ספרי ילדים: הגיבורים העצובים של אנתוני בראון

גורילות סוריאליסטיות ושימפנזים אנושיים - רונית רוקאס חוזרת לספריו ואיוריו הנפלאים של אנתוני בראון לקראת ההוצאה המחודשת של שלושה מהם

רונית רוקאס, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רונית רוקאס, עכבר העיר

באחרונה ראו אור בהוצאה מחודשת שלושה מספרי הילדים של אנתוני בראון, מגדולי הסופרים הפועלים היום בתחום: "בילי הקוסם", "בילי וגורדי" ו"בילי האלוף" - כולם בתרגום של אירית ארב. אמנם רק הוצאה מחודשת, אך בהחלט סיבה מספקת להתייחס אל יצירתו ולעורר בה עניין, בוודאי בקרב אלה שעדיין לא זכו להתוודע אליה. בראון הוא מאייר הכותב את ספריו בעצמו, ויצירתו היא שילוב מזהיר של טקסט ותמונה. בדומה למאייר ולסופר מוריס סנדק, שמת לפני קצת יותר משבוע, גם בראון מרבה לעסוק בספריו במצבים של חשיכה רגשית, בקשיים רגשיים שגם ילדים חווים, ולמרות זאת אנחנו נוטים להרחיק אותם מהמבע הספרותי שלהם. האם עצם הביטוי האמנותי של רגשי הבידוד, הניכור והכעס ילמד אותם משהו שהם לא מכירים כבר בגיל שלוש?

» ספרי ילדים - לספרים נוספים וביקורות

הספר "גורילה", למשל, שראה אור בהוצאת מודן, עוסק בניכור של ממש בין אב לבתו. שלושת ספרי בילי עוסקים כולם בגיבור בודד ושונה מכל הדמויות המקיפות אותו. אולם בראון, המכיר היטב את נפש הקהל שלו, משתמש בהרבה הומור ובסגנון סוריאליסטי, על גבול החלום, כדי לייצג את התימות הסבוכות האלה ולמקם אותן במין סביבה "בטוחה" ולא מאיימת. חשוב מכך, לא משנה כמה חשוך ועגום מצבו ההתחלתי של הגיבור, בראון ידאג תמיד להביאם בסוף אל רגע של הישג וניצחון.

הוא בסוף ינצח. מתוך כריכת "בילי הקוסם" (איור: אנתוני בראון)

גיבור שהוא ילד-שימפנזה

התבנית בשלושת ספרי בילי זהה: גיבור לא יוצלח, או לפחות שונה בסביבתו, המיוצג על ידי קוף שימפנזה שמוקף בגורילות ענק, חווה מפלות עד שהוא מגלה את כוחו ומנצח, ניצחון נפשי וממשי. "אפשר היה לחשוב שבילי לא טוב בשום דבר," כך נפתח הספר "בילי האלוף", ואת הטקסט מלווה ציור של שימפנזה השוכב על ספה המעוטרת בפרחים ובפרפרים. על בטנו של הילד-השימפזה מונח ספר והוא חולם בהקיץ. למרגלות הספה יש כוס קפה ומעל ראש הדמות מעופף פרפר, שכמו יוצא מן הספה. הטקסט אומר - דמות המאופיינת בכישלונותיה; הציורים מגלים אחרת ומראים דמות חולמנית של אמן אולי.המספר ממשיך לתאר את דמותו של הגיבור: בילי, הוא מציין, אהב לקרוא, להקשיב למוזיקה ולטייל בפארק עם החברה שלו, מילי. אבל הוא ממש לא היה טוב בכדורגל. מכירים את הילדים האלה? אני בטוחה שכן. בזמן שכל הגורילות בסביבה - ענקים, קשוחים וחזקים - מנצחים במרוץ אופניים, בילי משתרך לו מאחור, על פניו חיוך חולמני. כשבילי הולך לבריכה, הגורילות נהנות להתעלל בו, ומשליכות אותו למים, חיוך זדוני על פניהן. וכשבילי הולך לסרט, כולם צוחקים עליו תמיד, אולי כי הסרט מרגש אותו והוא בוכה.

קוף אנושי מאד. מתוך כריכת "בילי האלוף" (איור: אנתוני בראון)

הגיבורים של בראון - רוב הזמן ילדים בדמות שימפנזה, כאמור - הם דמויות החוות פחד ואובדן וכישלון והתעללות. אבל הוא מוצא תמיד דרך להעניק לקוראיו, מבוגרים ובוודאי ילדים, פתח לתקווה. הוא עוזר לדמויות (ולקוראים) שלו לנצח, ומוציא אותם מן החשיכה שבה היו נתונים אל אור של ממש. וכך, בילי בספר הנזכר מצליח, במקריות גמורה, לגבור על בומבה הבריון, שכולם פוחדים מפניו, ונהפך לגיבור ומושא הערצה של יתר הקופים-הילדים. הדגם הזה חוזר גם בספרי בילי האחרים: ב"בילי וגורדי" הוא מוצא חבר, המוציא אותו מבדידותו, וב"בילי הקוסם" הוא מגלה שאינו זקוק לנעליים שקיבל מאיש מסתורי (ואולי זה היה אביו?) כדי להיות כדורגלן מצטיין. לפעמים, בראון אומר לו ולנו, האמת פשוטה, חבוטה ובכל זאת חיובית: כדי להצליח, לא נחוצה יותר מאשר אמונה בעצמנו.

כבר לא בודד. מתוך כריכת " בילי וגורדי" (איור: אנתוני בראון)

קופים בחליפות ובני אדם בגן החיות

בראון מרבה לצייר קופים במקום בני אדם. אלה קופים החיים בסביבה דומה מאוד לסביבה של בני אדם: הם שוכבים בסלון, מאזינים למוזיקה, מטיילים בפארק. אפילו מונה ליזה שעל הקיר מקבלת פני גורילה. בהתאם לכך, בגן החיות, מאחורי סורג ובריח, תימצא בספר "גורילה" משפחה עצובה של בני אדם, יושבת על ספה. בה בעת זו סביבה סוריאליסטית, כאמור, ששולטים בה חוקי החלום, וכך למשל קוף בחליפה ייצא לטייל כשהוא גורר אחריו בננת ענק במקום כלב, וגורילה שמבע עיניה עצוב תצא לטיול לילי עם ילדה בודדה (שוב, בספר "גורילה"). אלה דמויות רבות הבעה. למעשה, בראון מצטיין ממש בציור של מצבי רוח: הקופים שלו עצובים ומהורהרים, קשוחים ואכזריים. השימוש בדמויות של קופים במקום בני אדם יוצר, כמובן, הזרה. מין מרחק המקל על הקליטה של דמויות ומצבים נפשיים, ומוסיף ממד של הומור גם כשהדמות נמצאת בשפל.

חיות מהורהרות. מתוך "גורילה" (איור: אנתוני בראון)

העיסוק באיורים עשוי להשכיח עובדה חשובה: בראון הוא גם מספר מחונן. בספריו אין מילה מיותרת. הטקסטים שלו מדויקים להפליא, ומשרטטים חוויה פסיכולוגית עמוקה. למרות שינויים הכרחיים שנעשו בתרגום ספרי בילי לעברית, ניכר כי אירית ארב הצליחה במשימה שלא יכלה להיות פשוטה. אני בטוחה שבשלב הזה כבר ברור: כדאי להניח את היד על כל ספר של אנתוני בראון.

"בילי הקוסם", "בילי וגורדי", "בילי האלוף". מאנגלית: אירית ארב. הוצאת כנרת. מתאים לילדים בגיל הגן ומעלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ