למה הורים יכולים לנהל חברת הייטק ולא מצליחים לנהל משפחה? - ילדים - הארץ

למה הורים יכולים לנהל חברת הייטק ולא מצליחים לנהל משפחה?

ספר חדש, "משפחה במחשבה תחילה", מציע להורים להתייחס לתכנון ולניהול המשפחה ממש כמו אל הקמת עסק

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בשבוע שעבר פורסמו תוצאות סקר גדול בו 40 אחוז מהמשתתפים טענו שהורים זקוקים לרישיון, ושהם עצמם חשים צורך לקבל הדרכה בנושאי הורות. שניים מכל חמישה הורים, לפי הסקר, סבורים שיש לחייב את כל מי שרוצה להקים משפחה לקבל רישיון להורות.

» מי חושב שאתם הורים גרועים?» עמוס רולידר מציג סטנדאפ להורים

לפעמים נדמה שמרוב הדרכות להורים, כגון ריבוי של ספרים מדריכיים, תכניות טלוויזיה, הרצאות ומה לא, כבר לא רואים את הילד. בתוך השלל הזה יצא לאחרונה ספר נוסף, "משפחה במחשבה תחילה", שנכתב על ידי אילנה שניר בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים", ומציע להתייחס למשפחה ממש כמו אל עסק. הספר לא מציג תיאוריות חדשניות וגדולות, אבל הוא מנסה לעשות סדר בתוך האמונות החינוכיות המשתנות בין הורה להורה, ולהפוך את ההורות למקצוע על ידי "ארגז כלים" אוניברסאלי.

שניר, יועצת חינוכית, מאמנת אישית, זוגית ומשפחתית, אם לשלושה ילדים וסבתא, מביאה מניסיונה כלים לשימור הורות מוצלחת לצד קריירה, שמבוססים על שילוב בין שלוש תובנות: יכולת לזרום עם השינוי, הבנה כי מחשבה יוצרת מציאות והכרה בחשיבות המשפט "סוף מעשה במחשבה תחילה".

תכנון מראש: אינטואיציה הורית כבר לא רלוונטית

"את הספר יצרתי מתוך הבנה וניסיון רב כיועצת חינוכית בבית ספר וכיועצת זוגית ומשפחתית, שהעידן שבו אנו חיים מפגיש אותנו עם מבני משפחה שונים מהמשפחה אליה הורגלנו. אני מאמינה שהורות בעולם המודרני מאופיינים באותם אפיונים בדיוק. יש משפחות "רגילות" עם אבא ואמא, משפחות עם אמא ואמא, משפחות עם אבא ואבא ואחרות. נוסיף למבני המשפחה השונים גם את השונות הגדולה בתפיסה הזוגית והאישית של ההורים בימינו - והרי לנו בלבול וכאוס: הורים קרייריסטיים, הורים נהנתנים, כאלה שקשורים "בטבור" למשפחת המוצא, אלו שרואים בחברים משפחה ועוד. מתוך ההבנה שהכלים המסורתיים המושתתים בעיקר על אינטואיציה הורית, כבר לא רלוונטיים, ושקיים בלבול עצום בתפקידי בני המשפחה, ילדים הופכים להורים, אמא מתפקדת כמו אבא, סבתא כמו אמא וכו', אין מנוס מלעשות סדר בחיי המשפחה", מסביר שניר.

הספר בנוי כמדריך סדנאות ומדגים באמצעות מקרים אותנטיים, שלבים בהתפתחות משפחה תוך התמודדות עם מצבים שונים, ומציע לקוראים למצוא את עצמם בין הדוגמאות. האמונה שנשמעת חדשות לבקרים, כי מעולם לא גידלו ילדים על-פי הוראות וחוקים כתובים ועם זאת, גדלו "נורמליים", מתחילה להתנפץ. העשור האחרון, הנפיק ספרות שלמה אודות האלימות הגואה, הטלוויזיה שמהווה מפלט לשעמום, הסמכות ההורית שאבדה ואיתה הסמכות החינוכית-מוסדית ודור חדש שמבקש כלים.

שניר מאמינה "בעשרת דברות", שיכולות "לעשות את השינוי". היא פותחת בתכנון הראשוני מההחלטה להרחיב את המשפחה. היא מגוללת מסע שלם שעובר בעולם הבדיקות הרפואיות, והציפייה לעולל חדש שתחילה מרגש, מאחד ומחזק את הקשר. כדי לא להגיע למצב של שחיקה, ייאוש ולעיתים אף פרוק המערכת הזוגית, חשוב וצריך לזכור שכל אחד מבני הזוג מגיע מרקע וחינוך אחרים וכדי שהחיים במשפחה החדשה יהיו נעימים לכל בני הבית, "יש ליצור שביל שבו שני בני הזוג יוכלו להרגיש בטוחים להוביל את המשפחה ולהתייחס אל הגדלת המשפחה כאל פרוייקט מתוכנן במחשבה תחילה". שניר עושה סדר בדברים ומציעה לעצור רגע ולבדוק את השינויים שמביא המצב החדש, להחליט על דרך גידול הילדים ולתכנן את הדברים מראש.

   תשכחו מהחלום על משפחה אידילית וספונטנית (אילוסטרציה)

חוק וסדר: במשפחה כמו בעבודה

שניר טוענת שהטענה לפיה האנדרלמוסיה השוכנת בחלק מבתים של הורים "קרייריסטים", שממעטים בנוכחותם בבית - נובעת מאי ידיעה על הנעשה בו - אינה נכונה. "ההורים יודעים מה קורה בביתם, הם לא תמיד יודעים מה לעשות עם זה ומעדיפים לטמון ראשם בחול. הם בהכחשה, במעין חוסר מסוגלות להתמודד עם מצבים חדשים. הורים אלו, יודעים לעשות סדר, חוקים ועבודה מצויינת במשרד ומשום מה, אינם מצליחים להעתיק את ההצלחה הזו לביתם. שניר מציעה להם לנהוג בדומה לעולם העסקי: "משפחה, כמו ארגון, נדרשת להגדיר חזון כתנאי הכרחי לצמיחתה והתפתחותה המיטבית. אלו, יעזרו לפתח סגנון תקשורת המחייב הדברות משפחתית".

"המוטו בהורות, כמו גם בהקמת ארגון שחושב באופן אסטרטגי, הוא סוף מעשה במחשבה תחילה". כשסוף מעשה - הוא החזון ההורי, המצייר את הילד הבוגר כילד עצמאי בעל ביטחון עצמי, מסוגלות ויכולת התמודדות. מחשבה תחילה - קביעת המטרות. המחשבות שהורים עושים מתחילת דרכם כהורים, עיצוב דמות הילד ומחשבות ליצירת סביבה רגשית נעימה לגידול הילד תוך סיפוק צרכיו".

בנוסף לאלו, שניר מדברת על דברה נוספת, המזכירה את ההורות שחונכו עליה הדורות הקודמים: חוקים, גבולות וערכים ליצירת עולם מאורגן וברור. "הגבולות הם כמו רמזור: מצד אחד מעכבים את הרצון להמשיך בדרכנו בלי לעצור, ומצד אחר עושים סדר בכביש". ישנם חוקים וגבולות הנובעים מצורכי הילד והחברה במטרה לסייע לילד לשמור על עצמו ולהתאים את עצמו לנורמות החברה, וישנם חוקים וגבולות הנובעים מצורכי ההורים שמטרתם לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית שלהם ולשמר את ערכי המשפחה כארגון. כאשר ההורים משוכנעים בדרכם ובערכים שלפיהם פועלים, קל להעביר את המסר באופן חד משמעי. שניר טוענת שכדי להצליח מול הילדים, צריך להיות "תקיפים, אבל לא תוקפניים; עקביים אבל בלי לבלבל את הילד במסרים סותרים. דברו אליהם בגובה העיניים, בטון משכנע ובמשפטים קצרים". אם קבעתם שהילד יתקלח בשעה שמונה והוא מתמהמה, גשו אליו באסרטיביות ואמרו: 'יואב, גש להתקלח!'. אם הילד מתווכח, עמדו על שלכם. מנגד, הוו דוגמה אישית וזכרו שחוקים וגבולות קבועים ועקביים הופכים את העולם לברור ובטוח עבור כולנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ