אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הורים ממליצים: איך תגמלו את הקטנטנים ממוצץ?

"לשכוח" את המוצץ בגן, להחזיר אותו הביתה או אולי בכלל לתלות על עץ המוצצים בעיר? שיטות לגמילה ממוצצים של הורים מנוסים

תגובות

מי אני: דגנית זאב בן יחזקאל, אמא לילד בן 4.5 וילד בן שנה וקצת, מנתניה.תהליך הגמילה שלנו: כשהבן שלי היה בן שנתיים וחצי בערך, בנינו ״בית למוצץ״ מקופסת נעליים עם חלונות, דלת וגג רעפים. בכל יום המוצץ היה צריך לנוח בבית קצת יותר זמן, עד שהילד שכח ממנו. לפני תהליך הגמילה, הוא היה מסתובב עם שני מוצצים בתוך הפה ומחזיק ביד עוד אחד, ליתר ביטחון. הרעיון המקורי נלקח מהספר הנפלא "הנשיקה שהלכה לאיבוד". 

לגמול בלי להתערב

מי אני: יהונתן, אבא לילד בן 4.5 וילדה בת 3, מיבנה.תהליך הגמילה שלנו: כל תהליך גמילה עם הבכור שלנו היה פחות או יותר לפי הספר, לקח בין כמה ימים לכמה שבועות ועבר די בקלות. רק מהמוצץ לא הצלחנו להיפטר. מה לא ניסינו? בסוף החלטנו לוותר ופשוט להתעלם. חשבנו לעצמנו שכשהילד ירצה - הוא כבר יוותר על המוצץ. זה לא היה קל, אבל בסוף זה קרה - הילד בעצמו אמר שהוא לא צריך את המוצץ, הלך לישון ומאז הוא בלעדיו. זה קרה לא מזמן, אז אנחנו עדיין חוששים מהיום בו הוא פתאום יתחרט.

רק שלא יתחרט. נגמלים מהמוצץ (אילוסטרציה: dreamstime)

מחזירים את המוצץ הביתה מי אני: מזל לביא, אמא לילד בת 3, מרחובות.תהליך הגמילה שלנו: ערב אחד המוצץ אבד. כמו בכל ערב, גם הפעם חיפשנו וחיפשנו אבל לא מצאנו. כל החנויות היו סגורות ולא היתה אפשרות לנסוע לקנות חדש. הילד פשוט נשאר בלי מוצץ בלית ברירה. יום למחרת פשוט המשכנו עם זה. אמרנו שהמוצץ חזר לבית שלו כי הוא כבר גדול. גמלנו אותו בגיל שלוש ולדעתי זו היתה טעות. אני ממליצה לעשות זאת הרבה לפני. היום יש לו שיבושי מילים וטעויות, וברור לי שאם היה נגמל מזמן היה מדבר ברור יותר.

מי אני: שני יעקוב אמא לילדה בת 3 וילד בן שנה וחודשיים, מכפר סבא.תהליך הגמילה שלנו: כשבועיים לפני יום הולדת שלוש עשינו לילדה הכנה לכך שביום ההולדת נפרדים מהמוצץ. הורדנו את השימוש בו באופן הדרגתי עד שהוא נשאר רק בזמן שנת הצהריים ושנת הלילה. אפילו יצאנו בלי מוצץ מהבית (אצלנו הייתה מכורה קשה, הייתה חייבת לפחות אחד בפה ושניים ביד) כשיום ההולדת הגיע, הייתה לי הרגשה שהילדה עדיין לא מוכנה לגמרי, אז החלטתי לא להיפרד לגמרי. בדיוק באותו הזמן יצא פרסום של עיריית כפר סבא על עץ המוצצים, על טקס שעומד לקרות בדיוק שבוע אחרי. כל השבוע שיחקנו במשחק ניחושים מי יהיה עץ המוצצים שלנו, עד שהוא נחשף. היא תלתה את המוצץ בגבורה על העץ ושם זה נגמר.

פשוט לתלות ולשחרר. עץ מוצצים (אילוסטרציה: dreamstime)

מי אני: דודו שוורץ, אבא לילד בן 3 ו-7 חודשים, מנתניה.תהליך הגמילה שלנו: תקופה מסוימת הגבלנו לו את השימוש במוצץ רק לחדר שלו, לשינה והירגעות. מאחר ואני קצת "מעופף", שכחתי יום אחד את המוצץ בגן. החלטנו לנצל את ההזדמנות להתחיל בגמילה. הסברנו ששכחתי את המוצץ בגן ושאין מוצץ אחר. הוא מחה נמרצות אבל נרדם בלעדיו ובבוקר קיבל מתנה מפיית המוצצים (יש ספר בשם הזה). באותו יום בגן הוא ישן עם מוצץ. בערב "שכחתי" את המוצץ באוטו ובבוקר קיבל שוב מתנה מהפייה שהייתה מאוד שמחה וגאה בו. באותו הערב הוא כבר לא ביקש מוצץ לשינה. בבוקר שוב קיבל מתנה ואז אמר שאינו רוצה שהפייה תבוא יותר כי היא עושה לו "בלאגן בראש". הוא נגמל בגיל 3 וחצי.

מי אני: אודי אברמוביץ, אבא לילד בן 3, מכפר יונה.סיפור הגמילה שלנו: בהחלטה של הילד קשרנו את המוצץ לבלוני הליום והוא הפריח אותם, יחד עם המוצץ האהוב השמיימה. הכל היה עם הכנה מראש, כולל אירוע עם חברים ומשפחה שמחאו כפיים ועודדו. המלצה שלי - לצלם ולתעד, כך כשהוא נזכר אחר כך ומבקש שוב את המוצץ - מראים לו שהוא שחרר אותו בהחלטה שלו, זה עוזר.

משחררים את הגמילה לשמיים. בלונים (אילוסטרציה: dreamstime)

טיפ לגמילה על ידי  איילת רוזן ישראלי, יועצת שינה ומנחת הורים במרכזי "הורים באור טבעי" ומהבית להתפתחות תינוקות.

המוצץ עוזר לילדים להירגע וגם להירדם. לפעמים המוצץ משמש גם כחפץ מעבר ולכן חשוב שהגמילה ממוצץ תעשה כשהילד מוכן לכך ולא בהכרח כשאנחנו חושבים שזה הזמן הנכון. גמילה טבעית היא הכי מומלצת. זו שבאה מיוזמת הילד. הגיל המומלץ לגמילה ממוצץ הוא מגיל שנתיים וחצי עד חמש. בגיל שנתיים וחצי בערך הדחף האוראלי והצורך לחקור כל דבר דרך הפה נחלשים לכן קל יותר לגמול מפעולת המציצה. אחרי גיל ארבע וחצי הנזק לשיניים רב יותר. כדי לגמול ילד ממוצץ, הילד צריך להיות מסוגל לדחות סיפוקים. אם לו, כדאי לחכות עוד קצת.

לגמול באופן הדרגתי (אילוסטרציה: dreamstime)

ואם החלטנו לגמול ביוזמתנו - איך עושים את זה?» משתפים את הילד בהחלטה לגמול אותו מהמוצץ ולמה. המוטיבציה ושיתוף הפעולה חשובים מאוד ולכן הדבר הראשון הוא לגייס אותו לתהליך הגמילה.» כדאי לחזק את הקשר בינו לבין חפץ המעבר כמו הדובי או השמיכה, שישמשו אותו במקום המוצץ.» בוחרים זמן שהילד רגוע ולא עייף מדי.» חשוב לגמול את הילד בהדרגה, למשל: להתחיל בשעות היום.» ההורים צריכים להיות מאוד עקביים.» השתדלו לא להפוך את הגמילה למלחמה.» השתדלו לא לפגוע בדימוי העצמי של הילד.» זכרו לעודד את הילד ולתת הרבה חיזוקים חיוביים.

כתבות שאולי פספסתם

*#