ברבורים בני שלוש: באיזה גיל כדאי להתחיל ללמוד בלט? - ילדים - הארץ

ברבורים בני שלוש: באיזה גיל כדאי להתחיל ללמוד בלט?

הילדה חולמת להיות בלרינה? הילד רוצה להיות בילי אליוט הישראלי? כדאי לא להתחיל מוקדם מדי. מומחים מסבירים מתי, איך ולמה ללמוד ריקוד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אחד החוגים הפופולריים ביותר מבין חוגי האומנות הוא חוג הריקוד על כל גווניו. ילדים לומדים לזוז מגיל צעיר, רק שימו להם מוזיקה והם מתנועעים לפי הקצב ובהנאה גדולה. אך מלאכת הריקוד אינה פשוטה כל כך כמו שנדמה. ללמוד לרקוד בגיל צעיר יכול להוות נזק מתמשך לחיי הילד גם בבגרותו אם לא עובדים נכון עם הגוף ואם שולחים אותו בגיל מוקדם מדי. ההנאה שבתזוזה אותה ההורה זיהה בתחילת הדרך וחדוות הלמידה של האומנות היפיפייה הזו יכולה להיעלם כהרף עין אם ממהרים לדחוף את הילד לעולם בלתי מוכר, תחרותי ופוגעני, אפילו כשלא באמת מתכוונים להרע.

סייף והתעמלות על סוסים: חוגים מיוחדים לילדים

כשיש חוסר התאמה בין הפעילות המוצעת לילדים לבין היכולות המוטוריות זה יכול להשפיע על הצד הרגשי חברתי של הילד. היום חלק מחוגי הבלט שינו את שמם לטרום בלט, הכנה לבלט, משחקי בלט וכדומה, משום שנוכחו לדעת שהבלט לא מתאים לגילאים הצעירים. אך מאידך אם עושים זאת בדרך נכונה ומבוקרת ותחת שליטה מלאה על מה נכון עבור הילד בהתאם לגילו, חדוות היצירה, הכישרון והאהבה למחול יכולים להתעצם למימדים נדירים וייחודים שיעשו טוב לילד ולהורה.   

אז מתי מתחילים?

מומחים מסבירים כי הגיל הנכון ביותר מבחינת בשלות הגוף להתחיל וללמוד מחול נע סביב גיל 5-7, המיומנות התנועתית והמורכבות של התנועות באים ביתר קלות עבור הילד מאחר והגוף כבר מוכן ללמוד את התנועה שסביבו.  סמדר כרמון ראש תחום התנועה לגיל הרך בבית הספר למאמנים ומדריכים במכון וינגייט מסבירה ש"בגיל הרך, כלומר גילאי 2-6, הילד לומד על עצמו ועל העולם שסביבו דרך התנועה, דבר שנמשך עד גיל 10 בערך - בו מתפתחות מערכות התחושה (ראיה, שמיעה, שיווי משקל) בשילוב עם מערכת התנועה (עצמות, שרירים, מפרקים, רצועות) ויחד עם בשלות המערכות והתפתחותן עולה היכולת ללמידה מוטורית. לכן, אין כל תועלת ללמד ילד פעילות מוטורית ספציפית לפני שלב הבשלות".

ברטה ימפולסקי, מנהלת וכוריאוגרפית של הבלט הישראלי מסבירה שאצלם שיעורי הבלט מתחילים כשהילד או הילדה מגיעים לכיתה א': "כשהילדים מגיעים בגיל כזה צעיר לחוג בלט אנחנו קוראים לזה: פרה בלט, כי יותר עובדים עם הרקדן הקטן על עבודת הידיים, יציבות ועמידה נכונה של הגוף. בגיל הרך עבודת הרגליים אסורה בהחלט על מנת לא לגרום נזק עתידי. בבלט הקלאסי ישנן חמש פוזיציות ובפרה-בלט עובדים רק עם אחת כי באופן הזה יותר נוח וקל לשמור על גב ישר וללמוד את אומנות המחול".

יצירתיות, יציבה ויסודות תנועה (אילוסטרציה: dreamstime)

שיעורי הבלט בגילאים הרכים משרים אווירה נחמדה ונינוחה על הילד ומככבים בהם דימויים של ריקוד, למשל תנועה שמאריכה את הצוואר מדומה לברבור יפיפייה עם צוואר מתוח או הליכה ועמידה יציבה כמו שומר הראש של המלכה, דרך חיקוי הדימויים הללו לילד יותר קל ללמוד תנועה והוא גם נהנה מזה.

תמיר גינץ מנהל אומנותי וכוריאוגרף להקת המחול קמע ומנהל מגמת מחול בתיכון בליך רמת גן מסביר: "בגילאים הנכונים, שזה בגילאי 5-7, אנחנו למעשה עובדים עם הילד על פיתוח יסודות התנועה הראשוניים, קורדינאציה, יצירתיות, שמיעה מוזיקאלית, יציבה נכונה ויסודות של תנועה".

על קצות האצבעות: איך למנוע נזקים גופניים

בהוראה של מחול לגיל הרך חשוב להקפיד למצוא מורה מוסמך ובעל ניסיון כדי לא ליצור בעיות גופניות אצל ילדים בעקבות הוראה לא נכונה. בנות שמתחילות מוקדם מדי לעלות על אצבעות יכולות לגרום לעצמן נזק בלתי הפיך. דרישה למתיחות וגמישות שאינה מתוכננת ודוחפת ילדים לביצועים קיצוניים עלולה גם היא לגרום לנזקים בלתי הפיכים.

בגיל צעיר מתפתחת היציבה של הילד ולכן יש חשיבות רבה לעבוד על תנועתיות של מפרקים, חיזוק השרירים המייצבים את הגוף ושמירה על אורך השרירים. פעילויות מאוזנות החל מחיזוק קשתות כף הרגל התומכות בכל העמידה ועד לגב ולבטן יובילו ליציבה נכונה. כרמון מזהירה כי "במידה והמורה יעבוד עם הילד על מרכיב אחד יותר מהשני ייתכנו בעיות ביציבה. כלומר, תרגילי גמישות יתר יכולים להוביל להארכת שרירים על חשבון חוזק השריר, עליה על קצות האצבעות באופן רציף יכולה לגרום לקיצור שרירי הקשתות בכף הרגל ובהמשך לבעיות במפרק הברך והירך. השרירים שתומכים במפרקים אלה עדיין לא חזקים מספיק בכדי להחזיק ולייצב את הגוף".

גינץ מסביר שמורה עם ניסיון יעבוד עם הילד בכדי למצות את הכישרון שלו יחד עם יכולותיו הפיזיות ולא מתוך שאיפה למצוינות. כך גם בבלט הישראלי - בנות רבות שחולמות לרקוד ממצות את החוג מהר בגלל חוקים קשים וטכניקות תובעניות שאם מתחילים איתן בגיל צעיר מדי אחוז הפרישה גדל. ימפולסקי מדגישה שאם הריקוד בבלט הישראלי נעשה בצורה מבוקרת והלמידה נעשית בצורה נכונה כל אחד יכול ללמוד לרקוד ובכל סגנון של מחול בקלות רבה.

מי לומד יותר ריקוד: בנים או בנות?

רמי באר, כוריאוגרף והמנהל האומנותי של להקת המחול הקיבוצית מסביר כי "ילד מטבעו הוא סקרן והיכולת לעודד ילדים בעלי גירויים לבטא את הצד היצירתי שלהם על ידי תנועה הוא חשוב. כל ילד, אם זה בן או בת, צריך לקבל כלים ולראות ולבצע תנועה על ידי הגוף כי זוהי דרך הביטוי העצמי של ילד יותר ממילים. ילדים שיש להם גירויים נכונים סקרנים, וכל הורה צריך לעודד את ילדו לבטא צד יצירתי ויצרי".

במקומות שונים בעולם המודרני בהם היחס לבלט הוא בשורה הראשונה מבין האומנויות, הורים יכולים  רק להתגאות אם הילד מתקבל ללימודים, ויש הורים שעומדים בתור ההמתנה עם הבנים שעות ארוכות ולוחצים עליהם להגיע למבחני קבלה בכדי שיגיעו ללימודי המחול.

בגילאים הרכים בישראל ניתן לראות יותר בנות המגיעות ללמוד מחול וזה נובע לטענת גינץ מתפיסה מוטעית של מיתוס ישראלי שרק בנות יכולות ללמוד לרקוד ושהמושג "בלרינה" מתאים רק לילדות. ימפולסקי מחזקת את דבריו ומספרת שבכיתה שהיא מלמדת ישנם רק שלושה בנים ושאחוז הבנים קטן משנה לשנה.

לרקוד מול מסך הטלוויזיה החשיבות של פעילות פיזית כבר בגיל צעיר, תורמת תרומה אדירה להתפתחות מוטורית ורגשית אצל הילד. בגילאים הרכים ההורה הוא שמחליט אם לשלוח את הילד לרקוד או לא, אבל ככל שהילד מתבגר ויש לו נתיב מילוט הוא מעדיף ברוב המקרים לשבת בבית מול מחשב או טלוויזיה. אז נכון שדור המסכים הוא אולי ברכה לאינטליגנציה אבל קללה לפיזיות התנועתית.

כרמון מזהירה כי ישיבה מול המסך לשעות רבות בתנוחות שלא מפעילות את שרירי היציבה יכולה לגרום לרפיון במערכת שרירי היציבה ולכן יש חשיבות רבה למצב הגוף בזמן הישיבה מול המסכים: "הורה שמודע לחשיבות הפעילות הגופנית ופועל בעצמו מעביר מסר חשוב לילדיו, ולכן תפקיד ההורה לדרבן ולעודד את הילדים לפעילות גופנית. ההמלצה שלי היא לגרום לכך שהילד יפעיל את הגוף בתנועה פיזית לפחות במשך שעה בכל יום".

תפקיד נוסף של ההורה הוא לחשוף את הילד כבר בגיל צעיר לעולם המחול ולערוך לו היכרות עם השפה האומנותית הזו. רמי באר שיצר ארבע יצירות מחול לילדים: "פטר והזאב" , "קרנבל החיות", "מדריך לתזמורת בני הנעורים" ו"שוליית הקוסם", מסביר כי יש חשיבות בצפייה ביצירות קלאסיות של מחול עבור ילדים בגילאים הרכים: "בכל יצירת מחול יש דמויות ברורות, עלילה, אפיזודה מוגדרת שלעיתים גם משולבת בטקסט, שמוסיפה לילד את המימד הסיפורי ומחזקת באמצעים מוזיקליים ותוכניים את ההבנה של מה שהוא רואה".

דמויות ברורות, עלילה מוגדרת. פטר והזאב (צילום: אייל לנדסמן)

במקרים בהם ילדים הם בעלי ביטחון עצמי נמוך יותר או פוחדים לחשוף את יכולותיהם בפומבי ולשם כך כדאי לעודד צפייה במופעי מחול בגיל הרך. ישנם מופעים בהם בסופם מתקיימות הפעלות עם הילדים ובשיתופם על מנת לחשוף אותם לעולם המחול. במופע "פטר והזאב" מסביר באר, "הילדים מתנסים בסצנות שהיו חלק מהמופע ולומדים "לצטט" משפטים תנועתיים. גילינו שיש לילדים את הצורך בסוף המופע להיפתח לתנועה וליצור בלי גבולות ואנחנו מאפשרים להם את הספונטניות הזו. הכוח של התנועה והמוזיקה להשפיע על הנפש והרוח הוא אינסופי ועצום ואפשר לראות ילדים שמתמודדים תוך כדי תנועה עם קשיים ומכאובים וגם עם בעיות של קשב וריכוז. ללא ספק לשילוב של הילד בהתנסות התנועתית יש קשר ישיר בהשפעה על חייו".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ