אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרי ילדים: המקום בו סיפורי עם סיניים מצליחים וגיל קופטש נכשל

מצד אחד סיפורי עם סיניים שמעודדים הבעת דיעה חוש צדק אצל הילדים, ומצד שני סיפור תנ"כי שמפספס בדרכו להיות משל סביבתי

תגובות

אלברט אינשטיין יעץ פעם כי "אם אתה רוצה שילדיך יהיו אנשים חושבים - ספר להם אגדות". מבלי לפגוע בכבודו של הפיזיקאי הגאון, נדמה שנכון יותר לומר "אם אתה רוצה לעצב את מחשבתם של ילדיך - ספר להם אגדות".

» ספרי ילדים - לעוד ביקורות» סיפורה של נסיכה מציאותית» ההסטוריה האחרת של ישראל

החברה האנושית נוטה לעשות שימוש בספרות, ובפרט זו המיועדת לילדים, ככלי להעברת מסרים חברתיים-תרבותיים, אמונות והשקפות עולם. לכן אין פלא כי הספרים שזוכים לעיבודים שונים לילדים לאורך השנים, מסיפורי התנ"ך ועד מעשיות האחים גרים, הם אלו שמטרתם לקיים סוציאליזציה לתוך מערכת תרבותית מסוימת - לתת לילד את ה"משקפיים" דרכם אנו רוצים שיראה את העולם. 

דוגמה מצוינת לזוג "משקפיים" שכזה הוא הספר "סיפורי גָאוֹ שוּ". אמנון בוים, שכתב את הספר, למד, טייל והדריך טיולים בסין לאורך שנים (גאו שו, שמשמעו עץ גבוה, הוא השם הסיני שהעניקו לו חבריו), ובספר זה הוא מגיש לילד הישראלי סיפורי עם מן הקלאסיקה הסינית. היופי בעיבוד שמציע בוים הוא בשילוב המוצלח בין היכרות עם עולם תרבותי זר ומסקרן להנחלת ערכי אנוש אוניברסליים: הסיפור "גשר העץ וגשר האבן" מתאר את אורח חייו של איכר במחוז סצ'ואן, ובד בבד מחנך להצבת תכלית לחיים, הסיפור "מתי השמש קרובה יותר" מפגיש את הילדים עם קונפוציוס החכם, יחד עם מסר המעודד ריבוי דעות ומחשבה מעמיקה ואילו "משפט החמור והסלע" מתאר לילדים את תפקידו של מושל המחוז הסיני, לצד הנחלת החשיבות שבמשפט צדק.

חוכמת קונפיוציוס. סיפורי גאו שו (איור: אינה קצב)

בוים אינו מסתיר את העובדה שמטרת הסיפורים היא להעביר לילד מסרים מעצבים ואף מאיץ בו לשאול את עצמו "האם היישום ישפר את חייך?". בנוסף, הוא מעלה בפני הקורא הצעיר שאלות ברומו של עולם תוך כבוד רב לתבונתו ובלי הנחות, כמו בפתיחה לסיפור "האיכר ומוט הבמבוק", בה נשאל "מדוע תמיד, בהרבה תרבויות, מוצג האיכר כנבער והדיוט? האם כשהאיכר מתואר כנחות - אפשר לשלוט בו ביתר קלות?"

איכותו של הספר חייבת הרבה גם למאיירת אינה קצב. השימוש בצבעי מים המזכירים אומנות סינית והאיורים המעבירים בכישרון רב את האווירה, הנוף והתרבות, מאפשרים שמירה על מסגרת סיפורית תמציתית, קצבית וקולחת, בלי לגלוש לתיאורים ארוכים ומיותרים.

אמנות סינית בעברית. סיפורי גאו שו (איור: אינה קצב)

ספר נוסף המתמודד עם הנחלת ערכים ונכסי תרבות לילדים הוא "למה לנח אין מנוח?" - ספר הילדים הראשון של גיל קופטש. קופטש מנסה לשלב את הסיפור התנ"כי על נח והמבול עם הנחלת ערכים ירוקים של שמירת הסביבה. הרעיון טוב כשלעצמו - נח בונה תיבה ומציל את בעלי החיים מן המבול שמציף את העולם, בשל הזיהום הסביבתי וההתחממות הגלובלית שגורמים שכניו. הביצוע לוקה בכמה בעיות יסודיות: ראשית, סולם הערכים שעולה מן הספר הוא בעייתי משהו. בסיפור התנ"כי מטביע המבול את העולם בשל מעשיהם הרעים של בני האדם האחד כלפי חברו. בסיפור של קופטש זוכה ההידרדרות המוסרית של שכני נח לאזכור בן משפט אחד בלבד ("אף פעם לא אמרו תודה, בבקשה או סליחה. תמיד העליבו, הציקו והרביצו מכות"), ואילו שאר העלילה מתמקדת בחטאיהם כלפי הסביבה ובעלי החיים ומציגה אותם כסיבה למבול. אילו היה קופטש מותיר את החטאים שבין אדם לחברו מחוץ לסיפור והופך את הגרסה כולה לנושא סביבתי - לא היה בכך כל פסול. אולם הצבת הנזק לסביבה בראש סולם החטאים כשאלימות פיזית ומילולית בין בני אדם נמצאת הרחק מאחוריה, היא מסר חינוכי שיש בו בעייתיות רבה, בעיקר בימים מוכי גארי יורופסקי שכאלו.

איכות הסביבה מעל התנהגות בין אדם לחברו.  "למה לנח אין מנוח?" (כריכת הספר)

שנית, הנושא הסביבתי מוצג בסיפור בצורה שאיננה מתאימה לקהל צעיר. כדי להבהיר לילדים עניין חמור וגורלי כתוצאות זיהום הסביבה, יש לעשות זאת באופן שיצביע על ביטויי התופעה בחיי היומיום של הילד. שלא יפחיד אותו, ובמידת האפשר - גם להציע פתרונות אופרטיביים שהילד יכול לקחת בהם חלק. אף אחד מן הדברים הללו לא מתקיים בספר של קופטש. כריתת יערות ומפעלים מזהמים מוצגים כסיבות היחידות להרס הסביבה, ללא כל אזכור של סיבות יומיומיות שהילד עד להן, דוגמת שימוש יתר בחשמל, זיהום מקורות מים, השלכת פסולת וכדומה. יתרה מזאת - דמויותיהם של השכנים המזהמים מפחידות ממש: צבועי שחור, חלולי עיניים ובעלי חיוך זדוני. הם מוצגים כמי שעסוקים כל היום בכריתת עצים, דבר המעמעם את העובדה שכל אחד מאיתנו עשוי להיות שותף להרס הסביבה, ולחילופין - גם להצלתה. גם סיומו של הספר אינו תורם דבר להבהרת הנושא לילדים והוא מעין השתפכות אוטופית חסרת כל הקשר, שאינה מסבירה כלל כיצד ניתן לשפר את התנהגותם של בני האדם, לתקן את נזקי הסביבה ולמנוע את המבול.

האיורים של גל שקדי משדרים מסר מבלבל וסותר - נח מוצג בהם כהיפי מזדקן, מוקף חיות בר וסמלי שלום. מעבר לעובדה שההומור שבדמות עובר ישירות מעל ראשי הילדים, הוא גם צובע אותה בגוונים חולמניים והזויים כלשהם, מה שרק הופך את התחושה שניתן לשנות את המצב ולשקם את הסביבה - לרחוקה עוד יותר.

נח כהיפי מזדקן וחולמני. מתוך "למה לנח אין מנוח?" (איור: גל שקדי)

לקנות או לא לקנות

"סיפורי גאו שו" הוא ספר מומלץ מאוד, שיחשוף את ילדיכם לעולם חדש של תרבות רחוקה ומסקרנת ויותיר אותם עם נקודות למחשבה על הטבע האנושי ועל התנהגותם שלהם. במקרה של "למה לנח אין מנוח" - אפשר לוותר. נדמה לי שמחברי התנ"ך עשו עבודה טובה יותר.

"סיפורי גאו שו" מאת אמנון בוים. איורים: אינה קצב. הוצאת אוריון ספרים. מחיר: 59 שקלים.

"למה לנח אין מנוח" מאת גיל קופטש. איורים: גל שקדי. הוצאת ידיעות ספרים. מחיר: 78 שקלים.

כתבות שאולי פספסתם

*#