בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ראלף ההורס" הוא סרט מרהיב

הסרט החדש "ראלף ההורס" מציג עולמות מקוריים, המשלבים את מיטב הקידמה הקולנועית עם עולמם של משחקי מחשב מיושנים. התוצאה יצירתית ומרהיבה

10תגובות

"ראלף ההורס", הסרט החדש של אולפני דיסני, משלב סרט תלת־ממד עם הדו־ממדיות של משחקי הווידיאו שבארקייד, אותם משחקי מטבעות שאפשר למצוא מחוץ לאולם הקולנוע, ממש ליד הדוכנים של הממתקים. משחקי המחשב האלה הם הגלגול הקודם, התמים והמיושן של משחקי המחשב הנוכחיים ‏(ובמשך הסרט הגיבור, בקריצה לקהל, אף מופתע מכמה שאלה נהיו אלימים‏).

האנשת הגיבורים של משחקי המחשב היא עוד שלב בהאנשת כל הדמויות מעולמות הילדים - החל באגדות ‏("שרק" וכו'‏) וכלה בצעצועים עצמם ‏("צעצוע של סיפור"‏) - שלב רצוי, מתבקש אפילו. גיבור סרט זה הוא ראלף ‏(בדיבוב המועדף לאנגלית, ג'ון סי ריילי‏), השייך למשחק "פיקס איט פיליקס" ‏("תקן אותה, פליקס"‏). הוא ענק מגודל אגרופים, שתפקידו במשחק הוא להרוס מבנים, שפליקס יתקן אחר כך. ראלף, ענק עדין שכמותו, מאס בתפקיד התוקפני שייעדו לו. בפרפראזה על דברי ג'סיקה רביט מ"מי הפליל את רוג'ר ראביט", אחד הסרטים הרבים שהשפעתם ניכרת כאן, "אני לא רעה, פשוט ככה ציירו אותי". גם ראלף אינו רע, פשוט ככה תיכנתו אותו. אחרי כמה עשורים שהוא תקוע בעבודת הכפיים כפוית הטובה הזאת, עוד מהאייטיז, ראלף מחליט לעזוב את המשחק ויוצא למסע שבעקבותיו יוכל לפתוח אולי דף חדש, או נכון יותר, מסך חדש. המסע שלו מתקיים, באנימציה ממוחשבת, בין משחקי הווידיאו השונים. בסוף המסע לגילוי עצמי הוא כמובן מבין שהוא זה שמגדיר את עצמו.

סיפור המסגרת הזה אולי נשמע בנאלי למדי, והשימוש בדמויות ממשחקי הווידיאו יכול להישמע גם הוא כקיצור דרך ללבם של הצופים הצעירים, אך אין דבר רחוק מזה. "ראלף ההורס" הוא סרט יצירתי להפליא; העולמות בו מקוריים, הדמויות נהדרות, הוא גדוש הומור, אנרגיה ותנופה. בסופו הראש סחרחר מהתרגשות.

"ראלף" מזכיר במקצת את "צעצוע של סיפור" של אולפני פיקסר. בסוף הסרט העין תרה אחרי הקרדיט של ג'ון לאסיטר, יוצר אותה יצירת מופת, על כל סרטי ההמשך שלה - ופוגשת בו. מיד אחרי הקרדיט של הבמאי ריץ' מור, שביים רבים מפרקי "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'ורמה", ואלה של התסריטאים פיל ג'ונסון וג'ניפר לי, נמצא גם שמו של לאסיטר כמפיק האחראי של סרט זה.

המקור להשוואה ברור - כמו ב"צעצוע של סיפור", כך גם ב"ראלף ההורס" הדמויות אוטונומיות ומלאות יצרים מאחורי הפיקסלים. יש בסרט גם מסרים על אמונה בעצמך וחשיבותה של חברות, וכן נימה נוסטלגית, הפונה להורים ‏(לקבוצת התמיכה של גיבורי משחקי הווידיאו המיושנים מגיעים גם פק־מן ואחרים‏).

הסרט, כמו "צעצוע של סיפור", מדבר לבנות ובנים, וגם לכל המשפחה ולמי שסתם אוהבים סרט אנימציה טוב, בדיבוב של קומיקאים ובהם שרה סילברמן.

הסרט משתמש בשפה של משחקי מחשב, הכוללת שלבים, קרבות ומרוצים. לכן הוא מתקדם לא רק לפי תבנית קונוונציונלית של סרט דיסני אלא גם לפי החוקים של טיפוס השלבים במשחקים, שבהם השחקנים מצטיידים במטבעות, כלי נשק וכלים אחרים שישמשו אותם בהמשך. המבנה הזה מאפשר התקדמות דינמית, מורכבת, לעולמות צבעוניים ופסיכדליים. בשל שפע המראות והקולות נדמה שהסרט מתאים לילדים גדולים יחסית, תלמידי בית ספר. בכל מקרה, השילוב של הקידמה הקולנועית וכל הכלים העומדים לרשותה עם משחקי הווידיאו המיושנים הנטענים בצבע ובדמיון יוצר יחד חגיגה צבעונית גדולה, תאווה לעיניים ומרוממת רוח. היא כמעט משכיחה את הסרטון הקצר בשחור־לבן, שהקדים את הסרט הזה בסיפור האהבה מעידן "מד מן" ויצר הנגדה נעימה ויפה להמשך שיבוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו