בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההיפך מפחות, ארבע אותיות

ה"ניו יורק טיימס" גינה אותו כ"תרגיל פרימיטיבי הגורם שיגעון זמני". הוצאת סיימון אנד שוסטר נוסדה בזכותו. ב-2013 יחגגו מאה לתשבץ הראשון באנגלית

4תגובות

הפעם בטור: לא צעצוע כי אם שעשוע, או משימה כבדת משקל שיש למלא בזמן שיעורים משעממים, באמצע יום העבודה או בריכוז מוחלט תחת מנורת הקריאה. מה העניינים? פותרים תשבצים.

התשבץ הראשון התפרסם בספטמבר 1890 במגזין "Il Secolo Illustrato della Domenica" באיטליה, במדור של ג'וזפה אירולדי, תחת הכותרת "כדי להעביר את הזמן". כך טוענים האיטלקים. האמריקאים, בכל אופן, היו אלה שהצליחו באמת לפתור את התשבץ כמו שצריך ולהיכנס לספרי ההיסטוריה כממציאיו.

על פי מדריך אוקספורד למשחקי מלים, את התשבץ הביא לעולם בשנת 1913 עיתונאי ושמו ארתור ויין, במהדורת חג המולד של העיתון "ניו יורק וורלד" המנוח. באותה תקופה הוא עסק בפיתוח ושכלול מדור ה"כיף", בשנים שבהן עיתונים היו מאמצעי הבידור המרכזיים והנפוצים ביותר. המדור כבר כלל שיכולי אותיות, ציורי חיבור-נקודות וחידונים, שנועדו להסיח את דעת הקוראים ממתחי התקופה.

גטי אימג'ס

בגרסתו הראשונה של התשבץ, שנקראה "FUN's word cross puzzle", פורסמו הוראות שימוש: "מלאו את הריבועים הקטנים במלים שעונות להגדרות להלן". בהגדרות לא היה כמעט אתגר. אולי זה אחד מגורמי ההצלחה שלו. כנראה לא רבים שברו את הראש מול ההגדרה "חלק מהראש" (פנים) או "ההיפך מפחות" (יותר).

בכל אופן, ברחבי העולם יתחילו בקרוב חגיגות מאה השנים לתשבץ הראשון בשפה האנגלית.

בראשית דרכו היה התשבץ מעוין ונטול ריבועים שחורים, בהמשך היו ניסיונות להציגו כעיגול או ספירלה, אך בתוך כמה שנים הוא התגבש בצורתו הנוכחית. אשר למקורו, ויין היגר לארצות הברית מליברפול שבאנגליה. ישנה סברה שהמצאתו נסמכה על משחק שיכול אותיות שהתפרסם בעיתונות הילדים הוויקטוריאנית בתחילת המאה, "ריבועי קסם" שמו. בארצות הברית התפתח התשבץ לכדי משחק מחשבה למבוגרים.

הקוראים הנלהבים שלחו לוויין הצעות לתשבצים חדשים והוא פירסם אותם, אבל ריבוי שגיאות כתיב וטעויות הדפסה הובילו את העיתון להכריע על ביטול התשבץ השבועי. הקוראים זעמו והביעו את מחאתם, ולאחר שבוע אחד בלבד התשבץ חזר להופיע בסדירות. עם זאת, עורכי העיתון התייחסו להתלהבות מהתשבץ שלהם כאל שיגעון חולף ולא מילאו את בקשתו של ויין לרשום פטנט על התשבץ או סימן מסחרי על שמו.

במהרה צצו תשבצים בכל העיתונים. בשלב זה הגבילה הספרייה של ניו יורק את השימוש במילוניה לחמש דקות לקורא, ואילו חברות רכבת ציידו את הקרונות במילונים לפותרי התשבצים המכורים.

הצלחת התשבץ היא שהובילה לפתיחתה של חברת ההוצאה לאור "סימון את שוסטר". מ' לינקולן שוסטר וריצ'רד ל' סימון, שבגרו מלימודיהם האקדמיים, פתחו אותה ב-1924. הספר הראשון שהוציאו היה אוסף תשבצים מהעיתון, שלו צירפו עיפרון ומחק. בתוך חצי שנה נמכר ספרון התשבצים בחצי מיליון עותקים. כיום ההוצאה לאור מפרסמת יותר מ-2000 כותרים בשנה ומעסיקה 1,350 עובדים. לאחרונה פורסם שניוז קורפ במגעים לרכוש אותה, מיזוג שעשוי ליצור את הוצאת הספרים השנייה בגודלה בעולם. ותודה לתשבץ.

היו גם התנגדויות לתשבץ. באותה שנה, 1924, תקף אותו מאמר המערכת של ה"ניו יורק טיימס" כ"צורה פרימיטיבית של תרגיל מחשבתי", שגורמת "שיגעון זמני", וחזה את היעלמותו המהירה. כעבור 18 שנים, בימי מלחמת העולם השנייה, הוא נהפך לאחד העיתונים האחרונים בעיר שנכנעו לטרנד, כשפירסם תשבץ לא רע בכלל.

מייקל אנרייט, שדרן רדיו מקנדה, כתב לאחרונה בבלוג שלו כי "הקסם של התשבץ נובע מהנחמה הטמונה בו: אף כי נראה שאנחנו חיים בעולם שהולך ומשתגע, התשבץ הוא האתגר האוניברסלי היחיד שיש לו בסופו של דבר פתרון הגיוני וסופי". על פי מישל ארנוט, מחברת הספר "What's Gnu?" על ההיסטוריה של התשבץ, הפופולריות של המשחק גוברת בעתות של משבר כלכלי ורושמת שיא בימי מיתון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו