סוכריות קופצות: כל הג'אז הזה

ההרכב "ילדוג'אז" מציג: שירים של לאה גולדברג, ביאליק ותרצה אתר במופע מוזיקלי לכל המשפחה. נורית אסיאג לקחה את הילדים ונהנתה מזמן איכות וממוזיקה טובה

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית אסיאג, עכבר העיר

בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי מבורך בהיצע המופעים המוזיקליים לילדים. אמנם מוזיקה היתה מאז ומתמיד חלק (כמעט) בלתי נפרד מהצגות ילדים, אבל מופע מוזיקה שכל כולו מוזיקה מודרנית - פופ, רוק או ג'אז - שמנוגנת ומושרת לייב הוא תוספת מרנינה של העת האחרונה.

סוכריות קופצות - מועדי הופעות

ההרכב "ילדוג'אז" הוא הנציג הג'אזיסטי של הזרם, ועכשיו הוא יוצא במופע חדש, סוכריות קופצות, שמגיע בעקבות דיסק באותו שם. הרעיון דומה למופע הקודם - שירי משוררים לילדים בתיבול ג'אזי, כשחלק מהשירים קיבלו מנגינה במיוחד לאלבום ולמופע, ואחרים זכו לעיבוד מחודש בנגיעות בלוזיות-ג'אזיות. התוצאה בכל מקרה משובבת את הנפש, מחממת את הלב ומקפיצה את הגוף.

מלאה גולדברג עד תרצה אתר

הליווי המוזיקלי הוא בהרכב ג'אזי מצומצם, או אם תרצו קלאסי - פסנתר (אורי ביתן), קונטרה בס (טל פדר), תופים (עמית לורבר), ונציגי כלי הנשיפה - חלילים (יעל ארנון ורד). את המוזיקה מלווה בשירה מיה בר שלום, שמקבלת חיזוק מהנגנים, ובעיקר מארנון ורד. בר שלום היא גם השחקנית הראשית במופע, אבל כל אחד מהנגנים תורם את חלקו בצד הדרמטי, כולל הופעה משעשעת של פדר בדמותו של ביאליק, וקטע הומוריסטי של לורבר.

גם לילדים מגיע מוזיקה איכותית. סוכריות קופצות:

המופע מגיש מגוון שירים של משוררי ילדים ותיקים וחדשים יותר, כמו לאה גולדברג ("הילד הרע", שהלחין פדר), ע' הלל ("אוצה רוץ כדור"), פניה ברגשטיין ("טרקטור") רפאל ספורטה ("בוקר טוב"), תרצה אתר ("המכונית") ומיריק שניר ("תפוח ירוק"). ביאליק גם מקבל נוכחות של כבוד על הבמה, הן בשיריו והן בהופעת הדמות על הבמה. עוד נזכיר לטובה את אחד משירי הבונוס, שאינו ברשימת הרצועות בדיסק, "עגלה וסוסה" (אבשלום כהן), בעיבוד מקסים ששומר אמונים למוזיקה המקורית של כהן ולביצוע האלמותי של יפה ירקוני.

אין חגיגה בלי מוזיקה טובה

בין השירים של האלבום נתפר חוט עלילתי - יש מסיבה לשירים וכולם מצפים לה. הילדה מיה (מיה בר שלום, משחק ושירה), שמגיעה עם שלוש הבובות שלה, מחכה כבר לקבל הזמנה למסיבה, ובינתיים עולים ובאים השירים. ילדים גדולים יותר, וכמובן מבוגרים, יכולים לראות מופע מוזיקלי שבין שיריו יש מעט קטעי קישור שאינם חייבים להתחבר זה לזה, אבל לקטנטנים הציר הסיפורי מאוד עוזר, במיוחד אם הם לא מכירים את השירים מראש.

השלד העלילתי של "סוכריות קופצות" הוא הנקודה החלשה של המופע - לעתים המעברים בין השירים, והמקטע העלילתי שאיתם, קצת תלושים זה מזה ולא ברור איך הכל מתקשר לסיפור קוהרנטי אחד. גם שיתוף הילדים במופע, דרך נוספת לשמור אותם ערניים ומחוברים, הוא מועט ומאפשר רק לילדים ספורים לעלות לבמה ולקחת חלק בחגיגה. בת העשר הפרטית, שהצליחה להשתחל בשיר המכונית, היתה מאושרת עד הגג, אבל בן הארבע וחצי התבאס מכך שלא הוזמן לנגן על הבמה.

מסיבה של שירי משוררים. סוכריות קופצות (צילום: דרור זיו)

אבל על כל אלה מחפה התוכנית המוזיקלית. העיבודים של השירים מרגשים, נקיים ושומרים על קשר למילים, לתכנים ולמבנה של השיר. כך, למשל, הקצב בשיר "תפוח ירוק" מעביר את הרוח המיריק-שנירית, על שורותיה הקצרות ומילותיה הלכאורה פשוטות, ומצליח לתפוס בתחכום רב את החוויה הילדותית. כמעט כל שיר במופע נצבע בנגיעה מוזיקלית קצת שונה, קצת מיוחדת, כמו הנגינה בחליל רועים מעץ בשיר "הרועה", תוספת הקסילופון ב"הפרח לפרפר" או עיבוד לשני קולות בשיר "דג". ובכלל, בין הצלילים ובין המילים, בין הצחוקים ובין הדיבורים, מטפטפת אט אט אווירה ג'אזית, שמציגה את הז'אנר המוזיקלי בלי להכביד על האוזן.

סוכריות קופצות - מועדי הופעות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ