הטלוויזיה החינוכית: מתעוררת מחדש לחיים

עם תוכניות מקור לילדים שמשלבות לימוד והנאה באופן מושלם, עמוד פייסבוק שמגרה את בלוטות הנוסטלגיה אצל המבוגרים - החינוכית מוכיחה שהיא כאן כדי להישאר

מור דבורקין-פוגלמן, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מור דבורקין-פוגלמן, עכבר העיר

משהו טוב עובר על הטלוויזיה החינוכית. אחרי שני עשורים בהם איבדה את הבכורה לערוץ שתיים ולאינספור ערוצי הילדים, חוזרת כוכבת ימי המחלה של ילדי שנות השבעים והשמונים לתת פייט אמיתי. בראש המהפיכה עומד איש התקשורת אלדד קובלנץ, המשמש כמנכ"ל הטלוויזיה החינוכית משנת 2011. בניצוחו השיק הערוץ ב-2013 לוח שידורים חדש שרק הולך ומשתבח מאז, וכולל תכניות שפיצחו באופן מושלם את סוד התמהיל העדין בין לימוד להנאה צרופה: בתכנית "מה זה מוזה" עם ירון לונדון עוסקים הילדים בשאלות דוגמת מהי אומנות ומהן מקורות ההשראה. קבוצת בני 6-12 המשתתפת בתכנית מהווה מעין כיתת אמן החוקרת ולומדת מיוצרים בתחומים שונים על הכוחות המניעים את יצירתם. העונה השלישית של התכנית, המשודרת בימים אלו, מתמקדת במקורות השראה בתחומי המדע והמחקר השונים - הילדים לומדים על עבודתם של חוקרים בתחומים שונים ומרתקים דוגמת חקר האינטליגנציה והזיכרון האנושי, אסטרונומיה, אנתרופולוגיה ועוד.

לימוד תוך כדי הנאה צרופה. "מה זה מוזה":

תכנית מצויינת נוספת היא "חיות במה", בה מארחים עלמה זק וקבוצת ילדים חובבי משחק, שורה ארוכה ומרתקת של שחקנים ישראלים, לשיחות על עולם המשחק, תוך התנסות במגוון טכניקות וסגנונות. השנה עלתה בערוץ גם "חיות במה בהופעה" - טייק-אוף מוזיקלי שבו שאנן סטריט מהדג נחש וילדים חובבי מוזיקה מארחים מוזיקאים ישראלים לשיחות, ג'ימג'ומים ויצירה משותפת. יש לציין את הטווח המוזיקלי הרחב והמגוון מאוד של יצירה מקומית הבא לידי ביטוי בתכנית - מיוצרי רוק דוגמת יהלי סובול וגלעד כהנא, דרך אבישי כהן הג'זיסט ועד מורין נהדר המחברת פיוטים בהשפעת יהדות פרס.

בנוסף לכל אלה, מחוללת החינוכית תחייה של הומור איכותי לילדים, ולא רק להם. כמה דוגמאות לתכניות המשלבות מימד קומי מוצלח עם העברת ידע, הן "שרגא בישגדא" בה מפגיש מוני מושונוב את הילדים עם דמויות היסטוריות מרתקות, "חלם בהלם" בה צוות שחקנים צעיר ומשובח מביא לצופים את סיפורי חכמי חלם באופן רענן ומשעשע, ו"החפרנים", המעניקה להם ידע בתחום המדעים בסגנון המצחיק והמוטרף של דודו ארז, רחלי רוטנר יובל סגל ומירב פלדמן.

רבותי ההיסטוריה חוזרת. "שרגא בישגדא" (צילום: שרונה גיא)

מוכנים לשלב הבא

לצד תכניות אלו, מפעילה החינוכית את בלוטות הצחוק במדיום חדש לה לגמרי - דף הפייסבוק. מנהלת הדף, סתיו זיו, וראש צוות תוכן דיגיטל בחינוכית, מיה זיו סילבר, לא רק השכילו להמנע מהפיכת הדף ללוח מודעות משמים אלא הצליחו להזניק אותו למעמד של מדיום תוכן בעל מידה רבה של עצמאות, המעניק לערוץ אופי חדש לגמרי. כל זאת בזכות השילוב בין הארכיון העשיר העומד לרשותן למנה גדושה של הומור משובח ואצבע קלה על הדק העוקצנות החיננית, גם כשבצד השני של העוקץ נמצא "הבוס הגדול" - ממשלת ישראל.

לא מתרגשים מרובי וויליאמס:

עם כל הכבוד לרובי ויליאמס שיופיע בארץ בשבת, כן?

Posted by ‎חינוכית 23‎ on Wednesday, April 29, 2015

מעבר להומור, להנאה, וללימוד, מה שמשקף יותר מכל את השינוי הממשי והחיים החדשים שהתעוררו בטלוויזיה החינוכית, היא העובדה שלוח השידורים החדש שלה מצביע על שאיפה בלתי מתפשרת לקחת את מקומה מחדש כגורם חינוכי מעצב בעולמם של הילדים בישראל.

נדמה שההשאיפה הזו באה לידי ביטוי באופן מזוקק במיוחד בתכנית המעולה "דן ומוזלי". עידן אלתרמן, ירדן בר כוכבא, טל בלכרוביץ' ודידי שחר, המוכרים לילדים כאנסמבל "ענן על מקל" - הדיסק הנהדר משירי רינת הופר, מככבים בתכנית העוסקת באופן מלא דימיון וחן בענייני יחסים בינאישיים, רגשות, אסור ומותר: דןדן (נעם פרנק הנפלא - הכוכב האמיתי של התכנית!) הוא ילד שובב בן תשע, העוסק ללא הרף בבדיקת הגבולות של הסובבים אותו ושל עצמו. בכל פעם שמתעוררים אצלו קושי או התמודדות כלשהי, הוא עובר לארצם הדמיונית של הקונפיטורים - יצורים שכל עולמם הוא חגיגה אחת גדולה של שטויות, טעויות וחוסר היגיון. שם הוא לומד שלא צריך לפחד כשההורים רבים כי בכל מערכת יחסים צריך לפרוק מידי פעם כעסים, שאמירת האמת היא ערך חשוב, אבל לא כשסבתא משתמשת בבושם מסריח במיוחד ושלעשות שום-כלום מידי פעם זו פעילות מומלצת ביותר. השפה המקסימה והמוזיקה המשובחת בתכנית מצטרפות לאיזשהו קסם חמקמק הקושר הכל לכדי מוצר טלוויזיוני נדיר באיכותו. אך מעל לכל אלה, חשיבותה של "דן ומוזלי" היא בשילוב הנפלא בין נונסנס משובח (מצרך נדיר בתרבות הילדים בארץ), לבין נגיעה משמעותית בשאלות של סדר חברתי, מקומו של הילד בתוכו ויכולתו להשפיע עליו. בזכות שני אלה היא משקפת את הצלחתה של החינוכית המתחדשת בבניית סט ערכים חתרני כמעט, שכן למול מגמות של דחיפה למצויינות וסטנדרטיזציה של ההצלחה הנושבות ממשרד החינוך, היא מציבה דמויות סקרניות, יצירתיות, רגישות ומלאות הומור, המרשות לעצמן לדמיין, לחלום, להרהר ולערער.

הכי כיף לעשות שום כלום. "דן ומוזלי":

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ