אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרי ילדים: לנצח את הפחד בלי אף מבוגר אחראי

"המטפחד של ירדן", ספרה של ליאורה אילון, מעורר תחושת החמצה עזה אל מול הניסיון לטפל בפחד האקטואלי של ילדי עוטף עזה

תגובות

מכשפה בוילון. ועוד אחת מתחת למיטה. אלה היו השותפות שלי לחדר מגיל שלוש עד חמש, יחד עם עוד ארבעה ילדים מבוהלים לא פחות, שישנו לצידי בבית הילדים בקיבוץ. אין כמעט ילד שלא סובל מפחד כלשהו, מדבר אמיתי או דמיוני, ביום או בלילה. וכשאין בסביבה הורה שישוחח עמו על הפחד, יתמוך ויסייע במציאת דרכי התמודדות - הפחד מפחיד שבעתיים. משום כך אני רואה בספר "המטפחד של ירדן" מאת ליאורה אילון - פספוס גדול.

» ספרי ילדים - לעוד ביקורות» הטבות לתושבי הדרום» מה עושים עם הילדים בבית?

הילדה ירדן מתגוררת באחד מישובי עוטף עזה הסובלים מירי טילים מכיוון הרצועה. לכן, באופן טבעי, כאשר סבה מזמין אותה לטיול בחוץ, ירדן חוששת: "ומה נעשה אם יהיו בומים? אני פוחדת להתרחק מהבית". סבא מחבק את ירדן ומבטיח לה שאם תהייה אזעקה "נפחד ביחד". לאחר מכן הם יוצאים לטיול ובדרך מנהלים שיחה אינטליגנטית על תחושותיהם ופחדיהם בשעת הסכנה.

עד כאן ההתחלה מבטיחה. אולם מרגע שנשמעת אזעקה אמיתית, מתחולל שינוי בסיפור: התושייה, כושר ההתמודדות והשליטה במצב עוברים מסבא, נציג חברת המבוגרים, לידי הילדה הקטנה. ירדן היא זו שמתעשתת ומנחה את סבא להיכנס למיגונית (מעין חלל בטוח ציבורי), שם הם פוגשים שני ילדים נוספים עם הוריהם. האינטראקציה המתפתחת בין השוהים במיגונית מוזרה ביותר - ההתמודדות עם הפחד נעשית בין הילדים לבין עצמם, ללא כל התערבות וסיוע מצד המבוגרים. הילדים משתפים זה את זה בתחושות הקשות שמעוררת בהם האזעקה, וירדן מעלה את הרעיון של שימוש במטפחד - מטפחת דמיונית המכילה עבור מי שנושא אותה, מילים המסייעות לו למתן את החרדה ולתפקד בשעת חירום. ירדן מסייעת לחבריה למצוא את המילים המתאימות למטפחד שלהם, ואף יוצרת מטפחד עבור סבא ומדריכה אותו כיצד להשתמש בה על מנת שידע איך לפעול, ויישאר רגוע בזמן האזעקה הבאה.

על אף שרעיון השימוש בדמיון להתמודדות עם פחד יפה ומועיל כשלעצמו, יעילותו בעבור הקורא הצעיר מעורערת על ידי הרקע שמספקת עלילת הספר. הפסיביות של דמויות המבוגרים המופיעות בסיפור בולטת מאוד. הם אינם מסייעים לילדים להתגבר על חרדותיהם ובמידה מסוימת אף מקבלים מהם סיוע בהפגת חרדותיהם שלהם. השתיקה של הורי חבריה של ירדן, בעת שילדיהם נמצאים במצב של לחץ ופחד, מטרידה מאוד. מטרידה אף יותר ממנה, היא היעדרותם המוחלטת מן הסיפור של הוריה של ירדן, לרבות העובדה שהיא מספרת כי אחיה בן השנתיים שוהה אצל סבא וסבתא ברעננה שעוזרים לו להתגבר על הפחד. מדוע הסבים והסבתות הם המבוגרים היחידים בחייה של ירדן? האם אין לירדן ולאחיה אב ואם? בהקשר של סיפור העוסק במצב מתמשך של מלחמה, משאיר היעדרם המובחן של הורי הגיבורה חור מעיק ומפחיד בסיפור.

באופן מפתיע, על מדף ספרי הילדים הישראלי, המרבה להתמודד עם פחדי ילדות שונים ומשונים, לא הונח עדיין ספר שמתמודד באופן ברור עם חרדות במצבים של איום בטחוני, ולכן תחושת ההחמצה מ"המטפחד של ירדן" עזה עוד יותר. ליאורה אילון, מורה וחברת קיבוץ כפר עזה, כתבה את הספר מתוך עדות למצוקתם המתמשכת של ילדי האזור המתמודדים באופן יומיומי כמעט עם ירי טילים על בתיהם, ומתוך רצון לסייע להם בהתמודדות עם הפחד.

ייתכן מאוד שאילון בחרה לנהל את האינטראקציה המרכזית בסיפור בין הילדים לבין עצמם כדי להעצים את הקוראים הצעירים ולהעניק להם תחושה של מסוגלות לעזור לעצמם ואף למבוגרים ברגעי חרדה וקושי. זוהי כוונה ראויה וחשובה, אולם התוצאה במקרה של "המטפחד" בעייתית. אין דין פחד מוות כדין פחדי ילדות רגילים, והבחירה של אילון להותיר את ירדן וחבריה להתמודד עמו בכוחות עצמם עלולה לטעת בילד הקורא תחושה כי הוא עומד לבדו מול פחדים אמיתיים מאוד, בזמן שהמבוגרים בחייו חסרי אונים במקרה הטוב ונעדרים במקרה הרע.

את הפחד שלי ממכשפות ניצח שרון שישן איתי בחדר, כשתלש את הוילון כדי להראות לי שאין שום דבר מאחוריו. קשה לי להאמין שילד בן חמש יהיה מסוגל להביס לבדו פחד מוות באותה מידת יעילות. וחשוב מכך - זה פשוט לא תפקידו.

המטפחד של ירדן/ ליאורה אילון. איורים: כריסטינה קדמון. הוצאת הקיבוץ המאוחד. מחיר: 74 שקלים.

כתבות שאולי פספסתם

*#