לומדים דו קיום: האם החרדים משתלטים על החינוך בתל אביב?

לרגע היה נדמה שהסטטוס קוו החילוני-דתי בעיר עומד להיות מופר בשם האוטובוסים בשבת. אבל בלון היח"צ של חולדאי התפוגג די מהר, ונשארה זירת המאבק האמיתית: גני הילדים ובתי הספר

אודיה גנור, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אודיה גנור, עכבר העיר

מלבד התרעמות קלה בחדרי חדרים, אף אחד בקהילה החרדית בעיר לא התרגש יותר מדי מההמולה האחרונה סביב התחבורה הציבורית בשבת. החרדים יודעים את מה שלרוב כלי התקשורת לקחו כמה ימים להפנים: שההחלטה הסופית תלויה במשרד התחבורה, ושהיום שבו תחבורה ציבורית תנוע בתל אביב בשבת רחוק כמעט כמו ימות המשיח. בכל מה שנוגע ליחסי חילונים-דתיים בעיר, ההחלטה לא שינתה את העובדה שדווקא לחילונים בעיר יש בטן מלאה על השכנים בשחור. למרות שהחרדים מהווים כיום רק 2.1 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בתל אביב (מעל גיל 20), החשש החילוני מפני הפיכת השכונות הליברליות בעיר למעוז של שמרנות דתית גובר. החרדים, מצדם, מדגישים את הדו קיום, ודוחים בתוקף האשמות במיסיונריות, אף על פי שמוקדי החיכוך, בעיקר בצפון העיר, רחוקים מלהיות שקטים.

» כאן לומדים בעושר: מערכת החינוך של העשירון העליון» חינוך ביתי, פרטי או מקצועי?» הרדוף זה כאן: בית הספר האנתרופוסופי הראשון בתל אביב» לא מרוצים ממשרד החינוך? תקימו בית ספר לבד

גינוי בדלתיים סגורות הגזרה הסוערת ביותר היא צפון העיר, ובעיקר רמת אביב, שבה חיו בעיקר דתיים לאומיים עד כניסת חב"ד לשכונה לפני כעשור. "לפני כמה שנים שמנו לב לתופעות מוזרות", מספר עודד סלע, פעיל בעמותת תושבי רמת אביב, "במקרה האישי שלי פנו לילדה שלי, בת הארבע, ונתנו לה סוכרייה ודף תפילה. בארבע השנים האחרונות יש פעילות אינטנסיבית של חב"ד בשכונה: דוכנים מחוץ לשערי תיכון אליאנס שבהם מבקשים מילדים להניח תפילין, חלוקת עלונים בצמתים. זה נעשה בפנייה לקטינים, ללא רשות ההורים ובגניבה, וזה מקומם".

נלחמים על הזהות החילונית בשכונה. תושבת בהפגנה (צילום: עופר וקנין)

בשכונה הוקמו מוסדות דת, מקוואות וגני ילדים לא חוקיים, וסלע טוען שהעירייה מתייחסת בסלחנות לחריגות בנייה כשמדובר באוכלוסייה החרדית. בשנים האחרונות נאבקו תושבי השכונה על סגירת גן חב"ד, למשל, שפעל ברחוב רדינג מ-2008. לאחרונה הוכרע כי פעילות הגן תוגבל, והוא אמור להיסגר בתוך שנתיים. התושבים טוענים שרוב ילדי הגן אינם תושבי השכונה, ושהוא נועד למשוך משפחות חרדיות וכך לגרור שינוי באופי השכונה. "השכונה עדיין לא שינתה את פניה" אומר סלע, "אבל הפעילות לא התמעטה, ומאחר שהם במשימה מטעם אלוהים, אין לה תאריך סיום. זוגות באים לעשות פה שבת כאילו יש ברמת אביב קברי צדיקים. לאחרונה נתקלנו בחב"דניקים שהולכים על הכביש בשבת, ואני, שלא אצפור להם, נוסע מסביב. הורים שילדיהם נשאבו לפעילות של חב"ד ושל הגרעין התורני והקבוצה הליטאית, שפועלים גם הם בשכונה בשנים האחרונות, פנו אלינו לעזרה. יש בבירור השפעה על הצעירים. בהתחלה מי שעובר על יד בית קפה עם אופניים ותוקע בשופר הוא קוריוז, ואז זה נהפך לחלק מהשגרה. זה לא שאני אנטי דת, אני נכד של רב. אבל זה משניא ומרחיק, ואנחנו מתחילים לראות שינויים בשטח: הם מתכוונים להפוך גן תורני שנפתח השנה לגן מופרד בשנה הבאה. יש הפרה מתמדת של הסטטוס קוו בעיר, לרעת החילונים. ניהלנו לא פעם שיחות עם גורמים במועצת העיר, שמגנים את התופעות הללו בדלתיים סגורות, אבל לא יוצאים נגדן בגלוי"."הכניסה של חב"ד הביאה להקמת בתי כנסת, ועל תוספת מקומות התפילה אני מברכת", אומרת דליה, תושבת השכונה, דתייה לאומית, "מדי פעם ועד השכונה מתכנס כדי לפעול נגד החרדים, אבל לא כולם נגדם. הרבה סטודנטים מרוצים כי חב"ד מארחים ומאוד מסבירי פנים, ולשומרי מסורת יש יותר אפשרות לקיים מניין. הם עושים פעילויות זולות לילדים, גם השבוע, לפורים. החשש של החילונים, שצעירים יתקרבו לדת, נובע מהרבה בורות. אפשר להבין, ביהדות יש הרבה דברים אטרקטיביים". 

דברים שקורים לבד במרכז העיר החיכוכים המרכזיים מתנהלים סביב עניין מינורי יחסית - הכרוז המבשר על כניסת השבת, שהופסק לאחר פניית תושבים לבית הכנסת באחד העם בדצמבר האחרון. בשכונות מזרח העיר התושבים המסורתיים לא מוטרדים מהעלייה במספר השכנים החרדים, להפך. "יש בשכונה הרבה אנשי ש"ס", מספרת שרה מילוא, תושבת יד אליהו, "לאורך השנים היתה בעיקר אוכלוסייה של מפד"ל, וש"ס נכנסו בשנים האחרונות. הרבה זוגות צעירים הגיעו, ויש ישיבה ובית כנסת. הם לא כופים עלינו את המנהגים שלהם, ומלבד הפרעה מקומית של רעש מהישיבה בשעות מסוימות, אין חיכוכים. מאחר שאנחנו מסורתיים, הנוכחות שלהם משלימה אצלנו משהו. היום יש בשכונה שלושה בתי כנסת, ואני קרובה לאלוהים כמו שצריך". מילוא אומרת שרוב תושבי השכונה מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת. "הצורך לא אקוטי", היא אומרת, "לפני 20 שנה הפעילו לתקופה קצרה את קו 9 בשבת, וכמעט לא היו עליו נוסעים. אני מאמינה שגם היום לא יהיו הרבה".

אבל בצפון החילוני התחושות אחרות, הצרכים אחרים, ובהתאמה - גם האמוציות. "בכל העיר מפוזרים גרעיני חב"ד, ויש הליך של חזרה בתשובה של הרבה מאוד בני נוער, אבל רמת אביב היא היחידה כרגע שמתקוממת נגד התופעה", מסביר חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), "נפתחים גני ילדים חדשים לאוכלוסייה החרדית, כשהחילונים סובלים מחוסר. לפני שנה פנה אלי תושב מנוה שרת, שהיה בודד במערכה נגד ההתחרדות, ולכן הנושא דעך. למרות הצהרותיו של חולדאי שהחרדים הם טפילים, הוא מינה לאחרונה סגן חרדי, ובפועל מאפשר רמיסה של זכויות החילונים. במאבק על גן חב"ד ברמת אביב העירייה לא תמכה בתושבים. בנוה עופר היה אמור להיפתח בית ספר ממלכתי דתי השנה, ושלושה שבועות לפני תחילת השנה הודיעו שמשנים את ייעודו לבית ספר דתי לבנות של ש"ס". ללדיאנסקי ברור למה רק החילונים הגיבו בעוצמה להחלטת המועצה בנוגע לתחבורה הציבורית בשבת. "היה פה שילוב אינטרסים בין מרצ לחולדאי, ומדובר על זריית חול בעיני הציבור, כי משרד התחבורה לעולם לא יאשר החלטה כזו כשממשלת נתניהו שבויה בידי החרדים. אם היו רוצים לעשות משהו באמת היו מפעילים הסעות, ומממנים אותן ישירות על ידי העירייה". 

כפייה דתית, או אולי חילונית בכלל? תושבים תל אביביים (צילום: אורן זיו)

בנימין בביוף, חבר המועצה מטעם ש"ס, לא מתרגש אבל כן מתגונן. "אין שום כפייה מצד החרדים, ההפך, יש מיעוט שמנסה לעשות כפייה חילונית", הוא אומר. "חבל שאנשים סתם רוצים ללבות את היצרים. מטבע הדברים, ההכרזה עוררה המון התרעמות בציבור החרדי, אבל אין התקוממות של ממש כי ברור לכולם שזה לא יקרה. בכל העיר האוכלוסייה החרדית מתמעטת, מאחר שהדור הוותיק מזדקן והצעירים לא עומדים ביוקר המחיה. תמיד יש חוזרים בתשובה, כי לצעירים היום נמאס לחיות בריקנות, אבל זה מגיע ללא לחץ מצדנו. אני מקבל פניות מבני נוער, למשל בבית הספר עוז, שאין מזוזות על המשקופים, או בשבח מופת, שבחדר התפילה אין ספר תורה. גם מעירוני י"א פנו בני נוער בבקשה לספק להם כיפות. לא מדובר פה בכפייה, אלא בדברים שקורים לבד". בינתיים, נראה שההאשמות ההדדיות ימשיכו להיערם, לפחות עד שצעד שובר סטטוס קוו בעל היתכנות ממשית יירקם במשרדי העירייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ