אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרי ילדים: עימות חזיתי עם צלקות העבר

ספר הנעורים "המנבאים" מבקש להטיל ספק בחלוקה בין היסטוריה ומציאות, ולשאול איזו תפיסת עולם משווקת לכם באמצעותה, מי משווק אותה ומדוע

תגובות

"אין כוח גדול יותר בעולמנו מסיפור. אנשים חושבים שגבולות ומֲצַרים בונים אומות. שטויות - מילים בונות. אמונות, הצהרות, חוקות - מילים. סיפורים. מיתוסים. שקרים. הבטחות. היסטוריה".

"לפני שנים רבות, בארץ רחוקה...". כך מתחילות האגדות כולן. אבל למה בעצם? מדוע נבחרו דווקא חמשת המילים האלה כפתיח לאותם טקסטים איקוניים, שאנחנו מספרים שוב ושוב לילדינו ולעצמנו? יכול להיות שהתשובה היא מרחק. מטרתן של אגדות היא ללמד אותנו דבר מה על עצמנו ועל העולם, לעיתים תוך הסוואת אמירות נוקבות על הטבע האנושי והסדר החברתי תחת מעטה של קסם וחלום. הצבת ההתרחשויות במרחק של זמן ומרחב מהשומע, מספקת תחושת ביטחון המקלה עליו לפתוח את אוזניו וליבו ללקחי הסיפור. ומה לגבי הדרך בה אנו מספרים את ההיסטוריה? האם היא שונה כל כך מאופן סיפורן של אגדות? או שמא, כפי שהרהר נפוליאון, "מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה"? "המנבאים", ספרה החדש והמצוין של ליבה בריי, הוא מעין אגדה אורבנית מודרנית, העושה שימוש מכוון היטב בשילוב בין מרחק בזמן וקרבה גיאוגרפית, כדי לעורר בקורא שאלות נוקבות לגבי טבעם של הקווים הדקים בין היסטוריה לאגדה.

תור הזהב של הגזענות

העלילה עוקבת אחר איווי אוניל. היא בת 17, יש כוח על טבעי, והוא מסבך אותה בצרות. לאחר שהסתבכה בפעם האלף, כשחשפה בציבור את אחד מסודותיו המלוכלכים של בן עשירים בעיירה האפורה בה היא מתגוררת, מחליטים הוריה המיואשים לשלוח אותה אל הדוד ויל, בניו יורק העליזה של שנות ה-20, ולקוות לטוב. אלא שהמעבר לעיר הגדולה והמפגש עם הדוד הם רק תחילת הדרך עבור איווי, בכל מה שקשור להיכרות עם הכוח שלה והאפשרויות הטמונות בו: ויל הוא חוקר תורת הנסתר, המנהל את "המוזיאון לפולקלור, אמונות טפלות ותורת הנסתר של אמריקה". ממש כשאויווי מגיעה לניו יורק, הוא מסייע למשטרה בחקירת זהותו של רוצח סדרתי מסתורי, המותיר על קורבנותיו סמלים מהתחום המיסטי. איווי רותמת את כוחותיה לעזרתו, אלא שהמצב מורכב משנראה היה תחילה. במהרה מתברר כי הרוצח אינו אדם חי, אלא רוח רפאים בשם ג'ון הובס, שהוצא להורג בצעירותו בשל מעשי רצח דומים. מטרתו של הובס היא להוציא לפועל את תכניתו של אביו, שהיה ראש כת נוצרית בדלנית, להחזרתה של אמריקה לימיו של תור זהב, שבעצם לא התקיים מעולם, במהלכו הארץ הייתה נקייה מה"אחרים" אותם הוא רוצח - שחורים, מהגרים, עניים, הומוסקסואלים ואפילו נשים, המשמשות כלי שרת שאפשר להיפטר ממנו כלאחר יד, כשהגבר הנוצרי הלבן סיים להפיק מהן תועלת.

אנחנו והאחרים. "המנבאים" - עטיפת הספר

גזענותו הקיצונית של הובס מקבלת משנה תוקף בהקשר ההיסטורי האמיתי לחלוטין בו בריי מציבה אותו. כשאיווי, דוד ויל ועוזרו מגיעים אל העיירה בה שולטת הכת של הובס האב, הם נתקלים בביתן של חסידי האאוגניקה: "שלט מעל הדלת הכריז: משפחות מושבחות הן משפחות מאושרות. 'האם אתם יודעים מהי אאוגניקה?' שאלה האחות. 'זוהי תנועה מדעית נפלאה ששמה לה למטרה לעזור לאמריקה לממש את מלוא הפוטנציאל שלה. מדובר בניהול עצמי של האבולוציה האנושית'", ענתה. אלא שאותה "תנועה מדעית נפלאה", שהתקיימה במציאות בארצות הברית ובמערב אירופה בראשית המאה ה-20, החזיקה בתפישת עולם לפיה ישנם בני אדם בעלי גנטיקה מובחרת, ולעומתם, בעלי תורשה פגומה שהם "נטל על האומה" ויש לרסן את הִתרבותם. הייתה זו תורה שהציבה מדרג גזעי היררכי ברור, וסיפקה תשתית רעיונית לתורת הגזע הנאצית.

להתגבר על צלקות העבר

את הדרך לניצחון על תפיסות עולם גזעניות דוגמת האאוגניקה, מסמנת בריי כשהיא מציבה בעמדת הקורבנות לא רק את אלו שהובס תופס כ"אחרים", אלא גם את ה"מנבאים" - קבוצה של צעירים בעלי תכונות על-טבעיות, שבכוחם להביס את הרוע העולה מהעבר, אם כי גם הם "אחרים" לשיטתו של הובס. ניכר כי המנבאים של בריי נבחרו לא רק בגלל כוחותיהם או אחרותם, אלא גם, ואולי בעיקר, בשל העובדה שכל אחד מהם נושא עמו מטען רגשי כבד מהעבר, רווי במוות, נטישה ופחד, ממש כמו הובס עצמו. ועל כל אחד מהם משפיע העבר באופן שונה בהווה.

» עוד המלצות: ספרי ילדים - סודות מהעבר של אמא ואבא

מכאן אפשר להסיק שהבחירה של בריי ברוח רפאים כרוצח, המוציא לפועל תוכנית שטנית מהעבר, אינה מקרית. ניכר כי מטרתו המרכזית של "המנבאים" היא לייצר אמירה בדבר כוחו של העבר להשפיע על ההווה של פרט, חברה ואומה. את ימי התהוותה של הכת שמנהיג הכומר הובס, ממקמת בריי בשנים שאחרי מלחמת האזרחים - שנים של מתח חברתי-פוליטי אדיר, שנבע מתבוסתם של אלו שהאמינו שאפשר לקיים לאורך זמן חיים המושתתים על שיעבוד, ניצול ואלימות על רקע גזעי. שובו של הובס מהמתים, והניסיון להשיב לאחור את התזוזה הטקטונית הזו, מסמלים את העובדה שהאופן בו אנו מספרים את העבר משפיע על עיצובו של ההווה, וכי הוא יכול לשמש ככלי מסוכן ועוצמתי בידי אידיאולוגיות. כאן, אומרת בריי לקוראיה, אתם נכנסים לתמונה. בעולם הנטייה היא לפשט ולתייג כל מצב או אדם שנקרה בדרכנו, תפקידכם הוא להטיל ספק בחלוקה שמציעים לכם אודות בין היסטוריה למציאות, ולשאול איזו תפיסת עולם משווקת לכם באמצעותם - מי משווק אותה ומדוע, מי הם ה"אנחנו" וה"אחרים" שלו?

ניצחונה של איווי מתאפשר דווקא מפני שהיא לא חשה הזדהות והמשכיות אוטומטית עם העבר. בניגוד להובס, היא מתעמתת עם מעשי הדור הקודם ולא חוששת לפקפק ולכעוס, ודווקא העימות החזיתי הזה הוא שמאפשר לה להתגבר על צלקות העבר ולא לפעול מתוכן, ובכך להבטיח את קיומו של הווה שפוי.

» "המנבאים", מאת ליבה בריי. הוצאת מודן, 569 עמודים. מחיר: 78 שקלים.

*#