בשביל מה תלמידים צריכים לשנן בעל-פה את ביאליק? - ילדים - הארץ

בשביל מה תלמידים צריכים לשנן בעל-פה את ביאליק?

ההחלטה של משרד החינוך לחייב תלמידים לשנן בעל פה שירים קלאסיים וטקסטים מהתנ"ך היא החלטה תמוהה שלא ברור את מי תשרת. מה שבטוח, לא את התלמידים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בואו נתחיל בבוחן קצר: סגרו את גוגל ו-וויקיפדיה, וצטטו נא את "שירת הים". רמז: מופיעים בה "סוס ורֹכבו".

פעם, כשאנחנו ההורים היינו ילדים, נדרשנו ללמוד המון דברים בעל-פה. שינון, האמינו המומחים, הוא דרך הלימוד הטובה ביותר. חזרה, שוב ושוב, על טקסט, מטמיעה אותו עמוק במוחנו עד שייצרב שם לנצח.

» מערכת החינוך הפרטית של העשירון העליון» חינוך ביתי, פרטי או מקצועי?» לא מרוצים ממשרד החינוך? תקימו בית ספר לבד

היום אנשי חינוך רבים סבורים ששינון אינו יעיל, בוודאי לא בגילאי תיכון. שמוטב להתעמק ולא סתם לזכור. שעדיף להפעיל את אזורי החשיבה והרגש במוח ולא רק לנעוץ פריטי מידע בזיכרון. וויקיפדיה, למשל, מגלה לנו שדו"ח מיוחד של האו"ם מ-2004 קבע שהלימוד בעל-פה מעכב את ההתפתחות בשטחי המידע והמחקר בארצות ערב.

ובכל זאת, משרד החינוך של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" החליט לחייב את תלמידי התיכונים ללמוד בעל-פה שירים "קלאסיים" וכן טקסטים מהתנ"ך. למה? כי קברניטי המשרד מאמינים שכך יחזקו את עניין בני הנוער בשירים ובספר הספרים (תגובת בני הנוער, מן הסתם, תהיה "פחחחח", או "טחחחחח" או סתם "ח"). במקביל יצומצם מספר השירים הנלמדים, והרשימה תורכב בעיקר מ"שירים קלאסיים", כך נמסר בהודעה הרשמית.

חבל. לשנן אוסף מילים לא גורם לאהוב אותן, ובמקרים רבים גורם בדיוק לתוצאה ההפוכה. ומעבר לכך שחבל, ההחלטה הזו היא בעיקר מוזרה: בעידן הדיסק-און-קי והאייפדים שיכולים להכיל אנציקלופדיות שפעם אכלסו ספריות שלמות, וכשגוגל, וויקיפדיה ושאר האתרים מציעים לנו ידע כמעט אינסופי במרחק קליק זריז אחד – למה בכלל צריך ללמוד בעל-פה?

מה גם שהעולם כיום הוא מקום מוצף גירויים. אפשר לאהוב את זה, אפשר להיאנח, "אוי, פעם היה הרבה יותר טוב" – אבל בכל מקרה כמות הגירויים, התזזיתיות שבה מתרחשים החיים והפרעות הקשב והריכוז של רבים מבני הנוער יגרמו לכל שיר להימחק מהזיכרון שנייה וחצי אחרי המבחן, וכל היופי הטמון בשירים ובסיפורי התנ"ך יתאדה לבלי שוב.

יכול להיות שלמורים קל יותר להגיד לתלמידים לפתוח את הספר בעמוד 43 ו"עכשיו לשנן: ליל-חניה-ליל-זמר-ליל-שחקים-רקוע-ליל-רוב-מלאכות-חופזות-ליל-אד-מן-הדוודים-ליל-שמוסך-את-כישופה-של-רעות-רוח" – מאשר לשוחח עם בני הנוער הדעתנים על הרבדים המורכבים והמהפנטים בשירו של אלתרמן. ובכל זאת, למרות הקושי, לא עדיף לנהל דיון על הטקסט האמיץ שמתאר את היופי והקסם שקיימים במלחמות? דיון שיפרה את המוחות הצעירים במחשבות פילוסופיות מרתקות וברגשות עזים?

אולי משרד החינוך פשוט מאמין שתפקידו להקל על המורים. איפה המחויבות ליצור דור עתיד איכותי? האם השר סער מקבל את ה"גזירה" שרק בתי-ספר פרטיים יצמיחו בני-אדם שמסוגלים גם לחשוב ולקיים דיון ענייני ומעשיר ולא רק לצטט?  

וזו לא רק חובת השינון. גם ההיצמדות ל"שירים קלאסיים" מקוממת. אמנם רשימת השירים עוד לא גובשה, אבל נכון לעכשיו שירים של ביאליק ור' יהודה הלוי יכללו בה. נכון, יש חן רב ביצירות של ביאליק ודומיו, אבל ויתור על שירה חדשה יותר, בסופו של דבר, מרחיק את בני הנוער מהשירה וגורם להם להעדיף את דודו אהרון (עם סטיות מזדמנות אל ליאור נרקיס). מה רע ב"הרחובות ממריאים לאט" של דוד אבידן, "נערת הרוק" של יצחק לאור, "שבע שורות על קסם הירקון" של רוני סומק, או "התרבות העברית" לאהרון שבתאי?

והרי בית הספר הוא בסך-הכל כלי. כלי שנועד להפוך את ילדינו לאנשים בוגרים, חושבים, בעלי יכולת ניתוח והבנה של המציאות, פתוחים למגוון דעות וביקורתיים. החזרת שיטת השינון האנאכרוניסטית – גם כשהיא "מוגבלת" לשיעורי ספרות ותנ"ך – פוגמת בכלי, ופוגעת בילדינו. 

ואולי משרד החינוך מודע לנזקי השינון ולבור שייווצר באישיות ילדינו כתוצאה מלימוד שירים מיושנים בלבד. אולי למישהו נוח לגדל דור שלא לומד לחשוב לעומק, לנתח טקסטים, למצוא בהם משמעויות נסתרות ולהיות ביקורתי. כך או כך, השר סער ואנשי משרדו מוזמנים לקרוא – ואם ירצו, גם ללמוד בעל-פה – את "קח שירים" של מאיר ויזלטיר. אולי השיר החכם הזה יפקח את עיניהם:

קח שירים, ואל תקרא עשה אלימות בספר הזה: ירק עליו, מעך אותו בעט אותו, צבוט אותו.

זרוק את הספר הזה לים לראות אם הוא יודע לשחות. שים אותו על אש הגז לראות אם הוא עמיד באש. מסמר אותו, נסר אותו לראות אם יש לו התנגדות.

הספר הזה הוא סמרטוט של נייר ואותיות כמו זבובים, ואילו אתה סמרטוט בשר, אוכל עפר וזב דמים, בוהה עליו נים ולא נים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ