כנס פנקס: שמים את ספרות הילדים במרכז

לקראת הכנס הראשון בנושא ספרות ילדים, נורית אסיאג ראיינה שלוש נשים שיקחו חלק באירוע ועוסקות בספרות ילדים

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית אסיאג, עכבר העיר

מחר (יום שני ה-5.11) יתקיים לראשונה כנס מיוחד לספרות ילדים מטעם אתר הפנקס בשיתוף סיפור פשוט, חנות ספרים עצמאית. הכנס, שייערך במדיטק חולון, מתהדר בכותרת "על הכאן והעכשיו", ומציע דיון ומבט על ספרות ילדים ונוער בעולם משתנה. אתר הפנקס הוא פרח נדיר כיוון שהוא מצליח לייצר שיח על תרבות לילדים שאינו מתמקד באספקטים חינוכיים וטיפוליים, אלא מאיר את הצדדים האמנותיים של התחום. אמנם ספרות ילדים היא תחום מחקר פורה באקדמיה, אך במרחב הציבורי, זה שפונה ונגיש לכלל האנשים, תרבות לילדים (ספרות, תיאטרון וקולנוע) עדיין נתפסת במקרים רבים בראש ובראשונה כבעלת חשיבות חינוכית ולא כחוויה אמנותית. הפנקס מנסה - ומצליח - לטפח השקפת עולם שונה.

» ספרי ילדים - כל הכתבותתוכנית הכנס אכן משקפת את האג'נדה הזאת, והיא כוללת שיחות, דיונים, הרצאות ופאנלים - בלי אף מילה על ערכים ומסרים - בנושאים שונים הקשורים בספרות הילדים העכשווית, ובהם תרגום, איור והשפעות ושינויים טכנולוגיים.

דואגים לספרות הילדים. החנות סיפור פשוט (צילום: יח"צ)לכבוד הכנס שוחחנו עם שלוש נשים העוסקות בספרות ילדים ולוקחות חלק באירוע: מירה רשתי, מנהלת סיפור פשוט, שמשתתפת בפאנל על תחומי תרבות ודעת הקשורים לספרות ילדים במציאות העכשווית; מיכל פז-קלפ, עורכת ספרות ילדים בהוצאת כנרת-זמורה ביתן-דביר, שתרצה על היבטים רגשיים ותחכום ספרותי ב"קפטן תחתונים" ו"יומנו של חנון"; והסופרת והמשוררת נורית זרחי, שתחתום את הכנס בשיחה עם המאיירת והקומיקסאית רותו מודן על ספרות, ילדות, איור ותפיסות אמנותיות.

"ספר זה כמו ללכת בטבע" מירה רשתי, המנהלת את חנות הספרים העצמאית סיפור פשוט, באה במגע יומיומי עם קהל היעד של ספרות הילדים - ההורים, הילדים ובני הנוער. עתידן של חנויות הספרים (ובפרט של העצמאיות) בעולם הטכנלוגי והמקוון הוא חלק מהמציאות שלה, ולא רק נושא לדיון פילוסופי.את חושבת שילדים היום פחות קוראים מבעבר?" קשה לענות על שאלה כזו. לקרוא זה בידוד - אתה יושב לבד. היום יש הרבה גירויים, יותר קשה להתנתק. אנחנו מאמינים בחשיפה ונותנים לילדים ולמבוגרים מקום לבוא ולבחור, לשבת ולקרוא. יש לנו לקוחות שגדלו איתנו, הם באו כילדים עם ההורים, והיום, כשהתבגרו, הם באים לבד. בני נוער אכן באים לחנות, אבל לא מדובר בהמונים."אי אפשר לנתק את השינויים בהרגלי הקריאה מהשינויים בחיים שלנו. לא רק אצל ילדים, גם אצל מבוגרים. קריאה זה state of mind. אנחנו חיים בתקופה לחוצה, למי יש זמן להתנתק ולשקוע טוטלית בספר? לקרוא בין לבין זה לא אותו דבר".כל השינויים הטכנולוגיים, הספרות הדיגיטלית, הפייסבוק - כיצד הם משפיעים על הרגלי הקריאה ועל העתיד של הספרות והספרים?"הכנס צריך להתבונן ולדון בכל הנושאים האלה. יש כיום מהפכת מידע - מבחינת חשיפה ונגישות למידע ולידע. רואים את זה גם במערכת החינוך, וגם בספרים. הלמידה כיום היא רוחבית, ואפשר להתחבר לספר במקביל דרך כמה מקומות - האיור, הסיפור, הגוף שבו הוא מסופר. קשה לקבוע כיצד הדברים ישתנו. אנחנו כרגע בתוך המהפכה, מנסים להסתכל עליה מבחוץ."יש מקומות שבהם השינויים הטכנולוגיים הם ברכה, למשל בספרות אקדמית. יש מקומות שבהם השינויים דורשים התאמה מיוחדת ומחשבה. ספר נותן פסק זמן. זה כמו ללכת בטבע, כמו ההבדל בין ללכת ברגל או לנסוע באוטו. אני מקווה שלבני האדם תהיה היכולת להבחין בין מקרים שונים - איפה אפשר להשתמש בטכנולוגיה ואיפה צריך להיזהר ממנה".ואיפה המקום של חנויות הספרים בכל השינויים האלה?"גם חנות הספרים תעבור שינוי מבחינת התפקיד שלה. אנחנו כבר היום מתאימים את הפורמט של החנות, את המרחב הספרותי. למשל אנחנו מקיימים סדנאות כתיבה, כי יש היום המון קוראים שגם כותבים."אני הייתי שמחה לתת לקוראים כלים לעשות בחירה ספרותית בלי להיסחף אחרי הזרם. להסתובב בין הספרים ולבחור לקרוא ספר מסוים לא כי זה רב מכר או כי הוא במבצע, אלא כי הוא מדבר אליך".

עדיין יש מקום לחנויות ספרים. חנות סיפור פשוט (צילום: יח"צ)

"אין מבוגר עם אג'נדה מאחורי הטקסט" העורכת מיכל פז-קלפ מוסיפה לתמונה על ספרות לילדים ולנוער ועל הרגלי הקריאה של הילדים את נקודת המבט של הוצאות הספרים. מעבר לאהבה הגדולה של פז-קלפ לספרות ולקריאה ומעבר לחדוות הגילוי של סופרים, סגנונות וקולות חדשים, היא מחויבת, מתוקף תפקידה, גם לשיקולים המסחריים. כשמסתכלים על שוק ספרי הילדים היום אי אפשר להתעלם מכך שההיצע הרבה יותר גדול מבעבר."קודם כל מבחינה טכנולוגית יכולות ההדפסה השתפרו, ממש ברמת המכונות. יש פורמטים שפעם אי אפשר היה לעשות בארץ, למשל לפני עשור לא יכלו לבצע את ההדפסות המוזהבות, והיום דווקא אפשר. זה משפיע, כמובן, על המחיר לצרכן, וזה שיקול שהוצאות צריכות לקחת בחשבון. אתה רוצה ספר שיהיה יפה, אבל גם נגיש מבחינת העלות. למשל, ספרי פופ-אפ הם מאוד יפים, אבל המחיר לצרכן מאוד גבוה."הקדמה הטכנולוגית בתחום הדפוס משפיעה, כמובן, על ההיצע, אבל יש גם השפעה של אופנות. למשל עד לפני שנתיים-שלוש ה-picture books היו מאוד באופנה, בכל העולם, לא רק בישראל, ואז זה הגיע לסוג של שובע. כיום אפשר לראות פריחה בתחום ספרי הנוער".אז בניגוד לשמועות, הנוער כן קורא."בוודאי. אחד הדברים שקרו זה שהתחילו להתייחס לנוער ברצינות. רואים היום פריחה גדולה בתחום ספרות הפנטזיה, וגם בתחום שנושק למד"ב, כמו 'משחקי הרעב' של סוזן קולינס. את הספרות לנוער, אגב, קוראים גם הרבה מבוגרים."שינוי גדול נוסף הוא בתחום הקומיקס, לדעתי הרבה בזכות 'בון'. הסדרה הזאת הראתה למו"לים שכדאי להשקיע בקומיקס למרות שזאת הפקה יקרה ולא פשוטה. בקומיקס מתורגם, למשל, צריך לתרגם לא רק את הטקסט אלא גם את העיצוב, אפילו ברמת הפונטים. זה דורש מיומנות מיוחדת והרבה ניסיון. לא כל אחד יכול לעשות את זה."ז'אנר נוסף שמאוד מצליח בשנים האחרונות הוא הספרים ההומוריסטיים, שמשתמשים בהומור ככלי חברתי, כמו בסדרות 'יומנו של חנון', 'ביג נייט' ו'קפטן תחתונים'".

ז'אנר מצליח בספרי הילדים הוא ספרי הומור. כריכות נייט הגדול ויומנו של חנוןיש הרבה ביקורת על הספרים האלה, שהם לכאורה שטחיים."ממש לא. הם פופולריים כי הם כתובים בקול אותנטי שמאפשר הזדהות מיידית עם הדובר. גרג הפלי, הגיבור של 'יומנו של חנון', מדבר בפתיחות גם על הדברים הטובים וגם על הדברים הרעים שהוא עושה, וזה גורם לקוראים להשליך את מנגנוני ההגנה. ואז כשאנחנו לא מוכנים הסופר מנחית את המכה. כל ספר דן בין השורות בנושא אחר שקשור לחיי הילדים, כמו העיסוק בבריונות בספר הראשון דרך המקרה של 'נגיעת הגבינה'".אולי הספרים האלה כל כך פופולריים פשוט כי המשפטים קצרים ולא מצריכים מאמץ?"לדעתי זאת לא הסיבה. יש ספרים שלא מצריכים מאמץ והם לא מצליחים. הייחודי בסדרות המצליחות זה שלא שמים לב למתווך הבוגר, לא מרגישים שיש איש מבוגר עם אג'נדה מאחורי הטקסט. יש כאלה שחושבים, 'הי, זה כלום, גם אני יכול לכתוב ככה', אבל זה לא פשוט לשחזר את הקול ונקודת המבט של הילד ולבטל את נקודת המבט הבוגרת".

"העולם משתנה, הספרות משתנה, הצורך משתנה" נורית זרחי, סופרת ומשוררת, שכותבת (גם) לילדים שנים רבות, וגם מלמדת ספרות ילדים, מסתכלת ממקום אחר על השינוי בספרים לילדים: "היחס לשפה השתנה, היא יותר מינימליסטית, פחות עשירה, יותר יומיומית. תיאורים, למשל, כמעט יצאו מכלל שימוש. גם רואים הרבה ספרות מתח ואימה, כמו סיפורי ערפדים, שמשקפת את החרדה מהעולם או את קשיי ההתבגרות, ועוסקת באופן לא ישיר במיניות ובדרכי התמודדות".אי אפשר להתעלם מכך שהמבחר היום הרבה יותר גדול."בהחלט, אבל הכל יש היום יותר - יותר סרטים, יותר ציורים, יותר סופרים. הכל יש המון. יש הרבה ספרים מתורגמים, שהם לעתים קרובות נבחרים לתרגום כי היו שלאגרים בארץ אחרת, ויש גם הרבה ספרים ישראליים חדשים, ובתחום הזה יש משקל למידת הפרסום של הסופרים וליחסי הציבור".הרבה רואים את השינויים כמשהו רע, הדור הולך ופוחת."אני לא חושבת שזה נכון להסתכל על שינוי במושגים של רע או טוב. העולם משתנה, הספרות משתנה, הצורך משתנה. היום רגילים לראות דברים אחרים, רגילים לראות הכל זז, בתנועה, ואולי זה מסביר את ההצלחה של הקומיקס. צריך לכבד את מה שהילדים קוראים ושהם נהנים מזה".כשקראתי כמבוגרת את סיפורי תנינה התענגתי על הדמיון, השפה, המשחקים הסמנטיים. זה לא נותן תחושה של פספוס, שילדים לא תמיד מבינים את העומק הזה?"זה לא כזה חשוב להבין את הכל. אם הילדים לא מבינים עכשיו, הם יבינו אחר כך. אני חושבת שצריך לתת לילדים ספרים במגמת גדילה, הילדים גדלים קדימה, וגם הספרות צריכה ללכת קדימה. גם עם תינוקות אנחנו לכאורה מדברים בשפה פשוטה, אבל זה יותר מורכב ממה שהם יודעים באותו רגע. ילדים הרי נמצאים כל הזמן בתהליך של למידה. "ובכלל, מה זאת הבנה? זאת שאלה מאוד מורכבת. האם אני תמיד מבינה את כל מה שאני קוראת כאדם מבוגר? להבין זה לא הכל. יש את המסתורין של הסיפור והתחושות של הסיפור, וזה חלק חשוב מחוויית הקריאה".זה לא כזה חשוב להבין את הכל נורית זרחי (צילום: דניאל צ'צ'יק) "לייצר הנאה" הרבה הורים מודאגים מכך שהילד לא מוכן לעיין בספרות מופת, או גרוע מכך - בכלל לא רוצה לקרוא. הורה שמתייעץ עם ספרנית כדי למצוא ספר שישכנע את הילד שזה כיף לקרוא הוא לא מחזה נדיר. רשתי, פז-קלפ וזרחי, ששלושתן אוהבות ספרות (ומתפרנסות ממנה), לא חושבות שצריך לקחת קשה מדי את זה שהילדים לא קוראים, ובטח לא מאמינות שצריך להפעיל לחץ על הילד ולרדוף אחריו עם ספר. "חשוב לזכור שספרות טובה היא ספרות שמספקת חוויה ספרותית, לא חייב להיות לה ערך חינוכי", מרגיעה פז-קלפ. "קריאה זה בילוי לשעות הפנאי, והיא צריכה להיות מקושרת לחוויה תרבותית. ברגע שהופכים אותה למטלה זה מבטל את ההנאה. לא צריך להגיע למצב של 'קדושת הספר'. אם נהפוך את הקריאה למכבש, הילדים לא יקראו בכלל".רשתי לא חושבת שיש איזו נוסחת קסמים, איזה ספר או פעילות שיצליחו להפוך סרבן קריאה למעריץ נלהב: "אי אפשר לייצר באופן מאולץ אהבה לקריאה. דוגמה אישית, הווי של הבית, סקרנות, תפיסת הספר כמקלט, כל אלה יכולים לעודד את הקריאה, אבל קשה לדעת בוודאות מה ישפיע. אצלנו בחנות ניסינו לשלב פעילות של הנגשת ספרים, למשל דרך שיתוף פעולה עם תיאטרון הקרון. אבל לא תמיד הצגה לפי ספר או תיאטרון סיפור יעודדו רכישה של ספר מסוים".זרחי לא חושבת שילד לא קורא יגדל בהכרח להיות מבוגר לא קורא. "כששאלתי תלמידים שלי מתי הם התחילו לקרוא, התברר לי שהרבה התחילו לקרוא ברצינות רק בצבא", היא מספרת, "אולי כי האווירה סביבם היתה נמוכה והם רצו להגביה אותה". כמו פז-קלפ ורשתי, גם היא יודעת שלא פשוט להלהיב מקריאה, ולא מאמינה שצריך להתאמץ ולהלחיץ. "אפשר - וכדאי - ללכת יותר בחופשיות בשביל של ספרות הילדים", היא מסכמת. "מה שמהנה ולא מזיק זה זכות גדולה. סופר שמצליח לייצר הנאה זה זכות גדולה".

"על הכאן ועכשיו" כנס הפנקס לספרות ילדים בשיתוף חנות הספרים סיפור פשוט. יום שני ה-5.11, 16:00-9:00 (שעת סיום משוערת) במדיטק. מחיר: 75-60 שקל, כולל עותק של אסופת שירה לילדים שיצאה במיוחד לכנס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ