ספרי ילדים: על הנשים שמשנות את העולם

למור פוגלמן-דבורקין נמאס שהספרות וההיסטוריה מלאה רק בגיבורים שהם גברים. שני ספרים יוצאי דופן עם דמויות נשיות, חזקות ומלאות קסם, יעוררו בילדים השראה

מור פוגלמן-דבורקין, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מור פוגלמן-דבורקין, עכבר העיר

זה קרה במסיבת חנוכה בגן של ביתי הבכורה, כשששמעתי את כל האסימונים נופלים בבת אחת: הבנים היו המכבים עם חרבות, פילים ותפקידים ראשיים ואילו הבנות היו הסופגניות החינניות שרקדו מסביבם. בסוף המסיבה נגשתי אל הגננת ושאלתי לפשר האפליה הבוטה. "מה אני יכולה לעשות? אין בנות בסיפור הזה", ענתה במשיכת כתף. » ספרי ילדים - לכל הביקורות» ספר קטן שיגרום להנאה גדולה» ספר ההתבגרות שאתם חייבים במדור הספריםאין לי מושג אם היו נשים לוחמות בקרבות המכבים או לא, אבל פתאום הבנתי שאנחנו, הורים ומחנכים, סובלים ממחסור חמור בדמויות נשיות היסטוריות שבנותינו יכולות להזדהות עימן. לעיתים זה כך משום שדמויות כאלה אינן בנמצא, אבל בדרך כלל זה פשוט מפני שאיש לא טרח לכתוב ולספר עליהן. לכן, שמחתי כל-כך לקרוא את ספרה של ג'ניפר פוסברי "לא קוראים לי איזבלה", ואת ספרו של דויד גרוסמן - "נסיכת השמש".דמויות נשיות וחזקות. "נסיכת השמש" (איור של מיכל רובנר)הנשים שעשו היסטוריה: "לא קוראים לי איזבלה" "איזבלה" היא ילדה קטנה, שכמו רבים מבני ובנות גילה אוהבת לשחק ב"נדמה לי" ולהחליף דמויות מספר פעמים ביום. דרך משחקי הדמיון שלה נחשפות הקוראות (והקוראים!) הצעירות לשלל דמויות נשיות היסטוריות מרתקות: סאלי האסטרונאוטית האמיצה (סאלי רייד- האסטרונאוטית האמריקאית הראשונה), אנני הצלפית המעולה (אנני או'קלי), רוזה המנהיגה הנחושה (רוזה פארקס), מארי החוקרת הדגולה (מארי קירי) ואליזבת הרופאה המסורה (אליזבת בלקוול הרופאה המוסמכת הראשונה). בסופו של הספר יכולה הקוראת הצעירה למצוא מידע מרתק, מנוקד ומנוסח באופן ענייני ומעניין, על תולדותיהן ומקצוען של כל אחת מהנשים המופלאות הללו, שעשו היסטוריה במובן המילולי והעמוק ביותר. גיבורות מלאות דמיון והשראה. "לא קוראים לי איזבלה" (איור של מייק ליטוין)פוסברי לא מסתפקת רק בהנחלתו של המידע המרתק והחשוב הזה וגם לא רק בכתיבתו באופן קולח ומשעשע שמצליח באמת למשוך את הקוראת הצעירה, אלא לוקחת את קו המחשבה הפמיניסטי צעד אחד קדימה, משני היבטים. ראשית, בסוף היום, עת נגמרים כל משחקי הדמיון הנפלאים וכל המודלים לחיקוי חוזרות אל הסיפורים, איזבלה שבה להיות היא עצמה- "איזבלה, הילדה הכי מתוקה, הכי נדיבה, הכי חכמה, הכי אמיצה, הכי מהירה, הכי מסורה והכי אדירה שהיתה אי-פעם!". הכי טוב להיות את עצמך, אומרת פוסברי לקוראת הצעירה. את נפלאה ומלאת יתרונות, וההכרה שלך בערכך היא המפתח הראשוני להגשמת כל שאיפותייך. שנית, את שורת הגיבורות הראויות לחיקוי מסיימת פוסברי בלא אחרת מאשר - אמא. בשורה אחת עם אסטרונאוטית ומהפכנית, גם אמא היא דמות לחיקוי, ולמרות שהיא אמא של מישהו, היא עדיין אישיות בפני עצמה ו"עדיין יש לה דמיון מבורך וחלומות גדולים". תפקידה של האם, גורסת פוסברי, אינו מובן מאליו, אלא בחירה הראויה לכבוד והערכה, ולכן כמו המדענית, הרופאה והצלפית, היא זוכה להגדרה מילונית: "אמא היא אשה המגדלת את ילדיה באהבה, כדי שיהיו בבגרותם ישרים, חכמים, אחראים ורגישים". מה: "לא קוראים לי איזבלה" מאת ג'ניפר פוסברי, תרגום של יהודה אטלס. ספר מעניין מאוד, המפגיש את הקוראת (והקורא) הצעירה עם נשים פורצות דרך ומעוררות השראה בשפה משעשעת ונגישה, תוך שימת דגש על העצמה אישית וטיפוח שאיפות וחלומות מכל הסוגים. מי: בנות ובני 5-8כמה: 58 שקליםהוצאת "ספר לכל"

האמא שמאירה את העולם: "נסיכת השמש" אמא נוספת שהיא לא רק אם, אלא גם אישיות מלאת דמיון, עוצמה ואפילו סודות משלה, היא אמא של נגה ב"נסיכת השמש", ספרם החדש של דויד גרוסמן ומיכל רובנר."'אני המלכה'", אמרה אמא ונשענה על המגב. אז למה אין לך כתר? 'כי אני מלכה סודית'". כך נפתח הספר הנפלא הזה, בו מגלה אמא לנגה, בסודי סודות, כי למשך יום אחד בשנה, היא אחראית על זריחתה של השמש ועל האור בעולם. היא מרשה לנגה להצטרף אליה והשתיים רוכבות בחושך אל גבעה קטנה מחוץ לעיר. שם, עטופות בגלימה, הן רוקדות, מנגנות ומשכנעות את השמש לעלות ולזרוח. עם בוא הערב, שבות השתיים לגבעה ומלוות את השמש למנוחתה בים. בין הזריחה לשקיעה מתחולל לו יום שלם, רגיל כביכול, אך בעיניה של נגה כולו שטוף באור שהיא עצמה עזרה לברוא, והיא מסתובבת לכל אורכו בתחושה מיוחדת של מי ששינתה משהו מהותי בעולם, ומתוך כך- גם השתנתה בעצמה. ליילד את העולם. נסיכת השמש (איור של מיכל רובנר)זהו ספר נשי מאוד, לא רק מפני שהדמויות בו הן אם ובת, אלא בעיקר מפני שהן מניעות את מעגל החיים האנושי, ומעבירות מאם לבת את הסוד: זריחה-לידה, קיום ושקיעה-מוות. החוויה המשותפת של בת ואם המביאות יום חדש לעולם, יש בה דמיון רב לחוויית הלידה במובנה הרחב (לידה פיזית של תינוק, אך גם לידה של יצירה או רעיון) והיא נחווית , כמו היריון, כאקט שאין אפשרות לקיימו מתוך כפייה, אלא רק באמצעות שכנוע, התמדה, התחדשות ותנועה- פיזית ומחשבתית. זה ספר מהסוג שילך עם הקוראת הצעירה לאורך שנים, ובכל שלב בחייה היא עתידה לגלות בו רובד נוסף. העובדה שספר נשי כל-כך נכתב דווקא על ידי סופר גבר, מעוררת מחשבות על מהי בעצם 'נשיות'? מיהם נושאיה? ומהם אפיקי הביטוי שלה? כך מתערערת בעצם החלוקה העבשה משהו של ספרי בנות-ספרי בנים, ומקרבת אותנו עוד קצת לעולם שבו אין מכבים וסופגניות, אלא פשוט בני אדם מגוונים שפועלים ויוצרים יחד, כל אחד מתוך יכולותיו וייחודו.

מה: "נסיכת השמש" מאת דויד גרוסמן, איור של מיכל רובנר. אמא של נגה היא מלכה עליה מוטל להביא את השמש לעולם למשך יום אחד בשנה, ונגה היא הנסיכה, השותפה והמתלמדת שלה. זהו סיפור ייחודי הנוגע באופן מקורי ומלא קסם, עוצמה ורוך באינטראקציה המיוחדת של אמא-בת-עולם, המקפלת בתוכה את מעגל החיים כולו.מי: בנות ובני 5-120 כמה: 68 שקליםהוצאת עם עובד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ