סיפור לט"ו בשבט: כיצד נכנסה המילה "אדנית" לשפה העברית?

איך המועצה לישראל יפה התחילה להפיץ את האדניות ברחבי הארץ, ואיך בכלל הגיעו למילה המשונה "אדנית"? הפעם המועצה יוצאת במבצע של שמירה על איכות הסביבה

עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עכבר העיר

תפקחו את העיניים, תסכלו סביב. מכל מרפסת כמעט נשקפת צמחיה ירוקה, צבעונית וריחנית - הכל בזכות האדנית, אותו עציץ מלבני קטן שמאפשר לכל אחד מאיתנו להיות גנן, גם בבית בלי חצר. על אף שנדמה כי היא הייתה כאן תמיד, האדנית הגיעה לישראל רק אי שם בשנות ה-70. אחד הקמפיינים הראשונים של המועצה לישראל יפה, הציב את המטרה להוסיף צבע וירק לבטון האפרפר, שהלך ותפס נפח גדול בערי ישראל בשל תנופת הבניה. השטחים הירוקים החלו להיעלם, ועלה הצורך לטפח כל פינה בנויה אפשרית.

הגב' אורה הרצוג, שעמדה אז בראש המועצה (ובמשך קרוב לארבעה עשורים לאחר מכן), יזמה את פרויקט האדניות בישראל בעקבות חופשה משפחתית בחו"ל. במהלך הנופש, בעלה - הנשיא המנוח חיים הרצוג, הסב את תשומת לבה לשלל הפרחים המייפים את חלונות הבתים, והעלה את הרעיון לעשות זאת גם בארץ. הרעיון להפצת עציצים פורחים לכל חלון ומרפסת אומץ בהתלהבות במועצה ועבודות ההכנה החלו במרץ. מלבד החלק הטכני, מסתבר שנדרש היה למצוא גם מילה עברית לאותן קופסאות מאורכות, שכן לא היה להן אז אפילו שם. השמות שהגיעו לקו הגמר היו: "אדנית" - בשל מיקומה על אדן החלון ו"מיניגן" - בשל היותה גן קטן. ברוב גדול נבחרה האדנית והשאר היסטוריה. המונח החדש הובא לאישור האקדמיה העברית ללשון והשתרש כל כך בשפה, עד כי היום טועים לחשוב שמקורו בתנ"ך.להכניס את הטבע לתוך העיר. אדנית על חלון (צילום: dreamstime)אחרי שנמצאה המלה המתאימה, יצא הקמפיין לדרך בהשתתפות רבים וטובים שהתנדבו ופעלו במרץ, כמו למשל השחקנית הצעירה אז - גילה אלמגור, שהצטלמה עם האדנית הפורחת לקידום המכירות. באופן לא מפתיע אולי, נחטפו האדניות בתוך זמן קצר ביותר. מבצע האדניות הפך למבצע לאומי והקיף שש שנים של פעילות, אליה נרתמו מתנדבי המועצה, מוסדות פיננסיים, מוסדות חינוך, הצבא ומשרדי ממשלה. הפעילות שילבה ערכים אסתטיים, חברתיים וחינוכיים. הוקם בנק שתילים למילוי אדניות ונקודות הפצה ע"י מתנדבים. תלמידי בית-ספר "אורט" פיתחו מתלים מיוחדים לתליית האדניות על מעקות המרפסות, ואלו יוצרו בשיתוף פרויקט לשיקום אסירים. בעזרת תרומות, הוצבו אדניות פורחות בבתים לדוגמה ובאתרים עירוניים. בעיירות פיתוח הופצו האדניות על ידי מורות חיילות, וזרעי פרחים הופצו מידי שנה באגרות לשנה החדשה, ואפילו הופעלה ניידת לחידוש הצמחים. כך הייתה האדנית לתושבת קבע במדינת ישראל, מאז ועד היום.בטבע, עם זאת, המצב פחות מלבב. בעשרות השנים האחרונות ספגה הסביבה הטבעית, גם זו שבעיר, מכות אנושות בעקבות התערבות האדם. אחת התוצאות הבולטות של התערבות זאת היא פגיעה קשה במגוון מיני הצמחים ובעלי החיים עד לכדי הכחדה המונית. במאה השנים האחרונות גרם האדם לניפוי של 3/4 ממגוון מיני הצומח שהתפתחו כאן לאורך אלפי שנים, ויונק אחד מכל 4, ציפור אחת מכל 8 ודו-חי אחד מכל 3 נמצאים כיום בסכנת הכחדה. כישראלים וכתושבי כדור הארץ, אנחנו חייבים ויכולים לפעול על מנת לעצור תהליכים הרסניים אלה.הכדור בידיים שלנו. מתחם "ישראל יפה" - מרכז מבקרים (אילוסטרציה: dreamstime)כיצד התרחשו תהליכים אלה ומה אנו כחברה וכיחידים יכולים עדיין לעשות בחלון ההזדמנויות שנשאר לנו? בנושאים אלו עוסק מרכז המבקרים החדש שנפתח לאחרונה במתחם ישראל יפה בפארק הירקון בתל אביב. בעזרת סרטוני וידאו המוצגים על מסך פנורמי והפעלות אינטרקטיביות לכל המשפחה, מסופר סיפורו של המשבר העובר על הכדור שלנו. זה מעניין, זה חוויתי, זה מעשיר והכי חשוב – זה הכרחי להמשך החיים של כולנו. כשהאדנית הופצה לראשונה בישראל הוכח שבהתגייסות אמיתית ניתן לעשות שינוי - בואו נעשה זאת שוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ