אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סלפי עם ניצול: למה הציוץ של דובר צה"ל מכעיס את כולם?

למה אנחנו כל כך מזועזעים מהיוזמה של דובר צה"ל לצילום עם ניצול שואה? האם מדובר בסחיטה זולה של הרגש או אולי בדרך עדכנית לחבר בין בני הנוער לניצולי השואה? מור דבורקין מעלה את השאלות החשובות

תגובות

בחורף 1951 נשא דוד בן גוריון נאום בפני מפקדי יחידות הגדנ"ע, בו פרש את משנתו באשר לתפקידו של צה"ל. לתפישתו של הזקן, משימתו העיקרית של צבא המדינה הצעירה, המשנית בחשיבותה רק להגנה על ביטחונה, היא לשמש כלי בעיצובה של החברה הישראלית, על ידי חינוך הנוער. "לעשותו מנוֹף מרכזי לתמורה המוסרית, התרבותית, החברתית, שיש לחולל בישוב מנומר ורב קרעים, על מנת לצרפו ולמזגו ליחידה היסטורית, יחידת רצון ושאיפה, לשון וכוח ומאוויי יצירה, כלומר - להופכו לעם".

אפשר להסכים או לחלוק על הבחירה להציב בחזית חינוך הציבור דווקא גוף צבאי, אשר אינו מצטיין בדמוקרטיה, סובלנות ופלורליזם, אך העובדה היא שהחל מימיו הראשונים עוצב צה"ל ככלי לסוציאליזציה, שאחת ממטרותיו המרכזיות היא להפיק אזרחים ישראלים בעלי זהות לאומית וקודקס ערכים משותפים. לשם ביצוע תפקיד זה, השתמש לאורך השנים בשלל כלים:

על בסיס תפקיד זה נשלחו חיילות צעירות למעברות של שנות החמישים, ללמד את העולים החדשים קרוא וכתוב ולהדריך אמהות שגילן כפול משלהן כיצד לרחוץ ולחתל את ילדיהן. על בסיס תפקיד זה החליט הרמטכ"ל רפאל איתן בשלהי שנות השבעים על הקמת המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות בבסיס חוות השומר, בו מתקיימת עד היום תכנית לקידום ושילוב אוכלוסיות מוחלשות בצה"ל. על בסיס תפקיד זה נשלחת מידי שנה משלחת חיילים וקצינים לביקור בשרידי מחנות ההשמדה בפולין, כאשר רבים מהיוצאים במסגרתה מעבירים אחר כך הדרכות בנושא השואה ביחידותיהם. על בסיס תפקיד זה בילו רבים מאיתנו את שיעורי הערבית או ידיעת הארץ של ילדותם בשלל שיגועים שהעבירו על דעתה את המורה החיילת האומללה שנשלחה ללמד אותנו את הנושאים המשמימים הללו.

כנראה שעל בסיס תפקיד זה, החליט אתמול דובר צה"ל לקרוא לעוקבי דף הטוויטר שלו באנגלית להעלות לרשת תמונות שלהם בחברת ניצול שואה יקר לליבם, במטרה ליצור מפה אינטראקטיבית עם תמונות וסיפורים של ניצולי שואה מרחבי הארץ והעולם, לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיחול בשבוע הבא.

#WeAreHere The #IDF needs your help to commemorate the #Holocaust on Holocaust Memorial day pic.twitter.com/OkDPOHVUbx

הציוץ זכה לשלל תגובות מזועזעות מגולשים ישראלים, שטענו כי מדובר בחריגה גסה מתפקידו של דובר צה"ל ואף כינו את היוזמה בזלזול "סלפי עם ניצוֹל". זוהי טענה שקשה לא לגחך לעומתה. כאמור, לטוב ולרע, צה"ל על שלל חילותיו ובכיריו לא היה מעולם גוף סגור בדל"ת אמות של התחום הצבאי. במשך שנים רבות זיכו אותו פעולותיו הרבות בקרב החברה האזרחית באהדתו של הציבור הרחב ובתמיכתו של הממסד. שְיקום מי שלא חייך בגאווה או מחה דמעה למראה תמונות העיתונות המוכרות כל כך של חיילת המלמדת ילדים עולים לשיר בעברית, מפקדת ביד רמה על נערים שעד לפני כמה חודשים השתייכו לחבורות רחוב עברייניות או מסייעת לקשישים מבוהלים במקלט צפוני. החברה הישראלית, מראשיה ועד אחרון אזרחיה, מאפשרת לצה"ל לחנך אותה כבר מעל שישים שנה, וממעטת לערער על הדיפוזיה הבעייתית שמתקיימת פה, באופן כאילו טבעי, בין צבא לחברה. אז מה השתנה? מה מפתיע ומזעזע כל כך בעובדה שדובר צה"ל מנסה לקיים פרויקט חינוכי בנושא השואה? הרי מבחינתו יש לשואה מקום מרכזי באתוס הישראלי שבידיו, כנציג צה"ל, הופקדה הסמכות לחנך את כולנו על ברכיו.

להבנתי, ההתמרמרות והזעזוע אינם קשורים באמת לחריגתו של הדובר מתפקידו הצבאי, אלא למדיום בו בחר להשתמש כדי לדון בנושא רגיש כמו השואה. רבים מתקשים לעכל את השימוש בכלים פופולריים והמוניים דוגמת צילומי סלפי, בכדי לייצר שיח בתחומים כבדי משקל שכאלו. אבל האמת היא שדובר צה"ל רק ממשיך ומשכלל את המיומנות שצה"ל מפתח בהצלחה בלתי מבוטלת כבר שנים רבות - הוא משתמש בשפה ובכלים של בני הנוער כדי להעביר להם תכנים ומסרים שהוא מבין כחשובים ומרכזיים לחברה הישראלית ולעם היהודי.

סחיטה זולה של ניצולי השואה? (אילוסטרציה: dreamstime)

אולי בעיניי המבקרים צילום עם סבתא או שכן ניצולי שואה הוא סחיטה זולה ומביכה של בלוטות הרגש. אבל בעבור בני נוער רבים שחיים את חייהם החברתיים ברשת, זו דרך יומיומית, מהירה ואפקטיבית להעלות למודעות נושאים שאינם נמצאים במודעות הציבורית ביומיום, דוגמת זיכרונותיהם של הניצולים והקשיים עמם הם מתמודדים כיום. מכיוון שנתח נכבד מקהל היעד של דובר צה"ל הם בני נוער, יש היגיון רב בעשיית שימוש נרחב ברשתות החברתיות למטרות חינוך והסברה. מה גם שקריאה מהירה בסטטוס המדובר עצמו (ולא בשלל התגובות והציטוטים), תבהיר כי הדובר לא שלח את עוקביו להצטלם עם ניצול רנדומלי, אלא עם אדם קרוב לליבם. במקרה כזה סביר כי את סיפורו הם מכירים ויוכלו לשתף בו את שאר העוקבים. כבר לא נשמע נורא כל כך, נכון? רק תארו לעצמכם שאמן צילום דוגמת עדי נס או זיו קורן היה מעלה לדף הפייסבוק שלו תמונות משותפות של נערים לצד ניצולי שואה יקרים ללבם. הרי הרשת הייתה עולה על גדותיה מהתפעלות.

אז אפשר להיתמם ולגלגל עיניים בזעזוע, לזרוק לחלל האוויר מילים גדולות כמו "תרבות מיליטריסטית" או "זילות השואה". ואפשר להודות שאחרי שנים רבות כל כך בהן עצמנו עיניים ואפשרנו לצה"ל לקחת על עצמו תפקידי חינוך, חִיברוּת והסברה פשוט מפני שזה היה זמין, נוח וזול יחסית, יש צביעות והתחסדות לא מעטות בהתנפלות שכזו, כאשר הוא מבצע את משימת חינוך הנוער שהוטלה עליו מיומו הראשון, בדרך האפקטיבית ביותר.

*#