מלך האריות בתלת מימד: אפשר להסתפק בדי.וי.די

אין ספק שמדובר בקלאסיקה שחייבים לראות, אבל למה לא להקרין את הסרט שוב בקולנוע בגרסה המקורית, והזולה יותר?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רמי רוטנברג, עכבר העיר אונליין

מקוריות היא מרכיב חשוב בתרבות, אבל בסרטי ילדים אפשר, לפעמים, לוותר עליה. לא קל לברוא דמויות שימשכו זאטוטים לקולנוע ולהמציא סיפורים חדשים שירתקו אותם למסך במשך 90 דקות, וממילא הילדים מתחלפים כל הזמן – אז למה לא לנצל פעם נוספת גיבורים ורעיונות שכבר הוכיחו את עצמם?

מלך האריות בתלת מימד - מועדי הקרנה. הסרט מוצג במשך שבוע בלבד החל מיום חמישי ה-25.8

היבול של הקיץ האחרון, למשל, כלל אגדות ותיקות (החתול במגפיים בגרסה משמימה וכיפה אדומה בלבוש מסקרן), סרטי המשך ללהיטים מלפני מספר שנים ("מכוניות 2" המקרטע ו"קונג פו פנדה 2" הסוחף), עיבודים לספרים ישנים ("ג'ננה בסוואנה" מעורר המחשבה ו"מר פופר והפינגווינים" הבנאלי), גרסה קולנועית לסדרת טלוויזיה מצליחה ("הדרדסים" המדרדס) ופו הדב הנצחי.

ואם כבר הישענות על העבר, למה בעצם לא להקרין במלואו סרט שכבר משך אליו מיליוני ילדים? מה גם שבימינו אפשר להוסיף את ה-"3D" ולהכריז על חוויה שטרם נראתה, לא?

מעגל החיים בתלת מימד

"מלך האריות" הוא קלאסיקה. ב-1994 קברניטי דיסני הופתעו: הם דווקא בנו על  "פוקהונטס", שהופק במקביל, ועלילות סימבה היו פרויקט משני בחשיבותו עבורם. אבל הצופים התלהבו – כנראה בגלל שיוצרי "מלך האריות" השכילו ליישם את ההמלצה המפורסמת של דיסני: "על כל צחוק צריכה להיות דמעה", והוסיפו על כך פסקול מרגש – ו"מלך האריות" הפך לסרט האנימציה המצויר הרווחי ביותר, כתר שמונח על רעמתו עד היום. אגב, גם מתוך שלל סרטי האנימציה הממוחשבת שכבשו את המסכים מאז 1995 רק חמישה עקפו את "מלך האריות" מבחינת הכנסות.

ב-2011 כבר יש פחות מקום להפתעות. עלילת הסרט מוכרת (למעטים שלא – "מלך האריות" הוא מעין גרסה ל"המלט" עם חיות), וההורים יודעים מה צפוי לילדיהם: מבט מפוכח אל "מעגל החיים", הלא תמיד הוגן, ובעיקר התמודדות עם מוות של הורה ורגשות אשם קשים. כזכור סימבה, גור האריות שהוא גיבור הסרט, משוכנע שגרם למות אביו.

אמנם אחרי הטראומה חובר סימבה שבור הלב אל טימון ופומבה, סוריקטה וחזיר יבלות קלי דעת, שמנחילים לו את תורת ה"אקונה מטטה" (אין לנו שליטה על מה שקורה, ולכן עדיף לא לדאוג אלא ליהנות מהחיים) – אבל לא בטוח שכל הילדים ימצאו בה נחמה, אפילו שהיא מגיעה בצורת שיר קליט להפליא. גם מוסר ההשכל שהקוף רפיקי מלמד את סימבה ("אפשר לברוח מהעבר ואפשר ללמוד ממנו") עלול לדלג מעל ראשי הזאטוטים, ואפילו הסוף הטוב, שממחיש את היופי שיש במעגל החיים, לא ישלח כנראה את כל הילדים שמחים ורגועים הביתה.

מבט מפוכח. מלך האריות

האם כדאי לעמת את הנפשות הרכות עם תכנים כה קשים (גם אם עטופים בהומור ובמוזיקה זוכת אוסקר)? מצד אחד, החיים לא פשוטים וכל ילד מבין זאת מתישהו. סרטים מראים להם שאפשר להתמודד עם כל קושי ובעיקר מציעים קתרזיס. מצד שני, למה לנטוע בילדים כבר בגיל כה צעיר פחדים כה עמוקים? התשובה, באופן טבעי, תלויה בגיל של כל ילד ובבשלות הרגשית שלו – ורק ההורים יכולים לענות עליה.

אבל למה לשלם יותר?

כך או כך, גם בדיסני יודעים בדיוק מה יש להם ביד: סרט קלאסי שהוא מוצר רווחי. "מלך האריות" בהחלט ראוי לכבוד ולסיבוב נוסף בקולנוע, מה גם שכאמור עבור הילדים של היום מדובר בסרט חדש – אבל בהחלטה להקרין את הסרט אך ורק בתלת מימד כבר יש טעם לפגם: קודם כל, אם כבר כבוד לקלאסיקה אז כבוד לקלאסיקה כמו שהיא: מצוירת ביד, בדו-מימד (והדמיון של הילדים כבר יוסיף את העומק). אמנם האנימציה, שב-1994 עוררה התפעלות, נראית כבר מיושנת – אבל בהחלט ניתן למצוא בה לא מעט קסם. בנוסף, אין בקטעי התלת-מימד בגרסה החדשה שום דבר מיוחד, ובכלל, רוב הילדים מעדיפים דמויות מרשימות שאפשר להזדהות איתן וסיפורים מוצלחים על-פני עוד הדגמה של פיתוח טכנולוגי.

עוד שיקול שרצוי לקחת בחשבון הוא המחיר. המימד השלישי מייקר את הכרטיס בכ-20% וכאמור לא משדרג את ההנאה במידה ניכרת. בטח לא לילדים, שמבחינתם עצם ההליכה לקולנוע והצפייה בסרט על מסך ענק מייצרות מספיק גירויים לחושים.

אפשר להבין את דיסני ואת שאר האולפנים, שמבחינתם התלת-מימד הוא אחד הגורמים שמצליח להוציא אנשים מהבית, אבל כל עוד יש משהו לא טבעי במשקפיים שאנחנו נאלצים לחבוש, וכשהתלת-מימד לא יוצר חוויה אחרת לגמרי – אין שום סיבה לכפות על הילדים משקפיים לא נוחים ועל ההורים מחירים מופרכים.

ואם כבר סוגיות כלכליות, "מלך האריות" הרי כבר כיסה את עלויות הפקתו והכניס לדיסני סכומי עתק. למה לא לאפשר הקרנה חוזרת של הסרט – וקלאסיקות עבר נוספות – במחיר מוזל וכך ליצור חגיגה אמיתית, שתמשוך לקולנוע גם את הדור הבא בלי להכביד על תקציב המשפחה? האם גלי המחאה הכלכלית שמתחילים לשטוף את העולם ישפיעו גם על דיסני ותאגידי הבידור האחרים? אולי. מה שבטוח הוא שההורים לא חייבים לקנות כרטיסים יקרים רק למען התלת-מימד. הסיפור שובה הלב (וגם שובר הלב) של סימבה יספק לילדים (כאלה שבשלים רגשית) חוויה סוחפת גם בצפייה ביתית בגרסה ה"ישנה", הקלאסית באמת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ