בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'י-פי-אס לכל ילד

האם קרוב היום שבו כל הורה יצמיד לילדו מכשיר איתור?

תגובות

לפני כמה ימים הטמנתי מכשיר איתור לווייני במכוניתה של אשתי לפני שיצאה לעבודה. מכשיר נוסף הוטמן בתיק ההחתלה של בני בן השנתיים כשלקחתי אותו למטפלת. עדיין נשארו ברשותי כמה מכשירי איתור נוספים, וההורים שלי בדיוק באו לביקור, אז זרקתי אחד במכונית שלהם כאשר יצאו עם בני לפארק.

מובן שלא ציפיתי לתנועות חשודות, ואכן כשבחנתי את המסלולים שתיעדו מכשירי האיתור לא גיליתי שום דבר מעניין. זאת היתה רק התנסות קטנה בריגול, אבל בכל זאת הרגשתי כמו נבל.

ובצדק: בדיוק בגלל תעלולים כאלה יצא למכשירי האיתור שם רע. המכשירים הקטנים האלה מקושרים ללווייני ג’י־פי־אס ולרשתות סלולריות ומשדרים נתונים על מיקומם. כאשר שולחים אותם אל העולם הגדול, אפשר לעקוב אחר תנועתם באינטרנט או באפליקציה לסמארטפון. אפשר גם לתכנת אותם כך שישלחו התראות על פי קריטריונים מסוימים.

יכולתי לתכנת את המכשיר כך שאקבל הודעה אם המכונית של אשתי תעזוב את החניון בעבודה שלה במשך היום, או אם המכונית של הורי תעבור את המהירות המותרת.
אם האפשרויות הגלומות במכשירים האלה גורמות לכם סחרחורת, אתם לא לבד. אבל לאחר ששוחחתי עם נציגי כמה חברות המשווקות מכשירי איתור ובדקתי אותם בעצמי, גיליתי שיש להם שימושים חיוביים רבים. למשל, יש הורים שמשתמשים במכשירי האיתור כדי לוודא שילדיהם מגיעים בבטחה לבית הספר ובחזרה. אחרים מתקינים אותם במכוניות של ילדיהם המתבגרים, כדי לדעת אם הם נוהגים באופן פרוע. בנוסף לכך, מכשירי איתור המשולבים בלחצני מצוקה מסייעים לאתר קשישים הסובלים מאלצהיימר ולהעניק להם טיפול חירום. ואין לשכוח את הכלב: מכשיר איתור המוצמד לקולר מאפשר לבעלים לדעת כאשר הכלב יוצא מהחצר ולמצוא אותו אם הוא נעלם.

ככל שלמדתי יותר על אפשרויות השימוש במכשירים האלה, כך נסדקה התדמית המטרידה שלהם. ואמנם, ייתכן שמכשירי איתור לווייני ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים.
אחת החברות שמייצרות מכשירים כאלה, “אמבר אלרט ג’י־פי־אס”, הוקמה ב–2007 על ידי ראסל תורנטון, איש עסקים ממדינת יוטה, לאחר שאיבד את בנו בן השלוש בפארק שעשועים. אחרי 45 דקות של חיפוש מורט עצבים הוא מצא אותו מתחבא בתוך אחד המתקנים. התקרית הטראומטית המריצה את תורנטון לבנות מכשיר שיעזור להורים אחרים להימנע מאירועים דומים.

מכשיר האיתור של אמבר אלרט הוא בגודל כף יד של ילד ודומה מעט לאיתורית מהדור הישן. אפשר להניח אותו בכיס או בתיק גב, או בתוך קופסה המוצמדת ללולאת החגורה במכנסיים. רוב הלקוחות קונים את המכשיר בשביל ילדים בני שנתיים עד עשר, גילים שבהם הילד כבר נייד אבל לא מספיק גדול בשביל טלפון סלולרי. המכשיר גם יכול לשמש מעין טלפון: הילד יכול ללחוץ על כפתור ולשלוח הודעת טקסט או לצלצל להורה, וההורה יכול לחייג למכשיר ולהקשיב לקולות בסביבה. יש אפילו אפשרות לקבל התראה בכל פעם שהילד מתקרב למרחק 150 מטרים מכתובת שנמצאת במאגר כתובות של עברייני מין.
ומה בנוגע לפרטיות ולמרחב האישי של הילדים? משווקי המכשירים האלה מוצאים גם לכך תשובה: לטענתם, מכשירי האיתור בעצם עוזרים להורים מגוננים מדי, שרוצים להעניק לילדיהם יותר חופש ועצמאות. הידיעה שיוכלו למצוא את ילדיהם אם ייקלעו למצוקה מאפשרת להורים להרשות להם ללכת ברגל לבית הספר או לנסוע לסרט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו