שעמד בראש הניסיונות להקים בית ספר ידידותי לגייז בשיקגו, אומר שחלק מכישורי ההוראה הוא להסביר לתלמידים עניינים מופשטים. "הרעיון הוא להפוך את זה לרלוונטי. אם מלמדים הסתברות במתמטיקה, אפשר להסביר זאת בעזרת בדיקת שיעור ההתאבדויות של להט"בים, למשל".

עם זאת, יש שהיו מעדיפים שבני נוער גייז לא ייראו ולא יישמעו. רשת של מועדונים לגייז ולסטרייטים צצה בבתי ספר ברחבי ארצות הברית, אבל המועדונים האלה מותקפים תדיר בידי רשויות בית הספר והורים שמרנים, ובגללם נאלצים התלמידים להגן בבית המשפט על זכותם להתארגנות עצמית. כך קרה בשנה שעברה בווסט בנד שבוויסקונסין, מרחק נסיעה של 45 דקות בלבד מאליאנס.

שמרנים רבים רוצים להאמין שילדים ונוער הנמשכים לבני מינם עשויים "לחזור למוטב" אחרי שלב של התנסות. מבחינתם, בתי ספר יעודיים עלולים לקבע נטייה זמנית. "אף אחד לא שואל נער או ילד סטרייט: ‘אתה בטוח? אתה צעיר מכדי לדעת אם אתה אוהב בנות. זה בטח רק שלב'", אומרת איילין רוס, מנהלת "אאוטלט פרוגרם", שירות תמיכה לנוער חד-מיני מקליפורניה ל"ניו יורק טיימס". "אבל זה מה שאנחנו אומרים לעתים קרובות מדי להומואים. אנחנו מונעים מהם את הרגשות שלהם ואת האמת כפי שלעולם לא נעשה להטרוסקסואלים".

עולם ידידותי

בדורות הקודמים הצעירים היו דוחים את היציאה מהארון עד הקולג'. עכשיו הם מרגישים חזקים מספיק להצהיר על נטייתם המינית כבר בחטיבת הביניים או בתיכון - בגיל ובמקום שמתאפיינים בבריונות, בהתנסויות מיניות ובסערות הורמונליות. "ילדים יוצאים מהארון מוקדם יותר, וחטיבת הביניים היא ללא ספק המקום הגרוע ביותר מבחינת ההצקות, הן לסטרייטים והן לגייז", אומר סאווין-ויליאמס.

"תמיד ידענו שבתקופת חטיבת הביניים הילדים מתמודדים עם הזהות שלהם", אמרה יועצת בחטיבת ביניים ל"ניו יורק טיימס". היא הודתה שבית הספר שלה "ממש לא ערוך" לקבל תלמידים שמצהירים בגלוי שהם הומואים ולסביות. "אבל בעבר היה קל להעלים עין מהתייחסויות מילוליות אנטי-הומואיות, כי הן כל כך מושרשות בתרבות חטיבת הביניים, וכי תלמידים לא יצאו מהארון. עכשיו הם יוצאים, ואנחנו מנסים לשמור עליהם".

בתי ספר ידידותיים לנוער חד-מיני נתקלו בהתנגדות גם מצד אנשי הקהילה, שסבורים שהם יוצרים למעשה הפרדה; מגוננים על הנוער החד-מיני מפני מציאות של הומופוביה ובו-בזמן מנקים את בתי הספר של הזרם המרכזי מאשמה.

סאווין-ויליאמס מפקפק במטרתם של בתי הספר הידידותיים להומואים. "רוב התלמידים בהם אינם גייז, אלא לא-טיפוסיים מגדרית - לא מתאימים את עצמם לסטריאוטיפים המסורתיים", הוא אומר. "איפה זה ייגמר? האם יש לנו בתי ספר לילדים שמנים ולילדים מעצבנים ולכל שאר הילדים שלא מתאימים לרוב?".

בשיקגו ההתנגדות המשולבת של הדתיים, השמרנים והגייז סיכלה תוכניות להקים בית ספר דומה. "היה לחץ מצד הקהילה", אומר ויידן, שהוביל את הניסיון להקים את בית הספר. "המבוגרים בקהילה התנגדו וטענו שזו הפרדה. ‘אם תקימו את בית הספר הזה', הם אמרו, ‘תיצרו מצב שבו בתי הספר האחרים פטורים מאחריות'. אני מקווה שבעוד עשר שנים לא יהיה צורך בבתי הספר האלה. אבל עכשיו הם זקוקים להם".

אוון מסכימה לדבריו. "צריך לטפל בעניין בבתי ספר אחרים, אבל עובדה שלא מטפלים בזה", היא אומרת. "התלמידים שלנו אומרים: ‘אנחנו יוצאים לעולם כל יום. אנחנו יודעים מה מחכה לנו'. העולם שמחוץ לתיכון הרבה יותר דומה לבית הספר שלנו. הוא יותר ידידותי לחד-מיניים מאשר בתי הספר התיכוניים".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו