האסופית: ספר חובה לילדים, גם היום

העיבוד המחודש לסיפור הקלאסי כתוב בעברית מדויקת, יפה ונגישה לבני נוער. רונית רוקאס מזילה דמעה, ומודה ללוסי מונטגומרי על סיפור שלא מעורבים בו ערפדים

רונית רוקאס, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רונית רוקאס, עכבר העיר אונליין

הקוטביות שבתוכה מתנהל שוק ספרי הנוער אינה חדשה. גם בעבר יצאו לאור ספרים פופולריים, שאיכותם מפוקפקת, כמו ספרי "דנידין" ו"חסמבה", במקביל לספרי מקור ותרגום מצוינים של אריך קסטנר, למשל, אורי אורלב, נורית זרחי ומארק טוויין. רק לפני חודשים אחדים פרסמתי רשימה ובה כמה וכמה ספרי נוער טובים – רובם מתורגמים ואחד ישראלי. ולמרות זאת, בתוך ספרי הדם, הערפדים, הכשפים והאלים, יש תחושה די מבוססת שספרות הנוער – כמו התרבות כולה – שוקעת בתוך עולם גס, לא במשמעות המינית, הרווחת בדיבור. אלא עולם וולגרי, שעולה על גדותיו, שאין בו ניואנסים ואין בו סאב-טקסט, והכול בו מוטח בפרצופם של הקוראים, שוטף אותם לרגע ונעלם. בתוך עולם כזה היתה הקריאה בספר הקלאסי "האסופית – אן מהחווה הירוקה" עטופה בעדינות ויופי.

» ספרי ילדים - לספרים נוספים וביקורות» איך לגרום לבני נוער לקרוא?» הקלאסיקה החתרנית שתרתק גם את דור הפייסבוק

אל הקריאה ניגשתי בזהירות דווקא. בילדותי קראתי בעיקר ספרות ישראלית – מנות גדושות של דבורה עומר, אסתר שטרייט וורצל ואחרים. לפיכך הגעתי באיחור ניכר גם אל הספר הזה, שכתבה לוסי מוד מונטגומרי לפני קצת יותר ממאה שנה. הספר, שזוכה גם היום לפופולאריות עצומה, ידע בעברית כמה תרגומים ומהדורות. אחד התרגומים, "אן שרלי האסופית מאבונלי" בהוצאת דני ספרים, השתתף לפני שנים אחדות בפרויקט המצוין בסך הכל של בנק הפועלים (מדוע דעך ונעלם?), "תקרא תצליח", שבו נמכרו עשרה ספרי ילדים ונוער בעשרה שקלים כל אחד. אני חוששת שבשל המבצע ההוא נמצא הספר בגרסה הקלוקלת ההיא בבתים רבים. הימנעו מלתת אותה לילדים, משום שלא רק שהתרגום אינו מצטיין (אין לדעת מי תרגם שכן מופיע רק שמה של מי שערכה מחדש, יעל רון-לרר), הוא גם עיוות וסירוס וקיצור של הספר הראשון בסדרה שכתבה הסופרת על אן שרלי, הילדה היתומה, הג'ינג'ית, שגדלה וצמחה לאשה יפהפייה ומוכשרת.

הוצאת כתר הוציאה בימים אלה שלושה מספרי הסדרה בעריכה מחודשת ומצוינת של דנה זייברט (הספר הראשון תורגם כבר לפני שנים על ידי טלי נתיב עירוני; את השניים הבאים תירגמה טליה דאי). בעברית מדויקת ויפה, נגישה לקוראים העכשוויים אך לא מועדת אל סלנג או פשטות יתר כמו התרגום החדש של "נשים קטנות", נפרשים קורותיה של האסופית, אחת הגיבורות המקסימות, המורכבות ומלאות החיים שמוצעות גם היום לבני 10 ומעלה.

         עומד במבחן הזמן. כריכת הספר "האסופית" בגרסה המחודשת

יותר מכל הפתיע אותי לגלות איך הצליח הספר הראשון בסדרה לעמוד במבחן הזמן. אחרת איך אפשר להסביר את הבכי שגרם לי, לאו דווקא בקטעים העצובים שבאים לקראת סופו, אלא בחלקו הראשון, שבה מגיעה אן שרלי בטעות אל ביתם של מתיו ומרילה קתברט, אח ואחות מבוגרים, המתגוררים יחדיו בחווה הירוקה שבאי הנסיך אדוארד השייך לקנדה. השניים שלחו הודעה כי ברצונם לקבל מבית היתומים ילד בן 11 כדי שיסייע להם בעבודות החווה. במקום ילד הם מקבלים, כאמור, ילדה בשמלה כעורה, שמדברת ומדברת ומדברת בלי הפסקה. דווקא הדיבור הבלתי פוסק שלה שובים מיד את לבו של מתיו, איש ביישן שמתקשה להיות בחברת אנשים. בדרכו השקטה אך העקשנית הוא משכנע את אחותו לקבל אל ביתם את הילדה שצועקת בבכי ובכאב שאף אחד מעולם לא רצה אותה.

הקריאה הזאת של אן שרלי עומדת במובן מסוים בבסיס הספר הזה אף שהמשך קורותיה הולכים ומשתפרים לבלי הכר. ילדה שאף אחד לא רצה הצליחה, רק במעשה ספרותי, לזכות באהבה וביופי ובחוכמה. הסופרת עצמה, שהביוגרפיה שלה דומה, גדלה בביתם של סבא וסבתא נוקשים מאוד, שלא גילו כלפיה אהבה דומה. מאוחר יותר, כשנקראה סוף סוף אל אביה, התברר שרצה בה רק כדי שיהיה מי שיטפל בתינוק שנולד לו מאשתו השנייה. אבל לא צריך לחפש דווקא בנבכי הביוגרפיה של הסופרת כדי למצוא ילדים שאיש אינו רוצה בהם, או שאינם מרגישים באהבה של המבוגרים החיים בקרבתם.

עיקר קסמו של הספר הזה טמון, כמובן, בדמותה של האסופית עצמה – בדמיון הזה שלה, שהיא משתמשת בו ונסחפת אליו, והוא בעצם הכוח היצירתי שיכול לברוא יצירות ספרותיות כאלה ממש. הדמיון הזה הוא בהחלט כוח מול המציאות, שאינה טובה תמיד, והוא מין נחשול שסוחף את הגיבורה עצמה ואת כל הסובבים אותה, כולל קוראים בני הזמן הזה. נכון, יש משהו מעט מאכזב בהתבגרות שלה – היא מרצינה, מדברת פחות, וכבר בגיל 15 קשה למצוא את רגעי השטף המכושפים האלה שהתברכה בהם כל כך בילדותה. יש גם איזה קושי מודרני לקבל את השאיפה הוויקטוריאנית להיות טובה תמיד, טובה במובן הדתי ממש. ולמרות זאת, גם בבגרותה נותרת בה שאפתנות ודעתנות ורצון עז ללמוד ולהשכיל, שהיו פמיניסטיים אז ונותרו כך גם היום.

שני הספרים הבאים בסדרה, שיצאו גם הם בעריכה מחודשת, "אן מאבונלי" ו"אן שרלי", עוקבים אחר המשך קורותיה של הילדה שבגרה. בסדרה ספרים נוספים, ואני בטוחה שעוד אקרא בהם, למרות האכזבה שאולי צפויה לי, אם להאמין לדברים שכתבה הסופרת הקנדית מרגרט אטווד לפני שנים אחדות על ספרי ההמשך של "האסופית" במאמר שהופיע ב"גרדיאן": "כילדה קוראת הרגשתי בקשר לספרים שנכתבו אחריו כמו שהרגשתי בקשר להתבגרותה של ונדי בסופו של 'פיטר פן' – פשוט לא רציתי לדעת".

"האסופית - אן מהחווה הירוקה" מאת לוסי מוד מונטגומרי. מאנגלית: טלי נתיב עירוני. עריכה מחודשת: דנה זייברט. הוצאת כתר. לבני 10 ומעלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ