"מה הסיפור שלך תמר?": משאירה מקום לדמיון

ההצגה שמצליחה, על אף העלילה הנדושה, להציג באופן מרענן ומשעשע את חשיבותו של התיאטרון ואת יכולתם של סיפורים לברוא עולמות

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית אסיאג, עכבר העיר

"מה הסיפור שלך, תמר?", ההצגה חדשה של תיאטרון חיפה, עוסקת באחד הנושאים הפופולריים בתיאטרון לילדים - כוחו של הדמיון. תמר, תלמידת כיתה ג', מקבלת מסבתא שלה מחברת סיפורים לכבוד יום ההולדת, היא מאוכזבת מהמתנה כי ציפתה לטאבלט, אבל כשמתחילה הפסקת חשמל היא מגלה את יתרונם של המחברת והעיפרון. היא יושבת לכתוב את סיפוריה מלאי הדמיון, נהנית מתהליך היצירה, ובסוף היא אפילו חושבת שהמחברת עדיפה על הטאבלט.» הילדים נשבים בקסם הבלט - ביקורת על "היפהפיה הנרדמת"» הצגות ילדים - כל הביקורות» ספרי ילדים - כל הביקורותאל תיתנו למסגרת העלילתית, הבנאלית והחדורה במוטיבציה חינוכית לבלבל אתכם. "מה הסיפור שלך, תמר?" מצליחה להגיש פרשנות בימתית מרעננת ומשעשעת על הנושא שנטחן עד דק ולהראות שכשיש דמיון אפשר להמציא ולברוא עולמות חדשים, או לפחות נקודות מבט חדשות.ממציאים נקודות מבט חדשות. "מה הסיפור שלך תמר?" (צילום: יוסי צבקר)לתמר יש אחות גדולה קצת מעצבנת, זוג הורים אוהבים וכלב נאמן ומצחיק. כולם מהווים השראה לסיפוריה, ונכנסים לתוך העולמות שהיא בוראת. כך אביה, ששנא להרכיב משקפיים כשהיה ילד וניסה להסתיר אותם בכובע גדול, כדי שלא יצחקו עליו, הופך לילד השונא את אוזניו הגדולות ומנסה להסתיר אותן בעזרת שיער ארוך. המחזה מדלג בין מציאות לדמיון וחושף את החוטים הדקים השזורים בין שניהם, כיצד הם משפיעים זה על זה ומעצבים זה את זה. כך למשל הסלט שההורים מכינים הופך להיות הרקע לסיפור שתמר ממציאה בהשראת אחותה הסובלת מנידוי חברתי, והאחות המנודה הופכת להיות הפומפייה שכלי הסלט לא מוכנים לקבל לחבורתם.

במה ריקה מלאה בדמיון הסצנות הדמיוניות השונות המרכיבות את ההצגה מתובלות בהומור, בשירים ובקטעי תנועה - כל אלה מהווים תחליף לבמה הריקה יחסית, המעוטרת רק בכמה קוביות עץ גדולות וצבעוניות. הבחירה העיצובית של במה נקייה היא בעצם חיונית, כיוון שמחזה העוסק בדמיון צריך לתת לו את הספייס שמגיע לו, ולאפשר לילדים הצופים לדמיין בעצמם. מתוך קוביות העץ נשלפים במהלך המופע אביזרים ותלבושות, ומול עיני הצופים נבנים עולמות חדשים. לעתים התלבושת חושפת לאן הגענו, לעתים הטקסט מרמז איפה אנחנו, ובכל פעם אנו מוזמנים לגלות את הטריגר המציאותי לסיפור שתמר יוצרת.

נותנים ספייס לדמיון. "מה הסיפור שלך תמר?" - תיאטרון חיפה (צילום: יוסי צבקר)על כתיבת המחזה חתומים הבמאי (יונתן אסתרקין) וחמשת השחקנים המצוינים (נדב זילברמן, גיה באר גורביץ', יקיר שוקרון, תמר ווסר ועמית עוזר), כלומר זוהי הצגה שהיא פרי של תהליך יצירתי משותף, ולמעשה יותר מכך - היא נוצרה בהשראת שירים, סיפורים וציורים של ילדים כחלק מהפרויקט "ילדים יוצרים תיאטרון".

הצבע שמכניס התיאטרון לחיים אמנם המסגרת העלילתית של ילדה הכותבת סיפורים לא לגמרי אמינה (תמר בהחלט בוגרת ובשלה להיות בת 9-8, ונראה איזה ילד או ילדה בכיתה ג' יוותרו על טאבלט), אך היא מאפשרת לחבר בין הקטעים השונים ונותנת לגיטימציה לשוני ביניהם ולהעדר רצף סיפורי. העלילה היא לא העיקר אלא רק הדבק המחבר בין השירים והחידודים, בין הדמויות המשעשעות והסיפורים המצחיקים, וגם אם חלק מהמסרים של הסיפורים צפויים ולא מקוריים, ההגשה החיננית והמקורית צובעת אותם מחדש ומעניקה להם ברק וקריצה.

הגשה מלאת קריצה וברק. "מה הסיפור שלך תמר?" (צילום: יוסי צבקר)כל סצינה בהצגה עומדת בפני עצמה, בכל אחת יש גיבורים חדשים, ובכל אחת מסתתר סיפור שאינו תלוי במאורעות שלפניו או מכתיב את אלה שיקרו אחריו. ובכל זאת, התוצאה הסופית אינה רצף אקראי של קטעים משעשעים, כיוון שלחיבור של כל הרכיבים ביחד יש אמירה נוספת, גדולה מסך החלקים. אמירה על יצירתיות, על כתיבה ותיאטרון, על ההנאה שמהם ועל הצבע שהם מכניסים לחיינו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ