ספרי ילדים: על בעלי חיים, אנשים והמסר החשוב בחיים

סנאי קטן שמחפש חבר למשחק או כלב שיוצא להרפתקאות מסעירות בעולם. שני ספרים חדשים מציגים בעלי חיים שהילדים יוכלו להתחבר אליהם ברגע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

באחד מימי החורף האחרון מצאנו חילזון גדול בדרך חזרה מהגן. בת החמש התלהבה וביקשה לקחת אותו הביתה, שלא ירטב בגשם. היא הכינה לו קופסה מרופדת בעיתונים, נתנה לו עלי חסה ואפילו העניקה לו שם - בליפ. אבל בערב, כשפסק הגשם, התעצבה פתאום, החליטה שהוא מתגעגע לאבא ואמא שלו, ושלחה את אבא שלה למטה כדי להחזיר את בליפ הביתה, לחיק הוריו האוהבים.

» ספרי ילדים - לכל הביקורות» שבוע הספר 2015» הפרוייקט שיגרום לילדים לקרוא» סיפורי טבע ושירה לפני השינה

חיות מחמד מאפשרות לילדים קשר שאינם יכולים לחוות עם בני אדם: ראשית, זהו קשר שבו הילד, המהווה פעמים רבות את הצד החלש והנזקק במערכות היחסים בחייו, זוכה, לשם שינוי, להיות החזק, היכול, האקטיבי והקובע, ובכך לתרגל אחריות, אמפתיה ורגישות כלפי החלש ממנו. שנית, ילדים מבינים מגיל צעיר מאוד שהחברה האנושית סביבם נוטה למדוד ולשפוט אותם במגוון סיטואציות. מהחברים מעולם החי, לעומת זאת, הם זוכים לקבל אהבה חסרת תנאים, נלהבת ומוחצנת. בקשר הזה הם תמיד רצויים ואהובים. הם תמיד "בסדר". לכן אין זה פלא כי ילדים רבים מפתחים הזדהות רגשית עם בעלי חיים וכי הללו מככבים בספרי ילדים רבים כל-כך ומהווים כלי קלאסי לעיבוד רגשותיהם של הקוראים הצעירים. לרוב משתייכות דמויות בעלי חיים בספרות הילדים לשני ז'אנרים מרכזיים: הראשון הוא ז'אנר ההאנשה, בו הגיבור הינו בעל חיים מבחינה פיזית, אך עולמו הרגשי והקוגנטיבי הוא כשל ילד לכל דבר, וז'אנר הדיבוב, בו בעל החיים פועל וחושב ככזה, והמחבר כמו "מתרגם" את מחשבותיו לשפת אנוש.

עולם רגשי של ילד לכל דבר. "מי ישחק איתי?" (איור: לודמילה גולובצ'יק)

"מי ישחק איתי?": להעביר את המסר בלי להיות דידקטי

הספר "מי ישחק איתי?" מאת עירית וייסמן-מינקוביץ, הוא דוגמה טרייה ומוצלחת לגרסת ההאנשה: זנבנבון הסנאי מתעורר לו בבוקר ומחפש מישהו לשחק איתו, אך כולם סביבו עסוקים - אמא אוספת אגוזים לחורף, הנקר פולה תולעים מן העץ, העכברון עוזר לאמו והתוכי מתאמן בדיבור. כולם חסרי סבלנות ושולחים את זנבנבון לשחק עם "אף אחד". זנבנבון מבולבל - מיהו אותו אף אחד? היכן יוכל למצוא אותו? ואולי זה בכלל הוא עצמו? זנבנבון מתישב לו בתוך גזע עץ, עצוב ומרוגז - למה אף אחד לא רוצה לשחק איתו? אולי כבר לא אוהבים אותו בכלל? אך אז מגיע חכמיקו הינשוף, פותר את התסבוכת, מרגיע את זנבנבון ומלמד אותו שגם לשחק לבד יכול להיות נחמד, אם רק ילמד איך להיות עסוק. לשחק לבד זה דווקא נחמד. "מי ישחק איתי" (כריכת הספר)

זהו סיפור חמוד במיוחד, קולח ומלא רגש, המצליח להעביר לילד את המסר שמשחק ביחידות יכול להיות נעים ומעניין, ועושה זאת בצורה משעשעת ובלתי דידקטית או מטיפה. איוריה של לודמילה גולובצ'יק, בעלי האיכויות הדיסניות משהו, מוסיפים רוב צבע ועניין גם הם, ומאפשרים לילד לחוש ולהזדהות ביתר קלות עם קשייו של הסנאי הקטן.  

"מי ישחק איתי?" מאת עירית וייסמן-מינקוביץ, איירה לודמילה גולובצ'יק, הוצאת דני ספרים, 48 שקלים.

"הרפתקאות אוליבר": מסע נוגע ללב

דוגמה לגרסה המדובבת, תמצאו בספרה של מיטל צפרוני, "הרפתקאות אוליבר". אוליבר הוא כלב חמוד ושובב, חובב מזון וילדים, המשלב בין שתי אהבותיו על ידי ישיבה תחת שולחן האוכל המשפחתי, בתקווה שאחד הילדים יפיל דבר מה טעים. אוליבר וחברו דוג'ר הם כלביה של מיטל, החיים בביתה כשני בני משפחה אהובים ומטופחים. אך העולם הגדול שבחוץ מסקרן את אוליבר, ויום אחד, בעת טיול ברחוב, הוא משתחרר מהרצועה ויוצא לחקור אותו. בתחילה הכל נפלא: אוליבר שועט לו בשמחה באוויר הפתוח, זולל בתאבון מפחי אשפה ונרדם לו בשלווה. אך כאשר יורד החושך ועולים קולות וצללי הלילה, אוליבר רוצה הביתה. הוא מתגעגע למיטל ודוג'ר וחושש שלא ישוב אליהם לעולם. בסופו של דבר, בעזרת תבונתו הכלבית ורגישותה האנושית של עוברת אורח חביבה, מצליח אוליבר לשוב לביתו, והוא ודוג'ר מבטיחים שתמיד ישמרו זה על זה ועל מיטל. זהו ספר הרפתקאות קולח ומלא רגש, שידבר אל לבם של הילדים בשני מישורים: הן מתוך חיבתם לבעלי חיים ודאגה לאוליבר האבוד והן מתוך הזדהות עם המתח, הקיים גם בחייהם שלהם, בין הרצון לעזוב את שגרת היומיום ולצאת להרפתקה מסעירה, לבין הצורך להצמד למוכר, לבטוח ולאהוב.

"הרפתקאות אוליבר" מאת מיטל צפרוני. איירה: נורית יובל, הוצאת אוריון, 52 שקלים.

מה קרה לכלבלב? "הרפתקאות אוליבר" (כריכת הספר)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ