אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרי ילדים: נסיכה עם סוף מציאותי

"הנסיכה זוהרה" של רונית רוקאס מציג נסיכה קצת אחרת, שכמעט ולא נתקלים בה בספרות הילדים ובכך יוצרת ספר טוב ומעורר מחשבה

תגובות

ר', בת שלוש וחצי, רוצה להיות מלך. היא נכנסת בוקר אחד לסלון בכתר פלסטיק על הראש וציפית ישנה כגלימה. "התחפשת לנסיכה?" אני שואלת. "לא, למלך!" עונה יורשת העצר בארשת רצינית. "למה דווקא למלך?" אני מקשה. "כי נסיכה לא עושה כלום!" חורצת הזאטוטה. ייתכן שאלו היו גם מחשבותיה של רונית רוקאס כשכתבה את ספרה החדש "הנסיכה זוהרה".

» ספרי ילדים - לעוד ביקורות» געגועיי לבילבי בת גרב» ההיסטוריה האחרת של ישראלזוהרה היא ילדה-נסיכה המתעבת את חייה הנסיכותיים, שכוללים בעיקר טקסי טיפוח ויופי שונים ומשונים ורשימת איסורים בלתי נגמרת. זוהרה חולמת לברוח מהארמון וללכת לים, "אבל אבא ואמא אמרו שאם תלך לשם התלתלים שלה יתקלקלו, השמלה תירטב והנעליים יתמלאו בחול. היא לא תראה כמו נסיכה". כבר במשפט הזה מגלה לנו רוקאס את דעתה על נסיכות: בניגוד למה שהרגילו אותנו האחים גרים ודיסני, נסיכה איננה מבנה אישיות (עדינה, רכה, חומלת וחסרת ישע), אלא בעיקר פסאדה המבוססת על סמלים חיצוניים, שמאחוריה נמצאת ילדה בעלת אישיות וחלומות שאינם קשורים בהכרח למעמדה המלכותי.

הכל מבוסס על סממנים חיצוניים. הנסיכה זוהרה (איור:מאיה שלייפר)

ואכן, כאשר נקרית בדרכה של זוהרה ההזדמנות לפרוק כל עול - המראה החיצוני הוא ההיבט הראשון והעיקרי שנזרק בצד הדרך: יום אחד, כאשר יוצאת זוהרה עם הוריה, המלך והמלכה, לביקור באחד מכפרי הממלכה, היא אוזרת אומץ, וברגע שבו איש לא שם לב היא חומקת מן הסעודה המלכותית שהוכנה לכבודם ובורחת ליום של הרפתקאות בחברת כמה מילדי הכפר.

לאורך כל אותו יום, זוהרה עסוקה בניפוץ שיטתי של המעטפת היפה והעדינה שנכפתה עליה: היא מתלכלכת, היא קורעת את שמלתה המקושטת והמסורבלת כדי שתוכל לרוץ, היא זוללת עוגות וממתקים עם חבריה החדשים, זלילה הנמשכת על פני חמישה עמודים בתיאור שמערב הנאה ואשמה גם יחד, והעיקר - היא מגיעה לים, משחקת בחול ונכנסת למים.

שלושת הילדים ה"רגילים" שזוהרה פוגשת מהווים מאין תמונת מראה של חייה כנסיכה - הם פרועים, חצופים, אפילו אלימים, ומנהלים חיים שלמים שאינם נמצאים תחת מבטם הבוחן של המבוגרים. למן הרגע הראשון ברור שגם עליהם מוטלים איסורים שונים, אך הם מרבים להפר אותם וככלל - מתנהלים לצדם ולא תחתיהם. עם זאת, הם מהווים גם תמונת מראה להיבטים היפים שיש בחיי נסיכה, כיוון שלצד החירות שבאלמוניות נראה כי הם סובלים ממחסור חומרי ואף מאלימות במשפחה. החיים, רומזת רוקאס, אינם פלקטיים ואינם מושלמים משום זווית. הקושי שבמפגש בין עולמה של הנסיכה זוהרה לעולמם של ילדי הכפר מתאזן כאשר הם מצילים אותה מטביעה בים, ובתמורה היא מצילה אותם מעונש אלים. עכשיו, כשהשתוו, הם יכולים להיות חברים.

הפעם זה לא נסיך מציל אותה. הנסיכה זוהרה (איור:מאיה שלייפר)

לאורך ההיסטוריה שימשה דמות הנסיכה באגדות ככלי להעברת מסרים בנושאים של נשיות והתבגרות נשית. ניכר כי רוקאס משכילה גם היא לעשות שימוש שכזה בדמותה של זוהרה, כאשר היא מציבה בין שורות הסיפור סימני שאלה בנושאים כמו מקומו של המראה החיצוני בחיינו והנפח שתופס האני החיצוני לעומת האני הפנימי, הדחף לפרוק עול לעומת הצורך לעמוד בציפיות הסביבה וכן הרצון לחיות כמו מישהו אחר, כאשר בעצם איננו יודעים איך נראים חייו באמת. לכל אחד יש נקודות קושי וכאב.

דווקא בשל הסגנון העדין והנבון בו מעצבת רוקאס את הדמויות, ובשל העובדה שהיא מביאה את העלילה למקום של שוויון וחברות בין הילדים - הסיום שבחרה לסיפור מותיר טעם מר ותחושה מעט עגומה: זוהרה חוזרת לחיי הארמון והילדים חוזרים לחייהם הרגילים, ופעם בשנה, ביום שהוכרז כיום חג לאומי לרגל הצלתה מטביעה, היא באה לבקר אותם בכפר כשהיא עמוסת מתנות והם מבלים יחדיו בים ללא השגחת מבוגרים. האם רוקאס טוענת כי בסופו של דבר הסדר החברתי הקיים מנצח את השאיפה לחופש? אולי שמותר לפרוק עול רק פעם בשנה, במקום ובזמן שהוגדרו כמותרים על ידי הקונצנזוס? או שהיא פשוט מנסה להיות אמיתית ולא להשלות את הקורא הצעיר כי חירות הבחירה נתונה בידיו תמיד?

בכל מקרה זהו ספר מעורר מחשבה ויוצא דופן בין ספרי הנסיכות הרבים על המדף, ולכן שווה להתעכב עליו.

"הנסיכה זוהרה" מאת רונית רוקאס, איורים: מאיה שלייפר. הוצאת ידיעות ספרים. 78 שקלים

*#